תגובת חמ-אס משנה את מאזן המלחמה והפוליטיקה בישראל.

בעקבות התגובה שפרסמה תנועת חמאס ב־4 באוקטובר 2025 להצעת הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לסיום המלחמה ברצועת עזה, חווה הזירה הפוליטית והתקשורתית בתוך ישראל מצב חסר תקדים של בלבול ופיצול. תגובת חמאס סימנה נקודת מפנה במאבק: השאלה כבר איננה אם המלחמה תימשך, אלא מי מחזיק ביוזמה – האם נתניהו, שבנה את אסטרטגייתו על "מו״מ תחת אש", או טראמפ, שהפתיע את כולם בדרישתו להפסקת תקיפות מיידית וראה בתגובת חמאס "הזדמנות אמיתית" לסיים את המלחמה.

התקשורת העברית – ובה ערוצים כמו 12, גלי צה״ל, אתר "וואלה" ועיתון "מעריב" – חשפה פיצול ברור בתוך הממסדים הפוליטי והביטחוני בישראל. מצד אחד, המערכת הביטחונית נטתה לגישה פרגמטית וראתה בתגובת חמאס הזדמנות להשיב את השבויים ולמנוע קריסת אמון הציבור בממשלה. מצד שני, נתניהו דבק בקו נוקשה וטען כי מדובר ב"דחייה מוסווית", תוך שהוא מנסה לשמר את דימויו כמנהיג שאינו נכנע ל"טרור".

הפילוג הזה בא לידי ביטוי בארבעה כיוונים מרכזיים בשיח הישראלי:
הכיוון הראשון – השינוי בעמדה האמריקנית. ערוץ 12 דיווח כי טראמפ הורה על הפסקת תקיפות מיידית, ובכך ביטל את עקרון "מו״מ תחת אש" שעליו התבסס נתניהו.
הכיוון השני – תמיכת מערכת הביטחון במו״מ, כאשר דו"חות צבאיים טענו כי תגובת חמאס פותחת נתיב מעשי להסכם וקראו לנצל את ההזדמנות להשבת החטופים.
הכיוון השלישי – "היפוך השולחן" על נתניהו: ערוץ "כאן" ואתר "אקסיוס" חשפו כי נתניהו הופתע מעמדת טראמפ, שנוגדת את ציפיותיו ודחפה אותו להקטין את הפעילות הצבאית ולעצור זמנית את כיבוש עזה.
הכיוון הרביעי – ניצול ההזדמנות על ידי האופוזיציה הישראלית: יאיר לפיד הכריז על תמיכתו בתוכנית טראמפ וקרא לממשלה להצטרף לדיונים, במטרה לבודד את נתניהו פוליטית.

בקריאה עמוקה יותר של העמדות בישראל, אתר "וואלה" טען שחמאס מפעילה "תרמית טקטית" לקניית זמן, וכי קריאתה למו״מ חדש על פרטי ההסכם היא ניסיון להרוויח עוד זמן פוליטי. כתבת ערוץ 12, דפנה ליאל, תיארה את ההתפתחויות כ"סכנה הגדולה ביותר לישראל", משום שטראמפ הכריח את תל אביב להימנע מירי בזמן המשא ומתן – בניגוד לדוקטרינה הצבאית שלה. גם ערוץ "כאן" ראה בקבלת תגובת חמאס על ידי טראמפ מבוכה דיפלומטית עבור ישראל, מאחר שהעולם החל לראות בתגובת חמאס "פתיחות חיובית" – מה ששלל מתל אביב את היכולת לטעון כי מדובר בסירוב. לפי הערוץ, זהו "ניצחון טקטי לערבים".

ערוצים 12 ו"אקסיוס" ציינו פער עמוק בין ההנהגה הפוליטית למערכת הביטחון. בעוד שנתניהו התעקש לדחות את התגובה, גורמי ביטחון ראו בה הזדמנות ריאלית למנוע עימות פתוח ובלתי מחושב. במקביל ניסתה ישראל לחקות את טקטיקת חמאס באמצעות הודעה "חיובית" בעל פה, ללא כל התחייבות מעשית – כדי להיראות כמי שאינה מסרבת לעסקה אך עדיין שומרת על חופש פעולה.

התגובות הישראליות בתקשורת היו מגוונות אך התמקדו בנקודה אחת: טראמפ הוא זה שאוחז ביוזמה. ערוץ 12 תהה על פרטי ההסכמה של חמאס וציין כי התנועה הסכימה לשחרור כל השבויים – חיים או מתים – לפי מתווה טראמפ, תוך נכונותה למסור את ניהול עזה לרשות עצמאית. אך פרשנים הדגישו שחמאס דורשת סבב מו״מ נוסף לקביעת מנגנוני הביצוע, מה שמציב את ההכרעה בידיו של טראמפ בלבד. אתר "וואלה" הזהיר שחמאס "זורקת את הכדור למגרש של הנשיא האמריקני" ומקווה שטראמפ ייפול ב"מלכודת המשאים המתמשכים". העיתונאי אמיר בוחבוט כתב כי טראמפ "חוגג כאילו חמאס הסכימה לגמרי, וזה פשוט לא נכון".

ערוץ 14 טען שהנשיא האמריקני "נפל במלכודת ההצהרה של חמאס" כשקרא לישראל לעצור את התקיפות, בעוד שערוץ 12 הדגיש כי זו הפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה שבה ארה"ב אינה מקבלת את עקרון המו״מ תחת אש. דפנה ליאל ציינה שזו בדיוק ההתפתחות שישראל חששה ממנה – הפסקת אש כפויה. הכתב מוחמד מג׳אדלה הוסיף כי הצהרת טראמפ מנוגדת לחלוטין לרצון נתניהו, ושהשולחן "התהפך לחלוטין".

במקביל, האופוזיציה הישראלית מיהרה לנצל את הרגע. לפיד הצהיר כי על ישראל "להצטרף מיד לשיחות שמוביל טראמפ", והדגיש שהתוכנית מהווה הזדמנות נדירה לשחרור השבויים ולסיום המלחמה. עיתון "מעריב" דיווח שנתניהו הוכה בתדהמה מהודעת טראמפ, בזמן שההנהגה הישראלית שמרה על שתיקה ולפיד בירך על הצעד. לפי ערוץ "כאן", העמדה האמריקנית החדשה פגעה קשות בתדמיתה הבינלאומית של ישראל, לאחר שזו ניסתה להציג את חמאס כצד המסרב להסדר.

בסיכומו של דבר, ברור שתגובת חמאס שרטטה מחדש את מפת העימות הפוליטי והתקשורתי: מרכז הכובד עבר מתל אביב לוושינגטון, ומהיוזמה הצבאית למו״מ המדיני. בעוד ישראל מנסה לאזן מחדש את שיח הפנים שלה כדי למנוע פילוג, המערכת הביטחונית נראית מוכנה יותר לשקול הסדר שיסיים את המלחמה המתישה. טראמפ מצדו מצא בתגובת חמאס הזדמנות לחזק את מעמדו במזרח התיכון, בעוד שתל אביב מנסה להימנע מהודאה בכך שאיבדה את היוזמה מול תנועה נצורה שהצליחה שוב להפוך את המשוואה.