תחקיר נרחב שערך "הניו יורק טיימס" במשך שישה חודשים, בהתבסס על למעלה מ-110 ראיונות עם בכירים מישראל, ארצות הברית והעולם הערבי, חושף כיצד תרם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להארכת המלחמה בעזה כדי להשיג רווחים פוליטיים אישיים, ובכך להתחמק מאחריות ציבורית ופוליטית שאיימה עליו בעקבות מבצע "מבול אל-אקצא"
התחקיר, שתורגם על ידי אתר אל-ח'נאדק, עוקב אחר האופן שבו התעלם נתניהו מהאזהרות המודיעיניות שקדמו למתקפה, ולאחר מכן ניסה להטיל את האחריות על ההנהגה הביטחונית והצבאית. הוא גם חושף כיצד ניהל את המשא ומתן באופן שסיפק את בני בריתו מהימין הקיצוני, ודחה יוזמות שיכלו להוביל לסיום המלחמה. התחקיר מדגיש גם כיצד ניצל נתניהו את הרחבת היקף המלחמה ללבנון ולאיראן כדי לבנות מחדש את תדמיתו כ"מנהיג ביטחוני חזק", ואת השפעת הדבר על מעמדו הפוליטי בתוך ישראל.
הטקסט המתורגם:
כאשר חמאס פתח במתקפתו על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, ופרצה מלחמה ברצועת עזה, נראה היה כי הקריירה הפוליטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו עומדת בפני קריסה. אך כמעט שנתיים לאחר מכן, המלחמה עדיין נמשכת, ונתניהו נהנה כיום מעמדת כוח נדירה בזירה הפנימית.
תחקיר זה, שנמשך שישה חודשים וכלל פרטים חסרי תקדים, מספר את הסיפור המלא של האופן שבו נתניהו שרד פוליטית ושגשג בעוד שהמלחמה נמשכת. התחקיר מעביר את הקוראים לאגף של נתניהו בבית החולים ביולי 2023, לביתו ברגעים הראשונים של המתקפה, לפיקוד המטה הכללי הישראלי בימים שלאחר מכן, ולחדרי המשא ומתן והחלטות הממשלה לאורך שנת 2024 ו-2025.
באמצעות ראיונות עם למעלה מ-110 בכירים בישראל, ארצות הברית ובעולם הערבי, ובחינת עשרות מסמכים ורשומות רשמיות, התחקיר חושף כיצד פעולותיו של נתניהו תרמו לחשיפתה של ישראל לאסון אוקטובר, ולאחר מכן להארכת המלחמה ולהרחבת היקפה. נכון שהרחבת המלחמה אפשרה לישראל להתמודד עם חיזבאללה ולהנחית מכה קשה על איראן, אך היא גם הביאה סבל אינסופי לפלסטינים, הביאה למותם של מספר בני ערובה ישראלים, וסייעה לנתניהו לדחות את רגע החשבון.
חמש מסקנות עיקריות מהתחקיר:
נתניהו התעלם מאזהרות חוזרות ונשנות לפני 7 באוקטובר
בעוד נתניהו התאושש בבית החולים ביולי 2023, גנרל בכיר מסר לו הערכה מודיעינית מטרידה, שהזהירה כי יריבי ישראל, ובהם חמאס, עלולים לנצל את הפילוג הפנימי הגובר כתוצאה מתוכניתו לערער את מערכת המשפט. למרות זאת, נתניהו התעלם מהאזהרות הללו, והעביר בחצות הלילה, דרך ממשלתו, חוק שנוי במחלוקת, מה שהגביר את המהומות ועודד את מנהיגי חמאס להמשיך בתוכניתם לתקוף.
הוא הטיל את האחריות למתקפה על מנהיגי הביטחון וניסה לתמרן מסמכים
ברגעים הראשונים של המתקפה, החל נתניהו להאשים את גופי הביטחון והמודיעין, והורה לצוותו למנוע תיעוד של שיחותיו עם המפקדים הצבאיים, ולשנות את הרישומים הרשמיים של שיחותיו הראשונות ביום המתקפה. כמו כן, הודלפו מסמכים רגישים לעיתון זר כדי להכפיש את יריביו, ובהם משפחות החטופים.
הוא ריצה את בעלי בריתו הקיצוניים ושיבש את המשא ומתן להרגעת המצב
נתניהו דחה הצעה להקמת ממשלת אחדות לאומית, והעדיף להישאר בקואליציה הימנית הקיצונית שלו. הדבר הפך אותו לשבוי לדרישותיהם, במיוחד בכל הנוגע להרגעת המצב מול חמאס. וכאשר התקרב רגע הפסקת האש, הוא העלה יעדים צבאיים שהתעלם מהם בעבר, כמו כיבוש רפיח והתפרסות על גבול מצרים.
דחה הסכם "שלום היסטורי" עם סעודיה
במאי 2024, סעודיה הציעה לכונן יחסים רשמיים עם ישראל בתנאי לסיום המלחמה ותחילת צעדים לקראת הכרה במדינה פלסטינית. אך נתניהו סירב, מה שהוביל למתיחות עם ממשל הנשיא ג'ו ביידן, שלחץ להגיע לעסקה הכוללת חילופי חטופים.
הרחבת המלחמה ללבנון ולאיראן החזירה לו את יוקרתו הפוליטית
נתניהו נמנע מהסלמה בתחילת המלחמה, אך לאחר סדרת הצלחות מודיעיניות, הורה על חיסול מפקד חיזבאללה ועל תקיפה בדרום לבנון, ולאחר מכן פתח בתקיפות נגד מערכות ההגנה האווירית האיראניות. בהמשך, "הוא פתח במתקפה גדולה על איראן, וזה נחשב לשיא הישגיו הפוליטיים, מה שהחזיר למפלגתו את הבכורה בסקרי דעת הקהל."
מקור: New York Times
סופר: Patrick Kingsley, Ronen Bergman and Natan Odenheimer