למה ספרד תמכה בעזה במהלך המלחמה?

בשנים האחרונות בלטה ספרד כקול שונה בתוך האיחוד האירופי בגישתה למשברים במזה״ת, ובמיוחד למלחמה בעזה. לאחר עשרות שנים של התאמה לעמדה האירופית המסורתית — מבוססת “הקריאה לפתרון שתי המדינות” ללא יישום משמעותי — חלה במדיניות החוץ הספרדית מאז 2023 תמורה איכותית לכיוון עצמאי ופעיל יותר.

מלביקורת לפעולה מדינית
מאפייני השינוי החלו עם התפרצות המלחמה בעזה באוקטובר 2023, כשרוב בירות אירופה אימצו את השקף של “זכותה של ישראל להגן על עצמה”, תוך התעלמות מההפרות נגד אזרחים. מדריד בחרה בדרך שונה: ראש הממשלה פדרו סאנצ׳ס גינה בגלוי את מה שתיאר כ“הרג אקראי של אזרחים בעזה”, וכך הייתה הבירה האירופית הראשונה ששברה את שתיקת הקונצנזוס המערבי. 
היחס הזה תורגם במהירות לצעדים מוחשיים: השעיית יצוא נשק לישראל באוקטובר 2023, ביטול חוזה רכש תחמושת לא־ישראלית באפריל 2025, ועד צו מלכותי שמטיל איסור קבוע על יצוא נשק לתל־אביב.
כמו כן, הספרדים הובילו מאמצים בתוך האיחוד האירופי לתמיכה בסיוע הומניטרי לעזה ולחיזוק חקירות פשעי המלחמה בפני בית הדין הבינלאומי לצדק והבית הדין הפלילי הבינלאומי.

הכרת מדינת פלסטין: מהסמל לעמדה אמיתית
שיאו של המהלך התרחש במאי 2024, כאשר מדריד הכריזה רשמית על הכרתה במדינת פלסטין, והצטרפה ליותר מ־140 מדינות ברחבי העולם. Middle East Monitor+1 למרות שההכרה הייתה בעיקר סמלית, היא שידרה מסר מדיני חזק על נחישת מדריד לחדש את תהליך שתי המדינות מול היֶיה הכוח המערבי שנדמה מוטה כלפי ישראל.
התמיכה הספרדית לא הוגבלה לפן הדיפלומטי בלבד, אלא כללה גם פעילות באו״ם — שם קידמה מדריד ביוני 2025 פרויקט החלטה שקרא להגנה על אזרחים בעזה ולמיצוי הדין נגד מפרי זכויות אדם. 

שורשים פנימיים שמובילים לפתיחות
השינוי במדיניות הספרדית לא נבע רק מהמלחמה בעזה, אלא מהצטלבויות של גורמים פנימיים וחיצוניים:

• פנימית: בראשות פדרו סאנצ׳ס עומדת ממשלת קואליציה שמאלית הנתמכת על ידי מפלגות רדיקליות וקידמת־שמאל כגון Sumar ו‑Podemos, שתמיד נטו לעמדות פרו‑פלסטיניות. סקרים הראו כי מעל 78% מהספרדים תומכים בהכרה במדינה פלסטינית — מה שהעניק לגוף השלטון גיבוי ציבורי לאמץ עמדות נועזות. 

• חיצונית: המלחמה בעזה הציבה את המערב מול מבחן מוסרי קשה; ספרד, ביתרה, ראתה עצמם כגשר בין אירופה לעולם הערבי; כמו כן, התחזק בתוכה ההבנה שהמערב נמצא בבידוד יחסית עם דעת עולמית גוברת שמבקרת את ישראל.

הצטלבות עם עמדות ערביות
המדיניות הספרדית החדשה הצטלבה עם עמדותיהם של מצרים וקטר במספר נושאים מפתח: קריאה להפסקת אש מיידית, הגנה על אזרחים והדחת כל תרחיש של עקירה המונית מעזה. מדריד יחד עם קבוצת "+Madrid" שכללה את מצרים, ירדן, קטר, סעודיה וטורקיה פעלה לגיבוש יוזמות מדיניות לסיום המלחמה ולהנעת שיקום.
המשמעות: יצירה של ציר “אירו‑ערבי” חדש שמבקש פתרונות צודקים לסכסוכים אזוריים — מה שהציב את ספרד כשותף אמין בעיני מדינות ערב.
למרות שצעדים ספרדיים בלבד לא ישנו את מהלך הסכסוך בעזה, הם הצליחו לשחרר מחדש את הדיון האירופי סביב צדק וחשבון נפש ביחס למאבק הפלסטיני–ישראלי, והראו כי קיימים קולות מערביים שמוכנים לעמוד לצד הצד הפלסטיני — אף אם באופן סמלי.
האתגר שמול מדריד בשנים הקרובות יהיה לשמר את הקו הזה על אף לחצים פוליטיים פנימיים ומתח עם בעלות בריתה במערב, ולנצל את מומנטום הדיפלומטי שלה להובלת יוזמות אירופאיות–מזרח־תיכוניות חדשות.