מסעד בולוס: אשליות השלום בעקבות טראמפ

שמו של מסעד בולוס הופיע לפתע בזירה הפוליטית האמריקאית לקראת הבחירות לנשיאות האחרונות, לאחר שהיה אלמוני במשך תקופה ארוכה. הוא עלה לכותרות בתור "החתן הלבנוני" של טראמפ, בעקבות נישואי בנו לטיפאני טראמפ בנובמבר 2022. הקשר הזה היווה שער כניסה שממנו הגיע לתפקיד יועץ בכיר לעניינים ערביים ומזרח־תיכוניים בבית הלבן — תפקיד שעורר שאלות בנוגע לרקע האמיתי שלו ולניסיונו הפוליטי והדיפלומטי.

בולוס נולד בשנת 1971 בכפר חאטא שבצפון לבנון, למשפחה נוצרית אורתודוקסית, ועבר כנער לטקסס, שם למד משפטים באוניברסיטת יוסטון. לאחר מכן חזר לנהל את עסקי המשפחה, ועמד בראש חברת "סקווה ניגריה" העוסקת בהפצת רכבים וציוד במערב אפריקה. כלומר, הוא לא עבד בתחום המשפט, אלא עבר לעולם המסחר — כמו רבים מהמינויים הדיפלומטיים של טראמפ — מה שמעיד על חוסר ידע דיפלומטי מעמיק או ניסיון בעבודה פוליטית.

מלבנון לוושינגטון

בולוס ניסה בעבר להיכנס לפוליטיקה הלבנונית, אך לא הותיר חותם משמעותי; הוא ניסה להתמודד לפרלמנט במחוז אל-כורה בשנת 2009, אך פרש לטובת "התנועה הפטריוטית הלאומית". היו לו יחסים מעורערים עם כוחות נוצריים ופוליטיים בלבנון, כולל תנועת המרדה של פרנג'יה, עמה שמר על קשר טוב ואף תיאר את מנהיגה כ"ידיד", בנוסף לנשיא מישל עאון. הרקע הזה מעיד כי בולוס אינו דמות פוליטית יציבה או מחויבת אידיאולוגית, אלא שחקן גמיש המחפש בריתות התואמות את האינטרסים האישיים שלו.

תפקידו בבחירות ויחסיו עם טראמפ

הופעתו התקשורתית של בולוס התרחשה במקביל למסע הבחירות של טראמפ, במיוחד במדינות כמו מישיגן שבהן יש קהילה ערבית ומוסלמית גדולה. בולוס שימש כמתווך בין טראמפ לבין המצביעים הערבים והמוסלמים בארה״ב, תוך שימוש בכישוריו התקשורתיים — אף שמדיניותו של טראמפ בעבר הייתה ברובה מנוגדת לאינטרסים של ערבים ומוסלמים, כולל תמיכתו בתקיפות הישראליות על עזה והכרה בירושלים כבירת ישראל.

מינויו כיועץ בכיר לעניינים ערביים ומזרח־תיכוניים עורר מחלוקת בנוגע לרצינות תפקידו וליכולתו להשפיע בפועל, ויש ספקות אמיתיים לגבי האפשרות שבולוס ישפיע על שינוי המדיניות המסורתית של טראמפ, במיוחד בכל הנוגע לתמיכה בישראל — אם זה מה שהבטיח למצביעים הערבים.

תפקידו הנוכחי בסוגיות אזוריות

למרות תאריו הרשמיים, תפקידו של בולוס בנושאים רגישים כמו סוריה ולבנון מסתכם בהופעות תקשורתיות ובמסרים פוליטיים פשוטים, בעוד שההחלטות האמיתיות מתקבלות על ידי אנשי מקצוע בממשל — שליחים צבאיים ודיפלומטים מנוסים. הצהרותיו האחרונות על "הצורך בדיאלוג בין לבנון לישראל והרחבת מאמצי השלום לסוריה" הן ניסיון ליצור דימוי של שלום מדומה שטראמפ שואף לקבע, מבלי לקדם אותו בפועל. אולם, אין בכך אינדיקציה ליכולת ניהולית או השפעה על מדיניות הבית הלבן.

מאז ספטמבר האחרון, פעולות השגרירה האמריקאית בלבנון ליסה ג'ונסון והשליח עמוס הוכשטיין תרמו להסלמת המתחים הפוליטיים והעדתיים, במסגרת מה שמתואר כניסיון לשרטט "לבנון שלאחר חזבאללה". נראה שממשל טראמפ, באמצעות בולוס, מנסה לנצל את ההשפעה של מדינות המפרץ המקורבות לוושינגטון כדי לזרוע סכסוך בין חזבאללה לבין שותפיו הנוצרים והסונים, בניסיון ליצור פילוג פנימי שייתן מענה לאינטרסים האמריקאיים באזור.

למרות הופעתו התקשורתית של בולוס, פרשנים סבורים שאין לו כל השפעה מעשית על נושאים טכניים ומורכבים כמו פיקוח על הפסקת האש בין ישראל לחזבאללה — משימה שמנוהלת בידי גנרל אמריקאי בשיתוף משקיפי האו"ם ומפקדי הצבא הלבנוני. תפקיד כזה דורש ניסיון מדיני ומקצועי רחב, מה שמגביל את תפקידו של בולוס למינימום בסוגיה זו.