תוכנית סעודית: פירוז חמאס והשתלטות על עזה לאחר המלחמה

על‑פי מסמך דיפלומטי סעודי דלוף אליו נכנס העיתונאי דניאל הלטון באתר Middle East Eye (ותורגם באתר אל־חנאדק ), סעודיה מתכננת לשחק תפקיד מפתח בשלב שאחרי המלחמה בעזה — באמצעות “סיוע בפירוז צבא חמאס והפללתה”, וזאת משום שממשל הריאד רואה בחמאס “השפעה שלילית שמכבידה על מאמצי השלום ומעמיקה את הסיכסוכים”.

מסמך זה ממחיש כי עמידתה המתמדת של סעודיה על “פתרון שתי המדינות” — שאינו משקף בהכרח את שאיפות העם הפלסטיני — משמשת למעשה מעטה בלבד. היא מתנגדת לתנועות ההתנגדות בכל אידאולוגיה שהיא, ושואפת ליישר את ההסכמה עם ישראל לאחר סיום “המאבק על פלסטין מהנהר עד הים”.

הפרדוקס בעניין זה הוא שגורמים בישראל מתנגדים בתוקף להצעה הסעודית ואף לעיתים לועגים לה — כפי שעשה בצלאל סמוטריץ’ לאחרונה.

התרגום העברי של הקטע הרלוונטי:

מסמך פנימי של משרד החוץ הסעודי, שהעיתון Middle East Eye קיבל עותק ממנו, קובע כי המלכות מתכננת להוביל שלב לאחר המלחמה בעזה, באמצעות סיוע בפירוז נשק חמאס והפחתת מעמדה, ומתן תמיכה כלכלית ולוגיסטית לרשות הפלסטינית.
במסמך צוין כי הממלכה מעוניינת “בתמיכה בפריסת כוח שמירת שלום בינלאומי ברצועת עזה”. סעודיה הוצגה כאחת המדינות האפשריות לתרום לכוח זה, לצד מדינות ערב ואסלאמי אחרות.
בהמשך נאמר כי המטרה היא “לעצב את חזון המלכות לחיזוק היציבות ברצועת עזה ובשטחים הפלסטיניים”, על‑ידי “הפחתת תפקיד חמאס בממשל” ו”רפורמה ברשות הפלסטינית כך שתענה לשאיפות העם הפלסטיני למדינה עצמאית ריבונית בגבולות 1967, בירתה ירושלים”.
המסמך מגדיר את חמאס כ”גורם שלילי שמכשיל את מאמצי השלום ומעמיק את הפילוגים”. לכן ראוי, לדעת סעודיה, להפחית את מעמדה.
הסתייעות זה תושג באמצעות “פירוז הדרגתי” באמצעות “הסכמים בינלאומיים ואזוריים שמבטיחים ניטרליות”. כמו כן, מוצעת “העברת הממשל בהדרגה לרשות הפלסטינית” כדרך לצמצום מעמד חמאס, עם קישור לכך ב”פתרון שתי המדינות”.
המסמך קובע כי התוכנית תיושם בייעוץ עם מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית, בהנחיית מנאל בנת חסן רדוואן — בכירה במשרד החוץ הסעודי אשר חשיבותה גוברת.
יש לציין כי הרשות הפלסטינית לא שלטה בעזה מאז 2007, מאז ההתנגשויות עם חמאס לאחר הבחירות.
על‑פי המסמך, סעודיה מתכננת רפורמות מוסדיות ברשות הפלסטינית למאבק בשחיתות ולשיפור היעילות ולייצוג רחב יותר של כל הפלגים הפלסטיניים. נאמר: “רפורמת הרשות היא יסוד להשגת אחדות לאומית ולשלטון אפקטיבי ושקוף”.
המסמך מוסיף כי סעודיה תספק סיוע כלכלי וטכני לרשות הפלסטינית לשיפור השירותים לאנשים בשטח, ללא ציון סכום מפורש.
עוד נאמר כי סעודיה תעודד דיאלוג לאומי פלסטיני “לשילוב הפלגים תחת מטריית הרשות הפלסטינית, לחיזוק הלכידות הלאומית”, ותארגן “סדנאות וכנסים אזוריים” בסיוע לכך.
המסמך אינו מזכיר באופן מפורש אם חמאס תשתתף בתהליך, ואינו מזכיר את ישראל כלל.
התנועה הדיפלומטית:
המסמך מתוארך ל־29 בספטמבר — יום לאחר נאום שר החוץ הסעודי אחמד בן פח’ראן בפני האו״ם, בו קרא לפעולה בינלאומית מיידית לעצור “רצח העם הישראלי־עזה”.
במהלך הקיץ דחפו סעודיה וצרפת להסדר כולל בעזה שיסיים את המלחמה – שאותה מציינים כי גבתה מעל 68 אלף חיים פלסטיניים – ויכלול פריסת כוח אבטחה בינלאומי ברצועה והתחלת דיאלוג פלסטיני‑ישראלי.
בסופו של דבר, הנשיא האמריקאי לשעבר דונלד טראמפ הכריז על הסכם הפסקת אש בתחילת אוקטובר, בסיוע מדינות ערביות שונות, המבוסס בדיל חלקי על ההצעה הסעודית‑הצרפתית.
ההסכם כלל חילופי שבויים, נסיגה חלקית של כוחות ישראלים מהרצועה. הוא קבע כי חמאס תפרוז נשקה — צעד שהחמאס הצהירה כי לא תשלים עד לסיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
טראמפ קיים פגישות עם מנהיגים ערביים ב־משרדי האו״ם בספטמבר: בין הנוכחים — ירדן, איחוד האמירויות, אינדונזיה, פקיסטן, טורקיה, סעודיה וקטר. לפי מקור ביטחוני מצרי בכיר, טראמפ ביקש מכל המדינות הללו לתרום כוחות לכוח שמירת שלום בינלאומי.
לאחר תחילת יישום הפסקת האש, זימן טראמפ פסגה בשארם א־שייח’ לדיון על עתיד עזה. ציין כי נעדרים ממנה היועץ הראשון בסעודיה והנשיא של איחוד האמירויות — מה ששיקף לכאורה את חוסר שביעות רצון שלהם מאי מתן תפקיד מרכזי בהסכם.
מכיוון שסעודיה ואיחוד האמירויות הן מהמובילות באזור כלכלית, נחשב שמן הנתונים כי הן יישאו בחלק משמעותי מעלויות הסיוע והבנייה מחדש של עזה.
הסתייגות ישראלית־סעודית:
מצד שני, וושינגטון מנסה לשכנע את סעודיה להיות המדינה הערבית הבאה שתגבש הסכם נרמול עם ישראל, בדומה לאיחוד האמירויות ובחריין מ־2021.
במסגרת זו, ציין שר האוצר הימני בישראל בצלאל סמוטריץ’ ביום חמישי בכנס של “מכון צומת” כי ישראל תסרב לכל הסכם עם סעודיה אם יוגדר כבוסלו בתיווך הקמת מדינה פלסטינית. הוא הצהיר:
“אם סעודיה אמרה לנו שהנרמול יהיה בתמורה למדינה פלסטינית — תודה, לא רוצים. תמשיכו לרכב על גמלי במדבר הסעודי, ואנחנו נמשיך לפתח את כלכלתנו וחברתנו ומדינתנו בכל היכולות שבלבנו”.