ישראל רואה ביהודה ושומרון חלק חיוני מביטחונה הלאומי, ומבחינתה סיפוחה, או לפחות שליטה קבועה עליה, היא אמצעי להשגת מספר מטרות אסטרטגיות מרכזיות: יצירת חיץ בפני האיומים המגיעים ממזרח, ראייתה כאזור הגנה קדמי להגנת הערים הגדולות בישראל, מניעת חזרה על "מודל עזה", והבטחת המשך יכולתה להרתיע ולבצע פעולות מונעות.
בהקשר זה, הצביע הכנסת ב־23 ביולי 2025 על הצעת חוק להחלת "הריבונות" הישראלית על יהודה ושומרון ובקעת הירדן, ברוב של 71 ח"כים מתוך 120. הצעת ההחלטה הוגשה על ידי מספר חברי קואליציה שלפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ, המתחילה עם סיום המושב הנוכחי ב־28 ביולי ונמשכת עד 19 באוקטובר.
הצעת ההחלטה זכתה לתמיכת כל מפלגות הקואליציה, המהווה את הממשלה ה־37 בראשות בנימין נתניהו, שנכנסה לתפקידה ב־29 בדצמבר 2022 לאחר בחירות הכנסת שנערכו ב־1 בנובמבר 2022. ממשלה זו כוללת 34 שרים בנוסף לראש הממשלה ולסגנו, ומורכבת ממפלגות הליכוד, יהדות התורה, ש״ס, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, נעם, תקווה חדשה, ורובה נושאת אופי ימין קיצוני. גם מפלגת "ישראל ביתנו" מהאופוזיציה תמכה בהחלטה, לצד אישים פוליטיים בכירים נוספים.
בין התומכים, קרא ישראל גנץ, ראש המועצה האזורית מטה בנימין, ליישם את ההחלטה ולהפוך אותה למציאות, כשהוא רואה בריבונות על אזורים אלו צעד חיוני לחיזוק ביטחונה של ישראל. גם חברי מפלגות הציונות הדתית, הליכוד, ש״ס ו"ישראל ביתנו" הביעו תמיכה בהצעת ההחלטה.
למרות חשיבות ההצבעה מבחינה פוליטית, ההחלטה אינה חוק מחייב או אכיף כלפי הממשלה, אלא מהווה הצהרת עמדה פוליטית בלבד, שכן הממשלה היא הגוף המוסמך לקבל החלטות מסוג זה. בהחלטה נאמר כי "למדינת ישראל הזכות הטבעית, ההיסטורית והמשפטית על כל אזורי ארץ ישראל, המולדת ההיסטורית של העם היהודי", והיא קוראת לממשלה לפעול בקרוב להחלת ריבונות ישראלית מלאה – לרבות חקיקה, מערכת המשפט והליכי המנהל – על כל אזורי ההתיישבות היהודית ב"יהודה ושומרון" ובבקעת הירדן. התומכים רואים בצעד זה מהלך שיחזק את עוצמתה וביטחונה של ישראל, וימנע כל ערעור על זכותו של העם היהודי ל"שלום וביטחון" במולדתו.
