פגישות שאינן עוצרות את התוקפנות: ישראל ממשיכה לתקוף את סוריה

התקיפות הישראליות נגד סוריה אינן פוסקות, למרות כל המפגשים שהתקיימו וממשיכים להתקיים בין ישראל לממשלת אחמד א-שרע אל-ג'ולאני. אחרונות התקיפות התרחשו בליל שני, 08/09/2025, כאשר תקיפות אוויריות כוונו לעבר המכללה להגנה אווירית בסביבת העיר חומס, בעוד שתקיפות נוספות פגעו בבסיס צבאי באזור סַקוּבּין, מצפון לעיר לטקיה. סוכנות הידיעות הטורקית אנאדולו דיווחה גם היא כי חיל האוויר הישראלי ביצע תקיפה באזור תדמור שבמרכז סוריה.

תקיפות אלו הביאו את משרד החוץ הסורי – ששרו אסעד א-שיבאני נפגש השבוע עם השר לעניינים אסטרטגיים של ישראל, רון דרמר, כפי שדיווח תאגיד השידור הציבורי הישראלי "כאן" – לפרסם גינוי לכך, ולתאר את התקיפות כ"הפרה חמורה של ריבונות סוריה ואיום על ביטחונה ויציבותה האזורית", תוך קריאה למועצת הביטחון של האו"ם "לשאת באחריותה ולנקוט עמדה תקיפה שתשים קץ לתקיפות החוזרות של ישראל".

היה מן הראוי שא-שיבאני וראשו א-שרע אל-ג'ולאני, אילולא הייתה הבחירה בנורמליזציה ובהיכנעות לישראל מטרה בעיניהם ולא תמרון – כפי שטוענים תומכיהם ומעריציהם – להודיע על הפסקת כל הפגישות הישירות עם ישראל כל עוד התקיפות נמשכות. אך אין אוזן שומעת: הם, כמו אחרים, תקיפים כלפי לוחמי ההתנגדות החופשיים של האומה הזאת – ורחמנים כלפי אויביה.

ישראל מבקשת להכניע את סוריה של א-שרע

לכן, בהתבוננות בהקשר של התקיפות הישראליות מאז נפילת המשטר הקודם בסוף שנת 2024, ובהתחשב בעמדות ובצעדים של השלטון הסורי בראשות אחמד א-שרע אל-ג'ולאני – ניתן לומר שישראל אינה מעוניינת במשא ומתן שוויוני ובהסכמים בין שני צדדים, אלא בהכנעה מוחלטת של סוריה לה ולארה"ב, לאחר שזו עמדה איתן במשך 53 שנה וסירבה להיכנע, כשהייתה מדינה מרכזית במאבק מולם.

למרות שמסלול השיחות בין דמשק לתל אביב הפך גלוי, התנהגותה של תל אביב, נאומיהם של מנהיגיה ופעולות צבאה בתוך סוריה, מגלים כי אין כוונתה להגיע להסכם מאוזן או לשלום שווה, אלא לכפות משוואת כניעה, תוך ניצול הצורך האישי של א-שרע להישאר בשלטון. בהקשר זה, ישראל מבקשת באמצעות ההסלמה הנוכחית לקבע משוואת הפחד והרתעה באש מול ממשל א-שרע וכל גורם פוליטי אחר באזור, גם אם משתייך למחנה האמריקאי – כפי שקרה היום בקטאר, בה הותקף המטה הכללי של חמאס. ישראל גם מבקשת להבהיר שכל פרויקט פוליטי או צבאי שיכול להוות איום עליה – ייענה באש מיידית וללא כל מגבלה.

מכאן, המסר הישראלי ברור: אין מקום לסוריה או לאחרות כמדינות חזקות ומאוחדות, אלא אם כן יהיו כפופות לחלוטין לכיבוש.

זאת מדגישים גם פרשנים רבים, שהמשכם של התקיפות למרות המשא ומתן משקף רף ציפיות גבוה מצד נתניהו וממשלתו, השואפים לכפות הסכמי כניעה ולא הסכמות מדיניות.

ישראל מנצלת את הצורך של א-שרע וצוותו בשלטון, בהכרה בינלאומית ובסיוע כספי חיצוני, כמו גם את שבריריותה של התקופה המעברית, כדי לכפות שינויים גיאו-פוליטיים חסרי תקדים – עד כדי התערבות בעניינים פנימיים, עידוד תוכניות לחלוקה ואנרכיה, וכיבוש שטחים חדשים בתואנה של מניעת תרחיש כמו זה שהתרחש ב-7 באוקטובר 2023. בכך ביטא נתניהו במפורש את חזונו של "ישראל הגדולה".