האם ישראל תוותר על פסגת הר חרמון הסורי בלחץ אמריקאי?

הביקור האחרון של אחמד א־שרע א־ג’ולאני בוושינגטון עורר חשש בישראל מפני שחברתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ תחייב את ישראל לבצע מה שתיאר העיתונאי הצבאי של ידיעות אחרונות, יואב זיתון, כ"וויתור אסטרטגי בסוריה" — כלומר נסיגה מפסגת הר השיך הסורית.
ההר הזה, בגובה של כ־2,800 מטר, נחשב לאחת ה״שלל״ המשמעותיים של ישראל מתקופת נפילת משטרו של בשאר אסד. לפי זיתון, קבלנים שוקדים על שיקום שני אתרי תצפית ישראליים בשם „המְצִידָה“ ו־„תַּאג חֲרְמוֹן“, כהכנה לחורף שלטענת הצבא הישראלי “לא יהיה האחרון” בנוכחותו במקום.
במאמרו מוסיף זיתון שהמערכת הביטחונית בישראל לוחצת על ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא לוותר על פסגת הר השיך, שהיא נקודת מפתח לאבטחת הצפון: הן כנקודת תצפית על הגזרה והן כנקודת חסימה אפשרית לדרכי ההברחה מנשק מסלולים בסוריה ללבנון.
כך למשל:

• להר השיך תפקידי סנסינג, התראה מוקדמת והמודעות למרחב שמסייעים לישראל לשמור על עליונות מודיעינית.

• נוכחות צבאית־מודיעינית במקום מאפשרת לישראל לפקח על אזורים כמו דמשק, הגולן, מֵעַבר בקעת הבְּקָע ולגאליל העליון.

• המיקום קרוב לדמשק (~40 ק״מ) הופך אותו גם למטרה פוטנציאלית וגם למעוז מרכזי של מודיעין ותגובות ישראליות.
  לסיכום: לפי זיתון, ההחלטות האמיתיות על עתיד הר השיך — האם ישראל תישאר בו או תוותר עליו — לא ייתקבלו רק בתל־אביב, אלא בעיקר בוושינגטון ובאנקרה.

אם תרצה, ניתן לתרגם או לפרט את מאמרו של זיתון כולו, או לנתח את האפשרויות החוקיות והאסטרטגיות שישראל עומדת בפניהן בסיטואציה זו.