ישראל מסלימה את פעולותיה הצבאיות בעומק סוריה

על אף שהמשטר הסורי נשלט על ידי ישראל מאז הימים הראשונים לעלייתו לשלטון, והעניק לה אותות נאמנות ואף הביע נכונות להתמודד מול אויבים משותפים, הרי שישראל מתירה לעצמה בצורה חסרת תקדים את הפגיעה בשטח הסורי בכל האמצעים והדרכים, עד כדי הפצצת ארמון הנשיאות והשמדת בניין המטכ״ל.

לפנות בוקר יום חמישי, בוצעה התקיפה באמצעות נחיתה צבאית שביצע צבא ישראל בבסיס צבאי באזור אל־כיסווה בפרברי דמשק. עשרות חייליו שהו מעל לשעתיים באזור הנחיתה כשהם מצוידים בציוד חיפוש, וארבעה מסוקים השתתפו במבצע. לא נרשם עימות בין הכוחות הישראליים לכוחות הסוריים. נחיתה אווירית ישראלית זו תוארה כראשונה מסוגה בסוריה (מבצע נחיתה גלוי במתכונתו זו) מאז נפילת שלטון הנשיא בשאר אל־אסד ב־8 בדצמבר 2024.

הנחיתה התבצעה שעות אחדות לאחר תקיפה אווירית נוספת שביצעה ישראל נגד בסיסים צבאיים בג׳בל אל־מאנע סמוך לאל־חרג׳לה באזור אל־כיסווה, שהייתה השנייה מסוגה בתוך 24 שעות, כשמטרותיה היו בסיסים צבאיים.

אמצעי מעקב וריגול

צבא ישראל לא מסתפק בביצוע התקיפות על סוריה, אלא גם שותל מערכות ריגול במספר אזורים. לאחרונה נחשף, לפי סוכנות הידיעות הסורית "סאנא", כי חיילי הצבא הסורי החדש מצאו ב־26 באוגוסט ליד ג׳בל אל־מאנע באזור אל־כיסווה מכשירי מעקב והאזנה. המקור הממשלתי הוסיף כי צבא ישראל תקף מהאוויר את האתר בזמן שחיילי הצבא הסורי עסקו בפירוק המכשירים, דבר שהוביל לנפגעים, הרוגים והשמדת ציוד. לאחר שהצבא הסורי פינה את גופות חייליו, בזמן שמטוסי הקרב הישראליים חגו מעל היעד במשך כשעה, תקפה ישראל שוב את האתר – מה שמעורר תהיות באשר לטיב המטרות שהיו במקום.

אין נסיגה

על אף שגופים רבים חשפו כי ישראל והמדינה הסורית בראשות אחמד אל־שרע׳ אל־ג׳ולאני קרובות להסכם ביטחוני מינימלי ביניהן, מקורות רבים דיווחו כי השיחות הסוריות־הישראליות אינן מתקדמות בשל מחלוקות סביב הר חרמון והתערבויות זרות. בנוגע למעבר ההומניטרי לכיוון א־סווידא, התעקש המשטר הסורי כי העברת הסיוע תתבצע דרך דמשק בלבד.

תאגיד השידור הישראלי חשף כי שני הצדדים השיגו התקדמות משמעותית לקראת חתימת ההסכם הביטחוני, אך נותרו מספר נקודות מחלוקת. לפי מקורות סוריים, הוסכם על כ־80% מהנושאים הביטחוניים, אך נותרו מחלוקות בעיקר סביב דרישת ישראל להותיר כוחותיה במספר אתרים אסטרטגיים בתוך השטח הסורי, בראשם תחנת המכ״ם בהר חרמון וגבעה מרכזית בקוניטרה.

את ההתקדמות בהגעה להסכם אישר גם אחמד אל־שרע׳ במהלך פגישתו עם משלחת תקשורתית ערבית. מקורות תקשורתיים חשפו כי אל־שרע׳ מינה נציג חדש לסוריה באו״ם שינהל משא ומתן מול הצד הישראלי והאמריקני כהכנה לפגישה היסטורית המתוכננת בינו לבין נתניהו בוושינגטון בסוף ספטמבר, במהלכה ייחתם הסכם ביטחוני בלבד להקלת המתיחות – ולא הסכם שלום כולל בטווח הקרוב.

מכאן נראה שהסלמת התקיפות הישראליות אינה אלא "משא ומתן באש", שבו ישראל מנסה להשיג ויתורים נוספים מהג׳ולאני. יודגש כי מזה שבעה חודשים מחזיקה ישראל בהר חרמון וברצועת ביטחון ברוחב של 15 קילומטרים בחלקים מדרום סוריה, בשטח כולל של 600 קמ״ר.

עד מתי ימשיך הג׳ולאני לשעבד את ריבונות ארצו, חירותה וכבודה כדי להבטיח את הישארותו בשלטון – ומי בכלל יבטיח לו הישארות כזו לאחר החתימה?