צה"ל מוציאים חיילים מהיישובים בצפון

בתקופה של סכנה גדולה בחזיתות עם ישראל, החליטה הנהגת צבא ישראל לצמצם ולפרוס מחדש את כוחות המילואים באזור הצפון עם לבנון. חלק מהכוחות נסוגו לצמיתות בעוד שאחרים הוצבו מחדש במקומות שונים. פעולה זו עוררה פחד בקרב אנליסטים ישראלים המאמינים כי פעולות אלו מחלישות את הכוח בצפון ועלולות לאפשר לכוחות רדואן לכבוש את הגליל, בדומה למה שהתרחש ב-7 באוקטובר בגבול עזה. יאיר קראוס, כותב בעיתון "ידיעות אחרנות", פרסם מאמר המדגיש את חומרת הצעד הזה והשפעתו על ביטחון הצפון.

בצה"ל החליטו לצמצם את מספר החיילים הלוחמים שהוצבו ביישובים הצמודים לגבול לבנון ולדלל את כוחות הצבא שישהו בהם.

את היישובים יחזיקו כעת חברי כיתות הכוננות המקומיות שיידרשו לתת מענה מיידי לאירועי חדירה ותקריות ביטחוניות בתוך היישובים, עד שכוחות הצבא יגיעו אליהם. בכיתות הכוננות אומרים כי מאז חודש נובמבר, בצבא מצמצמים את מספר החיילים שהוצבו ביישובים. גורמים בצבא טוענים, מנגד, כי הוחלט להוציא רק את החיילים שלנים בדירות ובמתקנים של היישובים והם יועברו למקומות ארעיים אחרים שיוקמו עבורם מחוץ ליישובים, ובמהלך היום ישהו בתוך היישובים.

מפקדים וחברים בכיתות כוננות שפנו לידיעות הביעו ביקורת רבה מול המהלך, שעליו גילו רק בימים האחרונים, ובצה"ל החלו לדבריהם כבר ביישומו בשטח. "מבטיחים לנו כל הזמן שיגנו וישמרו עלינו אחרי המלחמה, אבל לא דמיינו שכבר בזמן שהיא מתרחשת ישאירו אותנו פה ביישובים בסיטואציה כזאת", אמר לנו מפקד בכיתת כוננות בגזרה המזרחית של גבול לבנון.

לדבריו, "אם הצבא לא יהיה פה, אף אחד לא יהיה פה. איך אני אמור להאמין להם שיהיה מי שייתן מענה ויעצור את כוחות רדואן בזמן?". חבר כיתת כוננות אחרת, מהגזרה המערבית בגבול עם לבנון, הוסיף כי "כיתות הכוננות לא יכולות להחזיק את הגזרה, הם יכולים במקרה הטוב לסייע לכוחות. צריך פה את מאות הלוחמים שהיו כאן בתוך היישובים שלנו. אנחנו תלויים בהחלטה של האוייב. בהיערכות שלו, צה"ל כבר לא מסוגל לדעתי לייצר את העצירה למתקפת חיזבאללה".

בכירים בצה"ל התבטאו רבות בשבועות האחרונים כי איום כיבוש יישובי הגליל ירד מסדר היום בשל הכוחות הגדולים שנמצאים בגזרה מאז המתקפה ב-7 באוקטובר, על רקע חוסר המענה של צה"ל להגנת התושבים בדרום מול אלפי מחבלים עזתים שפרצו את הגבול. תוכניות חיזבאללה לכיבוש יישובי הגליל הוצגו לפני למעלה מעשור ובארגון הצהירו בגלוי על כוונותיהם.

"איום הכיבוש עדיין רלוונטי. אנחנו מקבלים על זה דיווח בכל יום מחדש", טען חבר כיתת כוננות מקיבוץ צמוד לגבול. מפקד כיתת הכוננות בגזרה המזרחית הוסיף בשיחה עמנו: "אני מקבל מסרים ברורים מקצינים בכירים בשיחות סגורות שזו הוראה מלמעלה וגם להם אין מה לעשות עם זה. לדבריהם, 'זו ההנחתה שקיבלנו, צריך להסתדר עם מה שיש'".

החלטת הצבא לצמצם את כוחות הלוחמים ביישובים הסמוכים לגבול לבנון מגיעה על רקע חשיפת ynet שלשום, לפיה בכיתות הכוננות בקיבוצים וביישובי גדר הגבול פנו לצה"ל בדרישה להוסיף להם תקנים לכוח אדם. התושבים יוצאי הצבא, הפטורים לרוב משירות מילואים, גויסו להגנת בתיהם ולאחר ארבעה חודשי הגנה סיפרו כי הם נשחקים אל מול עומס המשימות והמרחק הרב ממשפחותיהם המפונות שפוזרו במלונות ברחבי המדינה.

בימים האחרונים הם פנו לצה"ל בבקשה לסיוע בתוספת כוח אדם למשימות ההגנה המקומיות, וצה"ל, בשיתוף התנועה הקיבוצית, כבר יצא בקול קורא במטרה לאתר חיילי מילואים שיתנדבו לתגבר את כיתות הכוננות. חברי כיתות הכוננות, שמורכבות ממילואימניקים בגילי 70-41, מקווים כעת, ברקע צמצום הכוחות, כי בצבא לא מתכננים "לבנות עליהם" ככוח שיידרש לעמוד ראשונים ולעצור מתקפת חדירה וניסיונות כיבוש.

נזכיר כי לאורך גבול הצפון פונו כ-28 קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים. תושביהם נפוצו לכל רחבי המדינה ועשרות מהם, בעיקר גברים, נותרו כדי להגן על הבית שנותר מאחור. "החברים שגויסו למילואים ויצאו להילחם חוזרים כבר למשפחות שפונו ועוזרים לנשים ולילדים שכל כך זקוקים להם וחווים תלישות", תיאר שלשום חבר כיתת כוננות בקיבוץ בגליל העליון.

לדבריו, בכיתות הכוננות מתחילים לחוות קשיים מנטליים ונוצרים מתחים של ממש בין התושבים הלוחמים. "אנחנו מבינים שאנחנו הצבא פה ושסומכים עלינו, ואנחנו נדרשים להתמודד עם המשימות כאן ומגנים על הבתים שלנו, אבל החוסן המנטלי מתחיל להישחק. 20 גברים יחד, בלי משפחות, בחוסר ודאות ומול איום ירי נ"ט ישיר, שאחראים על הגנת היישוב זה אירוע לא פשוט".

מדובר צה"ל נמסר: "אין שינוי בסדרי הכוחות ביישובים אלא באופן היערכותם במרחב להגנה. צה"ל לא מפרט אודות אופן היערכות הכוחות מטעמי ביטחון מידע ועל מנת לא למסור מידע לאויב. מחלקות ההגנה בכלל יישובי פיקוד הצפון מגויסות וימשיכו להיות חלק בלתי נפרד ממאמץ ההגנה על הישובים והמרחב".