המתח בין וושינגטון לקראקס שב וחוזר אל מוקד העניינים עם התגברות הצעדים של ממשל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ נגד ונצואלה, בתמונה המזכירה את ניסיונות שינוי המשטר שאפיינו את ההיסטוריה האמריקאית באמריקה הלטינית. בעוד שטראמפ מניף את דגל "המלחמה בסמים", נראה כי המטרה האמיתית חורגת ממאבק בהברחות ומכוונת לעיצוב מחדש של המשטר הפוליטי בוונצואלה.
המאמר שלהלן, שפורסם על ידי מכון Responsible Statecraft, עוסק בהחרפת המתיחות בין ארצות הברית לוונצואלה תחת ממשל טראמפ, ומעלה שאלה מרכזית: האם וושינגטון באמת מתקדמת לעבר פלישה צבאית לוונצואלה, או שמא מדובר במהלך שמטרתו הפלת המשטר תחת כסות של "המלחמה בסמים"?
המאמר סוקר את הרקע להחלטה האמריקאית להחריף את הפעילות באזור הים הקריבי, החל מהפעלת מבצעי סתר של ה-CIA נגד שלטונו של ניקולס מדורו, דרך פריסת כוחות ימיים אמריקאיים ותקיפות על ספינות החשודות בהברחת סמים, ועד להצהרות טראמפ המרמזות על אפשרות לפעולה צבאית בתוך שטח ונצואלה.
המאמר מדגיש את תפקידו המרכזי של מרקו רוביו, הסנאטור לשעבר ושר החוץ הנוכחי, כמהנדס המדיניות החדשה של טראמפ כלפי ונצואלה, לאחר הדחת הדיפלומט ריצ'רד גרנל שניסה להגיע להסדר מדיני עם מדורו. כן מצוין האבסורד בכך שטראמפ שב ומיישם מדיניות של שינוי משטר, שכשלה בעבר תחת יועצו לשעבר ג'ון בולטון.
המאמר עוצר לבחון את ההיבטים המשפטיים והצבאיים של הקמפיין האמריקאי, עם סיווג כנופיות הסמים כארגוני טרור זרים והצדקת חיסול אזרחים כ" לוחמים בלתי חוקיים" – דבר שעורר התנגדות בפנטגון והוביל להתפטרותו של מפקד הפיקוד הדרומי של צבא ארה"ב.
בהמשך, המאמר מנתח מדוע פלישה כוללת לוונצואלה אינה סבירה: שטחה הרחב של המדינה, כישלונות ארה"ב בעיראק, והבטחת טראמפ להימנע מ"מלחמות אין-סופיות". המטרה האמיתית, לפי המאמר, אינה חיסול סחר הסמים – שכן ונצואלה אינה יצרנית מרכזית – אלא החלשת המשטר כהכנה להפלתו.
המאמר משווה בין ניסיונות עבר של ה-CIA להפיל את מדורו, במיוחד כישלון "מבצע החירות" ב-2019, לבין המצב הנוכחי הנשלט על ידי "קרטל השמש" – קואליציה של קציני צבא הנהנים מהשלטון – מה שהופך הפיכה פנימית לבלתי סבירה.
לבסוף, המאמר מציג תרחישים אפשריים: המשך הפגנת כוח עד שהמשבר יירד מסדר היום, החלפת מדורו בדמות אחרת מתוך המערכת לצורך הצגת "ניצחון פוליטי", או חידוש המגעים הדיפלומטיים ביוזמת גרנל. בסיכומו של דבר, מדיניות טראמפ כלפי ונצואלה נראית כשחזור של דפוס ההגמוניה הקלאסי של ארה"ב באמריקה הלטינית, כאשר סיסמאות של ביטחון לאומי ומלחמה בסמים משמשות כיסוי למטרות פוליטיות ובחירות רחבות יותר.
סופר: אל-חנאדק