הופעת חיילים אמריקאים ברחובות קריית גת, העיר שבצפון-מזרח רצועת עזה, הפתיעה את התושבים, לפני שנחשף בהמשך על הקמת מרכז אמריקאי חדש בשם מרכז התיאום האזרחי-צבאי (CMCC), עליו הכריז סגן נשיא ארה"ב ג'יי. די. ואנס ב-21 באוקטובר 2025. המרכז מהווה חדר מבצעים רב-לאומי בפיקוח ארה"ב, ומהווה עוגן לביצוע תוכנית השלום שהשיק הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, במטרה לייצב את הפסקת האש בעזה ולנהל את השלב הבא של המלחמה.
המרכז הוקם באזור תעשייה בעיר קריית גת, בתוך קומפלקס לוגיסטי רחב שהוכן בתוך שבועיים בלבד. הוא כולל שלוש קומות המיועדות לצד הישראלי, האמריקאי וקומה שלישית לתיאום משותף. במרכז פועלים כ-200 אנשי כוחות אמריקאיים בתחומי תחבורה, ביטחון, הנדסה ולוגיסטיקה, בפיקוד גנרל פטריק פרנק מהפיקוד הקרקעי האמריקאי (ARCENT). משתתפים בו גם קצין בריטי, האלוף הישראלי יקי דולף כנציג צה"ל, וכן נציגים מירדן, איחוד האמירויות, בריטניה, דנמרק וגרמניה, עם ציפייה להצטרפות מדינות נוספות בהמשך.
בכנס היסוד הונפו דגלי ארצות הברית, ישראל והמדינות המשתתפות, למעט דגל איחוד האמירויות שנעדר "מטעמים סמליים", לפי "ידיעות אחרונות". כן נראו שלטים עם הכיתוב "תוכנית עשרים הנקודות של טראמפ", כרמז למסגרת הפוליטית החדשה לשלום. המרכז מצויד בטכנולוגיות מתקדמות למעקב ולסיור, ומסוגל לעקוב בזמן אמת אחרי המצב בעזה. הוא מאובטח מאוד ונשמר בסודיות, והגישה לעיתונאים ולצילום נאסרה.
המרכז מהווה כיום את לב הפעילות האמריקאית בנוגע לרצועת עזה. מטרתו להוציא לפועל את השלב השני של הסכם הפסקת האש, ולתאם בין המדינות והארגונים המשתתפים במאמצי השיקום וניהול התחום האזרחי והביטחוני. לדברי מפקד פיקוד המרכז האמריקאי בראד קופר, מטרת המרכז היא "לרכז את כל השחקנים החותרים ליציבות בעזה כהכנה למעבר שליו", וציין כי ארגונים לא ממשלתיים, מוסדות בינלאומיים וחברות פרטיות ישולבו במבנהו.
פרשנים ישראלים סבורים כי המטרה המעשית של המרכז היא להשליט פיקוח אמריקאי ישיר על השטח והממשק המדיני של עזה, ולאפשר לוושינגטון שליטה על כיוון האירועים ועל התנהלות שני הצדדים – הישראלי והפלסטיני.
הקמת המרכז עוררה דיון ציבורי רחב בישראל בנוגע לעצמאות קבלת ההחלטות הלאומית לנוכח הנוכחות האמריקאית הגוברת. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד האשים את ראש הממשלה נתניהו בכך ש"הפך את ישראל למדינת חסות", בעוד שר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר שטראמפ "צריך לזכור שישראל היא מדינה ריבונית".
במישור הצבאי, גורמים ביטחוניים הביעו הסתייגות מאופי הסמכויות המשותפות, וטענו שכל פעולה בעזה כעת דורשת אישור מהמרכז האמריקאי – מה שמגביל את חופש הפעולה של צה"ל. "ידיעות אחרונות" תיארו את השינוי הזה כמעבר של וושינגטון מתפקיד "המגשר" ל"תפקיד האפוטרופוס", ויש שראו בכך מערכת של "בייביסיטר" שצופה מקרוב בנתניהו ומונעת ממנו לחרוג מהמדיניות האמריקאית.
למרות הדיבורים על "כוח ייצוב בינלאומי" בעזה, הרכבו המלא וזהות המדינות המשתתפות טרם התבררו. מלבד נכונות אינדונזיה לשלוח עשרים אלף חיילים, מתקשה וושינגטון לגייס מדינות נוספות, כך לפי "ניו יורק טיימס". טורקיה היא המדינה היחידה שהביעה התלהבות להשתתף, מה שגרם לדאגה רבה בתל אביב.
סגן הנשיא ואנס הדגיש כי "ארצות הברית לא תכפה נוכחות כוחות זרים על ישראל ללא הסכמתה", אך הדגיש את חשיבות התפקיד "החיובי" של טורקיה בהסדרים שלאחר המלחמה, גם אם אינו צבאי.
הקמת מרכז התיאום האזרחי-צבאי בקריית גת מבטאת שינוי איכותי בתפקיד האמריקאי בישראל ובעזה – ממעורבות עקיפה לניהול ישיר, כמעט בפועל, של השטח. בעוד שוושינגטון רואה בו אמצעי לייצוב השלום ולשיקום הרצועה, מבקריו בישראל טוענים כי מדובר בפגיעה בריבונות ובשינוי אופי הברית בין המדינות. ככל שההשתתפות הבינלאומית תתרחב, המרכז צפוי להפוך לתשתית המרכזית לניהול שלב "אחרי המלחמה" בעזה – בפיקוח אמריקאי הדוק.
סופר: אל-חנאדק