17:39 זמן קודס הכבושה
ברגע מהרגישים והמסוכנים ביותר בחזית הצפונית של ישראל, נכנס האלוף רפי מילוא לתפקיד מפקד פיקוד הצפון בצה״ל – מינוי שלא היה רק קידום צבאי שגרתי, אלא הצהרה מפורשת על שינוי אסטרטגי בתפיסה המבצעית והדוקטרינה הביטחונית של ישראל. המפקד החדש, האוחז בקו המגע הישיר עם חיזבאללה וסוריה, משקף לא רק המשך למסורת הפיקוד בצה״ל אלא גם תפנית איכותית לעבר סגנון הנהגה נועז, התקפי ומוכן לשלם מחיר גבוה כדי להשיג “תוצאות מכריעות” בשטח.
מילוא דוגל בעיקרון ״מנהיגות מן החזית״: הוא מעדיף יוזמה על פני תגובה ומאמין שמלחמות המזרח‑התיכון מוכרעות בתמרון קרקעי ולא רק מהאוויר. הצהרתו החוזרת ונשנית בדבר הצורך ב״מהלך יבשתי יקר אך הכרחי לניצחון״ מרמזת על כוונה ישראלית לעבור מהרתעה מוגבלת להכרעה מלאה. ברגעים קריטיים אלה עלול מילוא להפוך לאיש השעה – או לשאת בתבוסה כבדה אם יטעה בהערכת המאזן האזורי המורכב.
רפאל דויד (“רפי”) מילוא נולד ב‑17 באפריל 1972 במושב כפר ידידיה שבעמק חפר, בן לאורי ולאווה מילוא. הוא נקרא על שם דודו, רס״ן רפי מילוא, קצין בשייטת 13 שנהרג ב‑1969 במבצע “רביב” נגד מערך הנ״מ המצרי בתעלת סואץ – מורשת משפחתית שהובילה את מילוא לבחור בשירות קרבי בשייטת 13.
מילוא התגייס באוגוסט 1990 לשייטת 13, סיים את המסלול המפרך והמשיך לקורס קציני חי״ר. לאחר מכן פיקד על מחלקה במהלך הכיבוש הישראלי בדרום לבנון ונטל חלק ב“ענבי זעם” (1996). אף ששוחרר ב‑1996, חזר לשייטת לאחר מארב אנצאריה (1997).
הניסיון המוקדם במסגרת יחידה מיוחדת יצר אצלו דפוס פיקוד המאופיין ביוזמה, הסתגלות מהירה וקבלת החלטות עצמאית תחת לחץ – קווים שילוו אותו לאורך הקריירה.
סגן מפקד יחידת אגוז ולאחר מכן מ״פ סיירת גולני במהלך האינתיפאדה השנייה.
מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני (2003‑2005).
מפקד פלגת לוחמים בשייטת 13 (2005‑2007).
מח״ט עציון (2008‑2010) ולאחר מכן מח״ט ברעם האחראי לגבול לבנון (2010‑2012).
מפקד שייטת 13 בשנית (2012‑2014).
יולי 2015: קודם לדרגת תת‑אלוף ומונה למפקד אוגדת אדום (80) בגבול מצרים‑ירדן.
יולי 2017–אוגוסט 2019: מפקד אוגדת הגליל (91) – החזית הלבנונית.
2019‑2022: מפקד המכללה לפיקוד ומטה.
2022‑2025: מפקד פיקוד העורף – בעיצומן של “מבצע טופות אלעאצא”, “קרב אֱלוּ‑בַּאַס” ו“בשאאִר אל‑פתח”, וכן במלחמת 12 הימים בין איראן לארצות‑הברית (12‑24 ביוני 2025) שבה ספגו גוש־דן, תל־אביב, חיפה וב״ש מתקפות טילים היפר‑קוליים ובליסטיים.
“ענבי זעם” (1996) – כקצין בשייטת 13.
האינתיפאדה השנייה (2001) – פיקד על סיירת גולני בלוחמה עירונית.
“מבצע צוענים” (2005) – כמג״ד 13.
חילוץ “מנרה קליף” (2005) – זכה בעיטור אלוף.
מלחמת לבנון השנייה (2006) – פיקד על הפשיטה הימית בצור; קיבל עיטור אלוף נוסף.
“מגן צפוני” (2018‑2019) – חשיפה והשמדת שישה מנהרות חיזבאללה.
2004 – נזיפה מהרמטכ״ל יעלון לאחר ירי בשוגג שהרג שלושה שוטרים מצרים.
2008‑2010 – אובדן מחשב אישי מסווג.
2019 – כניסה לא־מאושרת לנ tunnel חיזבאללה; קידומו עוכב.
“נזיפה חמורה” מהרמטכ״ל הלוי על התבטאויות פוליטיות פומביות.
2024 – הענקת חופשה לצוותים בפיקוד העורף בזמן לחימה ללא אישור.
מילוא הדגיש אחריות אזרחית ומשמעת בעת אזעקות, קידם חיזוק תשתיות במרחב הצפון והדגיש שהאמון בצה״ל “נשבר ב‑7 באוקטובר”, לכן נדרשת התאוששות ארוכה.
“המצב בצפון חמור יותר מבדרום.”
“ישראל סימנה יעד מלחמה מול חיזבאללה ומתכוננת במלוא הקצב.”
“לא נשיב תושבים הביתה כל עוד האיום קיים.”
“מאמץ התקפי עצום” לשחיקת יכולות חיזבאללה, במקביל להשקעה בהגנה ובחוסן אזרחי.
שינוי מציאות: “להחזיר את תושבי הצפון לבתים בבטחה ובביטחון.”
חופש פעולה: מוכן למהלכים קרקעיים עמוקים.
הסלמה מחושבת: “צריך לשנות את עוצמת הכוח והמַחיר שאנו גובים מהצד השני.”
שילוב הגנה‑התקפה: חיזוק מקלטים לצד מכות מנע.
מילוא מביא שילוב ייחודי של רקע ביחידות מיוחדות, ניסיון פיקודי רחב וראייה אסטרטגית של חזית‑עורף. מינויו רומז למעבר ישראלי מגישת הרתעה מוגבלת ל‑חתירה להכרעה מול חיזבאללה וסוריה, גם במחיר סיכון גבוה והסלמה אזורית. הצלחתו תלויה ביכולתו לאזן בין דחף לפעולה חדה לבין תיאום מדיני‑בינלאומי הדוק, תוך שמירה על ביטחון העורף.
סופר: אל-חנאדק
