מכון ויצמן למדע

ב־15.06.2025, במהלך מבצע "ההבטחה הנאמנה 3", תקפה חיל האוויר־החלל של משמרות המהפכה האיראניים את מכון ויצמן למדע בישראל. הטילים האיראניים פגעו במקום פגיעה מדויקת וגרמו לנזקים חסרי תקדים – ישירים ועקיפים – עד כדי כך שיש מי שהגדירו את המתקפה כחמורה ביותר בתולדות ישראל, משום שפגעה בעשרות שנים של מחקר מדעי במוסד החשוב והוותיק ביותר בארץ.

חשיבות מכון ויצמן

• לאחר התקיפה הביעו בכירי ישראל זעם חריג כלפי הרפובליקה האסלאמית. אחד מהם הצהיר: "נשקם את המכון ונחזור להוביל את העולם!"

• שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, תיארה את מכון ויצמן כ"אחד מעמודי התווך הטכנולוגיים החשובים בישראל".

• כלי תקשורת ישראליים כינו אותו "המוח המדעי‑גרעיני של ישראל". סוכנות הידיעות AP הגדירה את הפגיעה "טיל איראני פגע באבן חן מדעית־טכנולוגית ישראלית".

• ד"ר יואל גוז'נסקי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי אמר: "מכון ויצמן היה תמיד סמל להתקדמות המדעית והטכנולוגית בישראל. איראן שולחת מסר: אתם פוגעים במדענים שלנו – ולכן נפגע באנשי המדע שלכם".
  

פרטים בסיסיים על המכון

• שוכן ברחובות, דרום‑מזרחית לתל‑אביב (קואורדינטות: ‎31.9037, 34.8079).

• בשל חשיבותו הביטחונית, תמונות לוויין איכותיות של האתר מצונזרות ב‑Google Maps ובאתרים גלובליים נוספים.

• נקרא על שם חיים ויצמן – הנשיא הראשון של ישראל, שהיה כימאי וממנהיגי התנועה הציונית.

• נוסד ב‑1934 בשם "מכון דניאל זיו". מנהלו הראשון, ד"ר ארנסט דוד ברגמן – "אבי התכנית הגרעינית הישראלית" – הניח בו את התשתית המדעית‑צבאית.

• במלחמת 1948 פעלה במכון יחידת "חיל המדע" של ההגנה בפיקוח ברגמן.

• במכון תוכנן המחשב הישראלי הראשון ונוסדה תעשיית המחשוב המקומית; ברשותו מעל 2,000 פטנטים.

• המוסד מגדיר עצמו אוניברסיטת מחקר במדעי הטבע והמתמטיקה (חמש פקולטות, 17 מחלקות) – אך בעומק הוא מרכז מחקר ביטחוני‑אסטרטגי העוסק בין השאר: בהצפנה וקריפטואנליזה, אלגוריתמים קוונטיים, פיזיקה גרעינית‑כימית‑ביולוגית, לייזרים, מחשבים קוונטיים ועל‑ממדיים, ננוטכנולוגיה ואנרגיה.

• קשרי עבודה הדוקים עם רפאל, אלביט וגורמי הביטחון; חברת המסחור "ידע" מעניקה רישיונות בתחומי AI צבאי, כטב"מים אוטונומיים, לוחמה אלקטרונית, הגנה קוונטית, מערכות ניווט חלופיות ל‑GPS ועוד.

• מפעיל תכניות ייעודיות לחיילי צה"ל (תואר שני משולב שירות) ותכנית המלגות "קציר" להכשרת דור המדענים הביטחוניים הבא.

• בדירקטוריון יושבים אישי ביטחון ותעשייה דוגמת מייקל פדרמן (יו"ר אלביט). נשיאו החמישי, ישראל דוסטרובסקי, ייסד את חקר האיזוטופים במכון ובצה"ל.
  

היקף הנזק על‑פי נשיא המכון פרופ' אלון חן

• היקף נזק חומרי מוערך: 1.5–2 מיליארד ש"ח (כ‑600 מיליון $), מבלי לאמוד את הנזק המדעי.

• שני טילים: האחד פגע בבניין מחקר הסרטן (22 מעבדות, נשרף 20 שעות), השני בבניין כימיה לחומרים מתקדמים (עלותו 140 מיליון $ טרם חנוכתו).

• 52 מעבדות הושמדו לחלוטין + 6 מעבדות תומכות – כ‑17 % מכלל המעבדות; 112 מבנים נפגעו, מהם 55 מבני מגורים בקמפוס.

• בעיית פיצוי: קרן הפיצויים מפצה לפי ערך נוכחי – מיקרוסקופ שנרכש במיליון דולר מוערך כיום ב‑200 אלף בלבד.
  

נתונים ממקורות נוספים

1. השמדת "דגימות קליניות וביולוגיות ייחודיות" שנאגרו עשרות שנים; "הארץ": עשרות שנות מחקר נמחקו ברגע.

2. רבע מפעילות המכון הושבתה; נשיא המכון: "עבודה של 25 שנה נעלמה בשניות".

3. "דה־מרקר": פגיעה קשה במורשת המדעית, השפעה עקיפה גם על תחומי הגנה (AI, פיזיקה, ביוטכנולוגיה).

4. "וואלה": שיקום חלק מהמעבדות עשוי להימשך עד חמש שנים.

מכון ויצמן, שנחשב "יהלום הכתר" של המדע הישראלי, ספג מהלומה אסטרטגית. מעבר להפסד הכספי העצום, אבדו תשתיות מחקר, ידע ייחודי ודור שלם של עבודות מעבדה – פגיעה שמדגישה את פגיעותה של ישראל במרחב המדעי‑ביטחוני.

⭕️ رئيس معهد " #وايزمن" يكشف عن حجم الدمار الكبير الناجم عن الهجمات الإيرانية الدقيقة#إيران pic.twitter.com/rszHx7pfuL

— قناة العالم (@v_alalamnews) June 29, 2025