הברית האסטרטגית: כיצד ארה״ב וישראל מעצבות מחדש את האזור?

ארצות הברית וישראל חולקות אסטרטגיה עמוקה שורשים, מושרשת בערכים ובאינטרסים הביטחוניים המשותפים, שהפכה לכוח המניע המרכזי במאמציהן המשותפים לעצב מחדש את המפה הגיאופוליטית, הכלכלית והבטחונית במזרח התיכון ובעולם. חזון זה מתגשם בגישה רב־צדדית היוצרת שילוב בין:

1. שיתוף פעולה ביטחוני עוצמתי

2. יוזמות שאפתניות של אינטגרציה כלכלית

3. התאמות אזוריות גיאופוליטיות מורכבות שלעיתים מעוררות מחלוקות

יסודות השינוי הזה מתרכזים בכמה צירים מרכזיים:

קודם כל — העמקת התשתית הביטחונית דרך סיוע צבאי מקיף, שמירה על עליונות צבאית איכותית לישראל, פיתוח טכנולוגיות משותפות, והחלפת מידע מודיעיני כנגד איומים אזוריים, במיוחד מול איראן, תימן, וכוחות לא־ממשלתיים כגון חיזבאללה וחמאס והפלגים העיראקים המקימים.

שנית — חיזוק האינטגרציה הכלכלית באמצעות הסכמים כמו הסכמי אברהם, שפתחו אפשרויות דיפלומטיות וסחר חדשות, לצד פרויקטים תשתיתיים שאפתניים כאמצעי כלכלי בין הודו, המזרח התיכון ואירופה (IMEC), תעלת זנגיזור, מסלול דוד המתוכנן, ושורה של פרויקטים לשליטה במעברי יבשושין וימיים — במטרה לשלוט בכלכלות עולמיות ובהשקעות, ובכך להשפיע על מדיניות המדינות שמקיפות את המעברים האלה — עד לחיזוק שלטון גלובלי של קטב יחיד (אני רבכם העליון).

שלישית — תיאום הדינמיקות האזוריות המורכבות שמטרתן לפרק ולבטל את הסוגיה הפלסטינית כסוגיית סכסוך מרכזית ולפתוח זרם נורמליזציה תחת “הדת האברהמית” המקודמת. מטרה זו באה לידי ביטוי במדיניות התקיפה של ישראל ברצועת עזה (כולל דגש על שלילת נשק, שליטה ביטחונית ועצם הכיבוש האפשרי), בגדה המערבית (בתמורה להרחבה ההתנחלותית ומאמצים לממש את חזון “ישראל הגדולה” תחת החלטת הכנסת להחיל ריבונות). כמו כן — לביטול האיומים הקיומיים שמדאיגים את ישראל מדרום (עזה) וצפון (חיזבאללה) באופן סופי ונחרץ, ולעבוד גם על נטרול עיראק ופלגיה ההתנגדות כחלק מהציר האיראני כהכנה להפחתת יכולתה לחמש עצמה. נוסף על כך — סדרת הופעתה המחודשת של סוריה כאזור חלש, לא מפורק, ללא איום נגד ישראל, אלא כבן ברית וסגן תפקיד במערכת האינטרסים האמריקאית באזור, כחלק מהסכמי אברהם, ושהלבנון תלך בעקבותיה בתפקיד, תחת איום קיומי שמספקות ישראל וארצות הברית.

רביעית — שאיפה לחזק את האינטגרציה והשת"פ האזורי תחת גג העליונות האמריקאית והישראלית בתחומים מגוונים — מזון, מים נקיים, אנרגיה, בריאות, חינוך, ומשאבים טבעיים.

שותפות חזונית זו בין ארה״ב לישראל מתקדמת, תתמשך, תתחזק ותיאבק למענה — למרות שהסכסוך הישראלי‑פלסטיני שלא נפתר עדיין יישאר מכשול מרכזי שצריך טיפול מהיר, וכי השאיפה ליצור מערכת אזורית “תלת‑קוטבית” (ישראל, טורקיה ומדינות המפרץ) נתקלת באתגרים עמוקים בשל סתירות אינטרסים וסיכון להסלמה לא מכוונת.