סעודיה מול איחוד האמירויות: קרע מדיני סביב מלחמת סודאן

המאמר שפורסם באתר "מידל איסט איי – Middle East Eye", ושתרגמו אתר אל-חנאדק, מגלה – על פי מקורותיו – כי יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, הבטיח לראש המועצה הצבאית הסודאנית, רב-אלוף עבד אל-פתאח אל-בורהאן, כי יעלה את סוגיית התמיכה של איחוד האמירויות במיליציית כוחות התמיכה המהירה בפני הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, במהלך ביקורו הקרוב בארצות הברית.

המאמר מציג כיצד איחוד האמירויות תומכת בכוחות התמיכה המהירה באמצעות בסיסים צבאיים שלה באפריקה, בעיקר בסומליה. כמו כן, המאמר מתייחס לאופן בו מדינות המפרץ הערביות "מתחרות" ביניהן על רקע משברי האזור, בעיותיו ומלחמותיו.

הטקסט המתורגם לעברית:

צפוי שיורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן, ילחץ על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בנוגע לתמיכת איחוד האמירויות הערביות בכוחות התמיכה המהירה החצי-צבאיים בסודאן, כאשר ייפגשו השניים בבית הלבן בשבוע הבא, כך לדברי מספר גורמים ערבים ומערביים לאתר "מידל איסט איי".

צעד זה, שמגיע בעקבות שיחת טלפון בשבוע שעבר בין מוחמד בן סלמאן לבין מפקד הכוחות המזוינים של סודאן, עבד אל-פתאח אל-בורהאן, מהווה מעורבות ישירה ונדירה של השליט הסעודי עם טראמפ בנושא סודאן.

עד כה, הסכסוך, שמתחולל מאז אפריל 2023, לא עמד בראש סדר העדיפויות הדיפלומטי, בהשוואה לרצח העם שביצעה ישראל בעזה, המתחים עם איראן, וכניסת סוריה לברית האזורית התומכת בארצות הברית.

אך השתלטות כוחות התמיכה המהירה על אל-פאשר, בירת צפון דארפור – שם ביצעו אנשיהם מעשי אונס וטבח המוניים – הפנתה את תשומת הלב למלחמה בסודאן.

איחוד האמירויות הערביות תמכה בכוחות התמיכה המהירה לאורך כל המלחמה, תוך שימוש בקווי אספקה שעוברים דרך דרום-מזרח לוב וצ'אד, ובאופן גובר – דרך נמל בוסאסו שעל חופי חבל פונטלנד הסומלי. אבו דאבי ממשיכה להכחיש את ההאשמות הללו.

לפי מקורות שונים העוקבים אחר המלחמה, שנמסרו ל"מידל איסט איי", ניתוח נתוניהם הפנימיים מצביע על כך שמתחוללת כבר עתה "מלחמה תקשורתית" בין חשבונות מדיה חברתית הנתמכים על ידי איחוד האמירויות לבין אלו הנתמכים על ידי סעודיה. החשבונות הקשורים לאמירויות פועלים להכפיש עיתונאים וארגונים המדווחים על פשעי כוחות התמיכה המהירה, בעוד שהחשבונות המקושרים לסעודיה מקדמים את אותם הדיווחים עצמם.

מקור סודאני שמכיר את פרטי השיחה בין מוחמד בן סלמאן לבורהאן אמר כי הגנרל הבהיר ליורש העצר שאין אפשרות לסיים את המלחמה בסודאן ללא לחץ אמריקאי על איחוד האמירויות. המקור הוסיף כי מוחמד בן סלמאן התחייב לבורהאן כי ידון בנושא עם טראמפ.

דיפלומט ערבי באזור מסר כי באבו דאבי מצפים שביקורו של מוחמד בן סלמאן בוושינגטון יביא ללחץ שכזה.

בכיר מערבי שמעורב בתכנון הדיונים על סודאן אמר ל"מידל איסט איי": "יורש העצר הסעודי רואה הזדמנות להחדיר טריז בין טראמפ למוחמד בן זאיד", בהתייחס לנשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד אל נהיאן.

שגרירויות סעודיה ואיחוד האמירויות לא השיבו לבקשת תגובה של "מידל איסט איי".

סעודיה ואיחוד האמירויות – מחלוקת על סודאן?

בעבר היו שליט איחוד האמירויות בן ה-64 ויורש העצר הסעודי בן ה-40 קרובים מאוד. שניהם עומדים בראש מדינות שנחשבות שותפות ביטחוניות וכלכליות עיקריות של ארצות הברית. משפחותיהם – אל סעוד ואל נהיאן – טיפחו קשרים אישיים עם טראמפ באמצעות השקעות, והן גם מקושרות במיוחד לחתנו ג'ארד קושנר, שמנהל גם עסקים עם קטאר.

לפני כמעט עשור, יזמו סעודיה ואיחוד האמירויות יחד את המצור על קטאר, והתערבו יחד במלחמת האזרחים בתימן. לוחמים סודאנים – רובם מכוחות התמיכה המהירה – נלחמו במסגרת הקואליציה הסעודית-אמירתית בתימן. מקורות סודאנים מסרו כי מספר קטן מהלוחמים הללו עדיין שוהים בסעודיה, סמוך לגבול עם תימן.

לדברי דיפלומטים באזור, סעודיה ואיחוד האמירויות הפכו כיום ליריבים בתימן, כאשר האמירויות תומכת בממשל בדלני בדרום – המתנגד לממשל המוכר בינלאומית ונתמך על ידי סעודיה.

בעקבות כישלונן של המדינות לסלק את החות'ים – שזכו לפופולריות עקב תקיפותיהם נגד כלי שיט בים האדום – החלה סעודיה לחפש פיוס עם הקבוצה.

ובכל זאת, דיפלומטים ערביים ואמריקאים – בהווה ובעבר – ציינו כי מנהיגי המפרץ נוטים להסתיר מחלוקות פנימיות כשמדובר בבית הלבן.

הפנייה לתמיכה אמריקאית במצור על קטאר הייתה יוצאת דופן, והמדינות ניסו להתגבר עליה כחלק מהפיוס ביניהן.

אולם הבית הלבן בתקופת טראמפ מתנהל אחרת.

הנשיא אינו נותן אמון בדיפלומטים האמריקאים הרשמיים, דבר שמגביר את הצורך בהתערבות ישירה מצד בכירים. סעודיה וטורקיה נאלצו לפנות ישירות לטראמפ כדי להסיר את הסנקציות על סוריה. כמו כן, מנהיגים ערביים ומוסלמים פנו אישית לטראמפ בעצרת הכללית של האו"ם כדי לקדם הפסקת אש בעזה.

החלטת מוחמד בן סלמאן לפנות ישירות לטראמפ בנוגע לסודאן מעידה על הבנתו את אופן פעולתה של הממשל. אך היא משקפת גם את בידודה של איחוד האמירויות בעניין המלחמה, לדברי מומחים.

איחוד האמירויות – מחוץ לקונצנזוס בסוגיית סודאן

מצרים, בת ברית קרובה של האמירויות, מגבירה את תמיכתה בצבא הסודאני – בצד טורקיה, כך על פי דיווחים של "מידל איסט איי".

חוסיין אביש, חוקר מהמכון למדינות המפרץ הערביות בוושינגטון, אמר: "כאשר מצרים וסעודיה מסכימות על נושא כלשהו – מדובר בקונצנזוס ערבי". הוא הוסיף: "בסוגיית סודאן ובנושאים נוספים, איחוד האמירויות חורגת מהקונצנזוס הזה".

לדבריו, סעודיה ואיחוד האמירויות מרגישות בנוח להביע מחלוקותיהן כיום, בשל הירידה בתחושת האיום מאיראן. "אם אינן חשות מאוימות מאיראן – אין להן צורך לשמור על חזית אחידה בכל נושא. לכן הן חשות חופש להתחרות".

סודאן שוכנת מעבר לים האדום מסעודיה, אך האמירויות הייתה פעילה יותר בשטח.

בינואר 2024, דיווח "מידל איסט איי" כי איחוד האמירויות סיפקה נשק לכוחות התמיכה המהירה באמצעות רשת מורכבת של קווי אספקה ובריתות שפרוסות על פני לוב, צ'אד ואוגנדה.

לאחרונה דווח כי ישנן שתי בסיסים של איחוד האמירויות בתוך סודאן, וכן שימוש בבוסאסו – נמל בחופי סומליה – כחלק מנתיבי האספקה של האמירויות לכוחות התמיכה המהירה.

המלחמה בסודאן החלה באפריל 2023, כאשר המתיחות ארוכת השנים בין הכוחות המזוינים הסודאניים בראשות בורהאן, לבין כוחות התמיכה המהירה בראשות מפקד הג'נג'וויד לשעבר מוחמד חמדאן דגלו (חמידתי), הפכה לסכסוך מזוין פתוח.

סעודיה הציבה עצמה כמתווכת כאשר פרצה המלחמה. לדברי דיפלומטים ערביים ומערביים, ריאד ראתה בכך הזדמנות לגבש קו דיפלומטי חדש לאחר מעורבותה המדממת בתימן.

למעשה, סעודיה הייתה כה נזעמת מהתערבות האמירויות בסודאן, עד שהיססה לאפשר לה להצטרף לרביעייה – קבוצה הכוללת את ארצות הברית, מצרים וגורמים נוספים – שנועדה לתווך לסיום הסכסוך, כך לפי גורם אמריקאי לשעבר.

לדבריו, הסעודים הסכימו לצרף את האמירויות רק לאחר לחצים כבדים מצד וושינגטון.

בשיחתו עם מוחמד בן סלמאן, אמר בורהאן כי כוחות התמיכה המהירה הפכו ל"מכונת הרג", וכי לא יכלו לעשות זאת ללא תמיכת האמירויות. הגנרל הסודאני – שצבאו הואשם גם הוא בפשעי מלחמה – הדגיש כי המלחמה איננה רק בין "שני גנרלים", ופירט את הזוועות שביצעו כוחות התמיכה המהירה ברחבי המדינה.

בעוד סעודיה הציגה עצמה כמתווכת, מקורות סודאניים ומערביים שונים מסרו כי לאורך כל המלחמה, ריאד העדיפה את היציבות הנתפסת שמספק הצבא הסודאני.

רק מיעוט מהדיפלומטים הערביים או האמריקאים סבורים כי סוגיית סודאן תהיה נושא מרכזי במהלך ביקור יורש העצר. הציפייה היא שהדיונים יתמקדו בעסקאות נשק, בבינה מלאכותית ובאנרגיה גרעינית.

עשרות אלפי בני אדם נהרגו במלחמה, ולפחות 13 מיליון נעקרו מבתיהם. לוחמי כוחות התמיכה המהירה הואשמו בטבח ובהפרות חמורות של זכויות האדם – כולל רצח עם בדארפור. גם הכוחות המזוינים הסודאניים הואשמו בפשעי מלחמה.