שנתיים של סיוע תימני: יותר מ־758 פעולות שעיצבו משוואת הרתעה וכללי עימות

אחרי שנתיים של סיוע תימני להתנגדות בעזה, הפכה צנעא את הים האדום ואת הימים הערבי וההודי לזירת מבצעים פתוחה נגד ספינות ישראליות, אמריקאיות ובריטיות. ודרך יותר מ‑758 מבצעים צבאיים משולבים, ביצעו הכוחות המזוינים של תימן 1,835 התקפות מגוונות בין טילים בליסטיים, טילי שיוט וטילים על־קוליים, כטב״מים וסירות מתאבדות — בדומה להולדתה של משוואת הרתעה חדשה באזור.

הפעולות הימיות החלו ב‑19 בנובמבר 2023 כאשר הכוחות התימניים השתלטו על הספינה הישראלית “גלקסי לידר” ועל סיפונה 25 מלחים, ומאז המשיכו ההתקפות שפגעו ב‑25 ספינות ישראליות עד סוף ספטמבר 2025. ההתקפות כללו שימוש בטילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב״מים באזורים שונים: מפרץ עדן, הים האדום, הים הערבי, הים התיכון, והאוקיינוס ההודי.

בסיכום, מספר הספינות שנפגעו בגין הפרת האיסור התימני על שיט ישראלי הגיע ל‑76 ספינות, מהן 41 בים האדום, ו‑13 במפרץ עדן והים הערבי, ו‑5 בים התיכון — בנוסף לשתי תקיפות על נמל חיפה בשיתוף עם פלגי ההתנגדות העיראקיים.

כמו כן, ביצעו הכוחות התימניים יותר מ‑100 עימותים ימיים עם כלי שיט אמריקאיים, במהלכם פגעו בנושאות מטוסים, משחתות וספינות אספקה בים האדום, במפרץ עדן ובאוקיינוס ההודי. בין המבצעים הבולטים: פגיעה בנושאת המטוסים האמריקאית “אייזנהאואר” ב‑31 במאי 2024 באמצעות מספר טילים שיוט ובליסטיים וכטב״מים; ואחריה סדרת עימותים עם נושאת “יו אס אס הארי ס. טרומן” שנחשפה בלמעלה מ‑30 פעולות יירוט בין ינואר לאפריל 2025 — כוללת 18 טילים בליסטיים ושיוט באחת מהפעמים, והביאה להפלת שני מטוסי F‑18 ולבריחה הצפונה של הנושאת מהים האדום. כמו כן, הותקפה הנושאת האמריקאית “וינסון” ב־18 וב־21 באפריל 2025 במספר טילי שיוט וכטב״מים.

במישור המסחרי, הכוחות התימניים פגעו ב‑30 ספינות אמריקאיות בתקופה שבין 7 באוקטובר 2023 ל‑31 בדצמבר 2024, ביניהן ספינות של חברות מרסק, APL ו‑TORM. בחלק מההתקפות נעשה שימוש ביותר מ‑11 טילים בליסטיים בפגיעה בודדת, כפי שקרה נגד הספינה האמריקאית OLYMPIC SPIRIT ב־10 באוקטובר 2024. מספר הספינות הבריטיות שנפגעו עמד על 13, בהן המשחתת “דיימונד” שנפגעה ב־9 ביוני 2024 במספר טילים בליסטיים, וספינת הנחיתה Anvil Point ב־1 ביולי 2024.

מנגד, ארצות הברית ובריטניה הגשימו מאות תקיפות אוויריות בניסיון לנטרל את היכולות התימניות — אך התוצאה הייתה כשלון מוחלט בהשגת כל יעד אסטרטגי. תימן שמרה על מומנטום פעולותיה, והמשיכה לשגר את טיל “פלסטין 2” העל‑קולי שפגע במטרות בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע ובאשקלון — וזאת תוך פריצת שיא היסטורי במערכות ההגנה הישראליות כגון פטריוט, ת׳אד, קלע דוד וכיפת‑ברזל.

ברמה העממית, ההתארגנות התימנית הפכה לתופעה לאומית עצומה: אורגנו 354 מצעדים והפגנות, 94,478 פעילויות עממיות, 549,769 כנסים ו‑81,878 ערבי תרבות במחוזות השונים. כמו כן, באוניברסיטאות ובבתי‑הספר התקיימו 350,633 עצרות סטודנטים, והוספו 317,785 עצרות שבטיות‑קהילתיות.

במישור ההכשרה הצבאית העממית, סך בוגרי קורסי ההתארגנות הכללית “טופאן אל־אקצא” הגיע ל‑1,103,647 מתאמנים, בעוד שמספר המתאמנים ברמה השנייה עמד על 132,046. כמו כן, נערכו 5,148 תמרונים צבאיים, 1,349 תצוגות צבאיות ו‑3,362 מצעדים צבאיים באזורים שונים.

עימותים אלה אילצו את וושינגטון לבחון מחדש את כללי ההתחברות (ההסלמה?), לאחר שמערכותיה נכשלו ביירוט ההתקפות, והנושאות נאלצו לסגת ממעגל הים האדום יותר מפעם אחת. מנגד, נמל אילת הפך לנמל סגור מאז סוף 2024 בעקבות עצירת תנועת הספינות הישראליות, ועלות השילוח דרך כשף התקווה הטובה הכפילה את עצמה, עם הערכות להפסדים העולים על מיליארדי דולרים.

דוח השנתיים מצייר משוואה חדשה במאבק האזורי: כוח תימני עולה הנשען על טכנולוגיה מקומית ורצון פוליטי, שהצליח לשנות את מפת השיט הבינלאומית ולהכניס את וושינגטון ותל־אביב למערכה התשה לא שוויונית. יותר מ‑758 מבצעים הפכו לסמל לעיקרון של סיוע ערבי ממשי לעזה, לאחר שתימן הוכיחה כי הים האדום יכול להיות נשק לא פחות ממעבר מסחרי.

טילי תימן והכּטב״מים הם כיום מנוע משוואת ההרתעה החדשה, והמסר ברור: מי שישתף פעולה עם ההשמדה בעזה לא יעבור דרך ימים הערבים.