העומק הגיאוגרפי: האסטרטגיה הצבאית של ישראל בזירות הרחוקות

בשנים האחרונות חלה תמורה משמעותית בתפיסת הפעולה הצבאית של ישראל, אשר עברה ממסגרת הגנה מוגבלת לגבולות המדינה וסביבתה הקרובה – לתפיסה חדשה השואפת לפעול בעומקים גיאוגרפיים רחוקים. מגמות אזוריות ובינלאומיות, ובמיוחד עליית האיומים מצד איראן ותימן, הביאו להבנה כי יש לפתח יכולת התקפית ומבצעית הפועלת בעומק. על רקע זה, פרסם מרכז "דדו" מחקר הבונה תפיסה דוקטרינרית ומעשית כוללת למבצעים מסוג זה, בהתבסס על ניסיון ישראלי היסטורי ועכשווי, לצד מודלים בינלאומיים שהוכיחו את עצמם.

המחקר מדגיש כי גיבוש דוקטרינה רשמית למבצעים בעומק מחייבת תשתית פוליטית, צבאית ולוגיסטית מאורגנת, שותפויות מתואמות עם גורמים מקומיים ובינלאומיים, וצעדים מקדימים להקמת בסיסים קדמיים שיתמכו במבצע. מתוך כך, מוצגים תשעה עקרונות מבצעיים מרכזיים כבסיס לתכנון ולניהול מבצעים אלה.

העיקרון הראשון הוא הלגיטימציה – יצירת מעטפת מדינית ובינלאומית שתעניק למבצע בסיס חוקי ומוסרי. אחריו מגיע עקרון השותפויות – גיוס בעלי ברית ותיאום צבאי, לוגיסטי ומדיני, המבטיחים חופש פעולה. עקרון התאמת הכוח מתייחס להיערכות הכוחות בהתאם למשימה – תוך אימונים ייעודיים, חימוש ייעודי והכשרה מהירה. עקרון העליונות האסטרטגית מדגיש את הצורך בחופש תנועה מלא לזירת הלחימה. הקמת תשתיות קדמיות, כמו מחסנים, תקשורת ובסיסים, נדרשת בלב אזור הפעולה.

הבטחת קווי האספקה – חיונית להגנה על נתיבי ההובלה, ובניית "ראש גשר מבצעי" בלב השטח היא תנאי קריטי לעיגון הפעולה. לכך מצטרפים עקרונות העליונות המקומית – לשליטה טקטית בשטח, ואבטחת הנסיגה – כדי להבטיח יציאה בטוחה מהשטח עם סיום המשימה.

המחקר שואב השראה ממודלים בינלאומיים: מהניסיון הצרפתי במבצעי חדירה מהירה ("כניסה ראשונית"), מהניסיון הבריטי במלחמת פוקלנד במבצעי השלכה אווירית-ימית, ומהאמריקאים בעיראק ואפגניסטן – שם נבנתה לוגיסטיקה רב-שכבתית עם שותפויות מורכבות. ההמלצה היא לייבא רק את המרכיבים שמתאימים לסביבה הישראלית – בדגש על תיאום, מיקום וחלוקת תפקידים.

נושא השותפויות האסטרטגיות נידון בהרחבה – הצלחת כל מבצע עומק תלויה בשיתוף פעולה מוקדם עם מדינות ידידותיות, בראשן ארה"ב, לצורך הקצאת בסיסים, מעבר לוגיסטי ותיאום מודיעיני. ישנה גם קריאה להיעזר בקבוצות מקומיות בשטח כאשר הדבר מועיל, אך תוך זהירות מהתנגשויות אינטרסים וניווט מדויק בין מטרות מודיעיניות לפוליטיות.

לגבי היכולות הקיימות, המחקר קובע כי צה"ל כבר מחזיק ברכיבים הראשיים הדרושים לפעולה במרחבים רחוקים. בין הדוגמאות שצוינו: מבצע "עם כלבי" נגד איראן ביוני 2025, מבצעים נגד החות'ים בתימן, ופעולות מיוחדות במהלך מלחמת "חרבות ברזל". המחקר מזכיר גם מבצעים קודמים, כמו הנחתת חטיבה 35 בנהר האוולי בלבנון ב-1982. יחידות מובילות במערך זה הן חטיבת "עוז" ואוגדה 98 – הנחשבות לאבני יסוד ביכולת הלחימה הקרקעית למבצעים בעומק.

לסיכום, המחקר קובע כי היכולת הישראלית לבצע מבצעים בעומק איננה עוד רעיון תיאורטי – אלא מציאות בתהליך מימוש. הצלחתה תלויה בגיבוש תפיסה דוקטרינרית ברורה, שילוב בין מערכות מדיניות, צבאיות ולוגיסטיות, והקמת שותפויות מקומיות ובינלאומיות מבוססות.

המלצות מרכזיות:

• לגבש דוקטרינה רשמית למבצעי עומק במסגרת צה"ל.

• לחזק את השותפויות עם ארה"ב ובעלות ברית אזוריות ובינלאומיות.

• ליזום הקמת תשתיות מוקדמות – בסיסים, קואליציות, פריסה מודיעינית.

• להרחיב את יכולות חטיבת "עוז" ואוגדה 98 כעוגן מבצעי.

• לשפר את גמישות ההכשרה והציוד המבצעי לתגובה מהירה.

• ולבסוף – להכין תכניות חירום מדויקות להבטחת נסיגה בטוחה לאחר סיום הפעולה.