23:57 זמן קודס הכבושה
מאז הקמתה בשנת 2006, לא ביקשה האגודה הלבנונית לאמנויות – רסאלאת להיות רק מסגרת תרבותית המצטמצמת בהצגות אמנותיות, בערבי ספרות או בתערוכות ציור. היא שאפה תמיד להיות מרחב מאחד בין אמנות וזהות, בין יצירה ומחויבות, בין דיאלוג תרבותי להשתייכות לאומית. במשך השנים הצליחה להפוך לסמן דרך במציאות התרבותית הלבנונית, באמצעות תוכניותיה ופעילויותיה – מאולמות התיאטרון ועד רחבות התערוכות ויוזמות התמיכה באמנים צעירים.
אולם הפן התרבותי הזה לא הגן עליה כאשר הפכה לפתע למטרה בזירה הפוליטית בעקבות אירוע "סלע א-ראושה" המפורסם. ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, שאמור היה למקד את מאמציו בנושאים החשובים – בלימת התוקפנות הישראלית, השבת הריבונות ושיקום ההרס שגרמה ישראל, או לפחות טיפול במשבר הכלכלי והחברתי במדינה – בחר להתמסר למאבק נגד מי שהדליק את דמותם של סייד השהידים חסן נסראללה והשהיד האשים סופיאדין על סלע א-ראושה. הצעד האחרון בהקשר זה היה הכללת הצעה לביטול הרישיון המשפטי של הגוף המארגן – האגודה הלבנונית לאמנויות – רסאלאת – בסדר היום של ישיבת הממשלה ב־6 באוקטובר 2025, כלומר שלילת הלגיטימציה החוקית המאפשרת לה לפעול.
בהתאם לכך, מוצאת עצמה כיום עמותת רסאלאת בעמדת הגנה על משמעותה של התרבות בלבנון – כמבחן חי לשאלה האם המדינה תישאר מרחב של חופש וגיוון, או תהפוך לשטח סטרילי מכל קול שאיננו לרוחם של השליטים בעלי הנטייה המערבית.
לא ניתן לראות בצעדו של נואף סלאם מהלך אדמיניסטרטיבי גרידא, אלא יש להבין אותו כמסר פוליטי בעל עומק. סלאם, הידוע ברקע האקדמי והדיפלומטי שלו ובקשריו עם בירות המערב, מבקש ככל הנראה לשגר מסר ברור: ממשלתו תנהג ביד קשה כלפי כל מה שמייצג את "תרבות ההתנגדות" – גם אם היא מתבטאת בצורת אמנות.
עיקרי המידע על עמותת רסאלאת ופעילותה
-נוסדה בשנת,2006 תחת הכותרת של עמותה הפועלת להפצת תרבות האמנות המחויבת והמעורבת, ולהציגה בדרכים יצירתיות המשקפות את המציאות.
-מתמקדת העמותה בהיבטים התרבותיים והאמנותיים של המאבק מול ישראל וכוחות ההגמוניה העולמית המערבית.
מאז הקמתה הקפידה רסאלאת שלא להיות חיקוי לעמותות תרבות "אליטיסטיות" הסגורות במעגלים מצומצמים, אלא הצליחה להחזיר את האמנות אל העם ולקשור אותה מחדש לסוגיות החברה – ובעיקר לנושא ההתנגדות ולמאבק ב"מלחמה הרכה" נגד קהילת ההתנגדות.
-העמותה מארגנת פעילויות תרבות ואמנות לילדים, בני נוער, צעירים ומשפחות. היא ביססה לעצמה מקום ייחודי בזירה התרבותית הלבנונית: הקימה אולמות לתיאטרון ולקולנוע, קיימה סדנאות הכשרה לצעירים, אירחה תערוכות אמנות, ופתחה את שעריה בפני משוררים, סופרים ומוזיקאים. במשך יותר מעשור הפכה רסאלאת למרכז תרבות שלם המשלב בין ביטוי אמנותי לחינוך חברתי.
-מה שהבדיל את רסאלאת מעמותות אחרות הוא גישתה אל התרבות לא כאל מותרות או בידור, אלא כצורך לאומי ואנושי. היא מאמינה כי התרבות היא קו הגנה על החברה, וכי האמנות מסוגלת לחזק את הזהות מול תהליכי הפירוק.
לאורך דרכה לא הסתירה רסאלאת את הזדהותה עם ההתנגדות – היא חוגגת את פלסטין בערביה, מכבדת את שהידֵי המילה והמעשה, ופותחת את במותיה לקולות האמנות המחויבת. עם זאת, לא נמנעה מאירוח אירועים בין־עדתיים ובין־זרמיים, מתוך חתירה מתמדת להציג דמות מאוחדת של לבנון על כל גווניה.
-את העמותה מנהל כיום מוחמד חפאג'ה.
סופר: אל חנאדק
