חמאס הודיעה על סירובה לחדש סבב משא ומתן נוסף שאליו הוזמנה ב-15 באוגוסט. בהודעתה, בתגובה להצהרה המשותפת, הדגישה התנועה כי "סבבים נוספים של משא ומתן רק מאריכים את משך המלחמה ומספקים כיסוי לתוקפנות הכיבוש, ומעניקים לו זמן נוסף להמשך מלחמת ההשמדה". הודעה זו מגיעה על רקע ציפייה לתגובה עונשית מצד כוחות ההתנגדות, במהלך שתואר כ"אור ירוק" מהתנועה להמשך תוכניות התקיפה, בנפרד מהקריאות למשא ומתן, שלטענתה בכל פעם שנעשה ניסיון שכזה, הוא הוביל לטבח נוסף.
התנועה קראה למתווכים להציג "תוכנית ליישום מה שהציעו לתנועה ושהיא הסכימה עליו ב-2 ביולי, בהתבסס על חזונו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והחלטת מועצת הביטחון, ולחייב את הכיבוש לעמוד בה". ההצעה מבוססת על שלושה שלבים:
השלב הראשון: נמשך שישה שבועות, וכולל נסיגת צבא הכיבוש מאזורים מיושבים; שחרור אסירים ישראלים מנשים, קשישים ופצועים, בתמורה למאות אסירים פלסטינים; חזרת תושבי צפון הרצועה לבתיהם והכנסת 600 משאיות סיוע לרצועה מדי יום.
שלב זה כולל משא ומתן על הפסקת אש קבועה, ולא מתחדש ירי כל עוד נמשכים.
השלב השני: שחרור כל האסירים הישראלים, כולל חיילים, בתמורה לאסירים פלסטינים, ונסיגת הכוחות הישראליים מהרצועה.
השלב השלישי: שיקום עזה והשבת גופות האסירים הישראלים.
באותה עת הודיעה התנועה למתווכים על 7 הערות. לפי המקורות, הן התמקדו ב:
-בשלב הראשון, ובפרט ביום הראשון, יתקיים הפסקת אש זמנית מצד שני הצדדים, ונסיגה מאזורים צפופים באוכלוסייה אל גבול הרצועה.
ביום השלישי מתחיל תהליך הנסיגה מרחובות סלאח א-דין והרשיד, ופירוק כל המתקנים הצבאיים הישראליים בציר "נצרים", במקביל לנסיגת הכוחות הישראליים מציר פילדלפי ופינוי מעבר רפיח סופית. הנסיגות יושלמו תוך שבוע.
-ההתנגדות, בשלב הראשון, תמסור 33 אסירים ישראלים, חיים ומתים, ותשחרר 3 אסירים כל 3 ימים. אם הנסיגה לא תושלם עד היום השביעי, תופסק המסירה.
-ההתנגדות דוחה כל תנאי מקדים על שמות האסירים הפלסטינים, באשר לאופן שחרורם (הרחקה). כמו כן, היא עומדת על רשימות האסירים שהיא מציעה, המבוססות על ותק במעצר.
-בסיום השלב הראשון, הנסיגה חייבת להיות מלאה מכל הרצועה, ולא יימצא שום חייל ישראלי בתוך רצועת עזה.
-באשר להפסקת האש, השלב הראשון מסתיים בהכרזה על "שקט מתמשך", שמשמעותו הפסקה מוחלטת של הפעולות הצבאיות, וזה ייכנס לתוקף לפני חילופי האסירים והעצורים בשני הצדדים.
-ההתנגדות דורשת את צירוף סין, רוסיה וטורקיה, כצדדים ערבים להסכם.
ראש הלשכה המדינית, יחיא סינוואר, נחשב לאחד האנשים בעלי הניסיון הרב ביותר בהבנת המחשבה הישראלית. לכן, ההצהרה כללה כמה טבחי עבר שביצעה ישראל בתקופת המשא ומתן כדי להדגיש את כישלון ארה"ב (הממצבת את עצמה כמתווכת) לרסן את הנטייה הפושעת של ישראל מצד אחד, ודחייתה להפריד בין המשא ומתן לנעשה בשטח בעזה, שכן הזמנת המתווכים הגיעה במקביל לטבח בתפילת שחרית. מכאן, מטרת התנועה היא בראש ובראשונה להסדיר את הליך המשא ומתן באופן שימנע דחיות וסחבת. כמו כן, ההפניה לחזונו של ביידן מדגישה את חוסר הרצינות של ישראל לקדם כל עסקה.
עיתון "ישראל היום" ציין את ההשלכות שעשויות למנוע הגעה להסכם בקרוב. הוא כתב: "אפשר ללמוד הרבה מהצהרת הארגון, בין השאר כי אין הסכמה על השינויים בהצעות שהציג ביידן. הדבר מצביע על נוכחות ישראלית לאורך ציר פילדלפי, דרישה להגדרת משך המשא ומתן לאחר החלק הראשון של העסקה, ודרישת נתניהו לקבל את שמות החטופים מראש. כאשר אלו הם הקווים האדומים של נתניהו, והחמאס מודיע הערב שאין בכוונתו להתפשר, קשה להבין מהיכן נובע האופטימיות שהפגינו המתווכים והגורמים בישראל בימים האחרונים".