מלחמה בשיקום: פניה החדשים של המלחמה הישראלית על לבנון

לא הייתה התוקפנות הישראלית האחרונה על דרום לבנון רק סבב נוסף של תקיפות שגרתיות, אלא צעד חדש במסלול שיטתי שמטרתו לחנוק כל ביטוי של חיים בחברת ההתנגדות. בערב יום חמישי, 16 באוקטובר 2025, שיגרה ישראל חגורת אש לעבר אזורים בדרום ואלבקעה, תוך שימוש בטילים רועמים בעלי עוצמה רבה ובתקיפות אוויריות ממוקדות שפגעו באתרים אזרחיים לחלוטין. דובר צה״ל טען כי התקיפות כוונו נגד "תשתיות טרור" ו"יעדים של עמותת 'אכ'צ'ר בלא חֻדוּד'" – בניסיון שקוף להצדיק פגיעות במתקנים לפיתוח ובאתרי שיקום.

בפועל, לא היו היעדים אלא אתרי עבודות לשיקום כבישים ולשיפוץ נזקים שהותירה המלחמה, במסגרת מיזם סביבתי־פיתוחי גרידא. אך ישראל, לאחר שנכשלה בהשגת הישגים צבאיים או פוליטיים לאורך המלחמה, רואה כיום בכל דחפור או עץ שניטע בדרום – איום על קיומה. התקיפה הישירה של עמותות פיתוח אינה אלא ביטוי לרצון עמוק למנוע שיקום של מה שנהרס, ולשבור את עמידותו של הציבור הדרומי הלבנוני העומד איתן חרף המצור והחורבן. כל מיזם שמבוצע באדמה הזו – סביבתי או חקלאי ככל שיהיה – נחשב בעיני ישראל כ"מעשה עוין" משום שהוא מסמל את ההתעקשות להישאר ואת היכולת לקום מתוך ההריסות.

עמותת אחדר בלא חדוד

העמותה נוסדה בשנת 2013 כארגון לבנוני לא-ממשלתי, העוסק בשמירה על היערות והחי, ובפיתוח סביבתי. מאז הקמתה, ביצעה מיזמי נטיעת עצים רחבי היקף, הקימה משתלות, שיקמה יערות, והקימה גנים ציבוריים ובריכות הרריות. היא גם הכשירה צוותים ייעודיים לכיבוי שריפות ולניטור פגיעות סביבתיות. אולם מטרות אלה, המשקפות תרבות של חיים, הוצגו בנרטיב הישראלי כ"פעילות טרור".

בשנת 2018, האשימה ישראל את העמותה בכך שהיא "חזית של חזבאללה" שהקימה עמדות תצפית במסווה סביבתי – טענה שאומצה על ידי מכוני מחקר ישראליים ואמריקאיים כגון "מכון וושינגטון", שבו נכתב: "חוקרי המכון קוראים לאו״ם, ובפרט לכוחות יוניפי״ל, להגביר את תפקידם בפיקוח על דרום לבנון, או לפחות לשפר את הדיווח על הפרות החלטה 1701 של מועצת הביטחון". עיתונים כגון "Times of Israel" טענו שהעמותה "אפשרה לחזבאללה להשתמש באתריה בפעולת אביבים בספטמבר 2019, כששיגר משם טילי קורנט לעבר צה״ל". מנגד, כוחות יוניפי״ל הכחישו בתוקף את ההאשמות, והבהירו כי לא נצפה כל נוכחות חמושה באתרי העמותה, ופעילותה מוגבלת לחקלאות וייעור.

למרות ההכחשות, הטילה מחלקת המדינה האמריקאית באוגוסט 2023 סנקציות על העמותה ועל יושב־ראשה זהיר נחלֶה, בטענה כי הם מסייעים לחזבאללה. הסנקציות כללו הקפאת נכסים ואיסור על כל פעילות פיננסית מולם – מהלך פוליטי שממשיך את קו העוינות כלפי החברה העמידה בלבנון. יש לציין כי וושינגטון עצמה לא הציגה כל ראיה ממשית לטענות, אלא הסתפקה בהדהוד נרטיב ישראל על "כיסוי אזרחי להתנגדות".

הגישה הישראלית החדשה: תקיפת השיקום

במהלך חודשים האחרונים מנהלת ישראל מדיניות הסלמה שכוונתה הישירה היא לפגוע בכלים כבדים וכלי בנייה בכפרי הדרום. עשרות תקיפות אוויריות וטילים פגעו בתצוגות ציוד מכני ובאתרי בנייה באזורים כמו מארון א-ראס ואלטייבה, כולל תקיפת אתרי דחפורים באזור מסילח – התקיפה הכלכלית הגדולה ביותר מאז הסכם הפסקת האש, שאותו ישראל כלל לא כיבדה. המסר הישראלי ברור: למנוע כל תהליך שיקום שעשוי להחזיר חיים לאזורים הפגועים.

באמצעים אלה, חושפת ישראל שינוי כיוון: לאחר שנכשלה בשבירת ההתנגדות צבאית – היא מכוונת כעת לסביבתה האזרחית. כל תהליך שיקום או מיזם פיתוח בדרום נתפסים כאיום לא פחות חמור מטילים. לכן היא מרחיבה את רשימת המטרות לכלול עמותות אזרחיות וסדנאות שעתידות לקחת חלק במהלכים אלה – תוך הישענות על טענות לקשר עם ההתנגדות, מבלי שמוסדותיה מצליחים להציג ראיה ממשית אחת.