נתניהו בין ערפל הזירה הפוליטית בישראל לאתגרי ההישרדות בשלטון

האבק של המלחמה ברצועת עזה עדיין לא שקע — הרצועה ממשיכה לקבור את חלליה, לספור את פצועיה ונעדריה, והתושבים מתבוננים במה שנותר מבתיהם ההרוסים לאחר מלחמה בת שנתיים. מנגד, החברה הישראלית מצויה בתוך דיון סוער באשר לתוצאות המלחמה ולמידת ההשגה של היעדים שהוגדרו על ידי הממשלה, בין אלו שרואים בהסכם הפסקת האש צעד נחוץ, לבין מי שמתייחסים אליו ככישלון פוליטי וצבאי מהדהד.

האלוף במיל' יצחק בריק, המוכר בציבור הישראלי כ"נביא הזעם", כתב בעיתון "מעריב" לאחר השגת הסכם הפסקת האש, כי היעד שהציב ראש הממשלה בנימין נתניהו — הפלת תנועת חמאס — לא היה ניתן להשגה מלכתחילה. לדבריו, חמאס לא תמסור את נשקה ולא תובס באופן מוחלט. בריק מעריך שישראל תיסוג בסופו של דבר מהרצועה תוך שמירה על נוכחות מצומצמת בסמוך לגבול במה שמכונה "הפרימטר". הוא מציין כי הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הוא שדחף בפועל להסכם, ויפעיל לחץ ליישומו.

על אף השקט היחסי, בישראל יש חשש מחידוש הלחימה — אם טראמפ יסיט את תשומת לבו מהאזור, או אם נתניהו יראה בהסלמה הזדמנות להאריך את חיי ממשלתו. יש פרשנים הסבורים שסוגיית גופות החיילים המוחזקות בעזה עשויה לשמש עילה להסלמה, אך גורמי ביטחון ממליצים לפעול בזירה הדיפלומטית לפתרון המשבר.

במקביל, נתניהו מתכונן לכל תרחיש. לאחר ביקור טראמפ באזור, הוא פועל לסדר את קלפיו הפוליטיים ולחזק את קואליצייתו. ניסיונו לשנות את שם המלחמה מ"חרבות ברזל" ל"מלחמת התחייה" נתפס כניסיון לעצב נרטיב ניצחון ולחזק את תדמיתו לקראת הבחירות הבאות. עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, החל הספירה לאחור לבחירות, והשאלה המרכזית היא האם הן יתקיימו במועדן בסוף אוקטובר הקרוב — או שישראל תלך לבחירות מוקדמות?

הדבר טרם הוכרע, בשל שילוב של גורמים פוליטיים, כלכליים וקואליציוניים. לפי העיתונאית דפנה ליאל מערוץ 12, המפלגות של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר לא צפויות לפרוש מהקואליציה בעת הזו, שכן האינטרס האלקטורלי שלהן מחייב הישארות, גם אם הן מותחות ביקורת על נתניהו מדי פעם. במקביל, נתניהו מנסה לקדם חקיקה שתעצים את הרשות המבצעת ותצמצם את כוחו של בית המשפט, וכן מונע הקמת ועדת חקירה רשמית על מחדלי 7 באוקטובר 2023, שחשפו את חולשת המערך הביטחוני והצבאי.

המפלגות החרדיות, שפרשו בעבר מהקואליציה, חזרו לשיח הציבורי דרך הדרישה לפטור תלמידי ישיבות מגיוס — חוק שהן רואות בו תנאי בסיסי להישארותן בממשלה. יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, הודיע על גיבוש מסמך עקרונות לחוק הזה, ושאלת המפתח היא האם מדובר בניסיון לרצות את החרדים או במהלך שעלול להצית משבר שיוביל לבחירות חדשות שיתמקדו ב"חוק הגיוס".

מרכיב מכריע נוסף הוא תקציב המדינה, שצריך להיות מאושר עד סוף מרץ הקרוב — אחרת הכנסת תתפזר אוטומטית. פרשנים מעריכים כי התקציב יהפוך לזירת סחיטות פוליטיות, במיוחד מצד המפלגות החרדיות והימניות, עם פוטנציאל להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון בעקבות השלכות המלחמה.

מלבד כל אלה, נתניהו עומד בפני מספר תיקים פליליים, בראשם "תיק 1000" שקשור לקבלת מתנות. העיתון "ישראל היום" מציין שכל התפתחות משפטית עשויה לקבוע את גורלו הפוליטי. במקביל, "הארץ" מדווח כי הנשיא האמריקאי ביקש מעמיתו הישראלי לשקול הענקת חנינה לנתניהו, בתנאי שייתוודה, יישא באחריות ויפרוש מהחיים הפוליטיים.

בזירה הכלכלית, ישראל מתמודדת עם משבר חמור לאחר מלחמה מתישה, על רקע תחזיות להאטה בצמיחה ולעלייה ביוקר המחיה. נתניהו מנסה לרכך את הזעם הציבורי בהבטחות לסיוע למעמד הביניים והרחבת ההוצאה החברתית, אך השסע הפנימי מהווה אתגר מרכזי. החברה הישראלית חווה קרע עמוק מאז משבר "המהפכה המשפטית" שלפני המלחמה, והמתח גבר עם גלי הביקורת על תפקוד הממשלה בלחימה.

במציאות זו, נתניהו מסרב להקים ועדת חקירה רשמית לאירועי 7 באוקטובר, מחשש שיואשם אישית, אך לחץ ציבורי הולך וגובר עשוי לשנות את התמונה. האופוזיציה, אשר אימצה את מדיניות הממשלה מול עזה, ממשיכה להיכשל ביצירת אלטרנטיבה פוליטית אמינה — מה שמשאיר את הזירה פתוחה לנתניהו לתמרן ולבצר את שלטונו בתקופה ערפילית, שבה ישראל מתנדנדת בין תוצאות מלחמה שטרם הסתיימה לבין מציאות פוליטית שברירית שמתפוררת מדי יום.