הנשיא ברי ל״אל-ח׳נאדק״: אין נספח סודי בהסכם על הפסקת האש

בפגישה פוליטית ממושכת עם כבודו רמטכ״ל המדינה נביה ברי, ראש מועצת הנבחרים הציג סקירה מקיפה של המצב הנוכחי בלבנון ובאזור — כולל סוגיות המלחמה והאיומים הישראליים, המשא־ומתן עם השליחה האמריקאית מורגן אורטאגוס, פרטי הסכם הפסקת האש, ובנוסף חוק הבחירות ונושא הנורמליזציה.
הפגישה כללה דיון פתוח, ובמהלכה ענה ברי על השאלות בכנות מלאה, והציב את הנקודות על האותיות בסוגיות פוליטיות־ביטחוניות רגישות.

המצב הנוכחי והאיומים הישראליים

ברי הגיב לשאלה של עורך האתר "אל-חנאדק" שהשתתף בפגישה, ואמר:
״המצב דק מאוד ומסוכן מאוד — ומי שחושב אחרת — הוא טועה.״
הוא ציין שלבנון נכנסה ל”מלחמת התמיכה” כמו פלסטין.
״קיימתי כמעט יום־יום תקשורת עם מר נסראללה, והבנו את חומרת העניינים — שהם עלולים להתדרדר ולהסלים. חישבנו את ההפסד והרווח במדויק — אך זו הייתה מלחמה שצריך היתה להיגרם. בעולמנו, האידאולוגיה גברה על כל השיקולים.״
הוא הוסיף: ״הסיסמה שלי תמיד: ‘תן לי את אחדות הלבנונים — ואתן לך ניצחון’. בתוך לבנון אין אויבים — יש רק יריבים פוליטיים. 90% מבעיותינו מקורן פנימי. האימאם מוסא א־סדר אמר ש’הלאומיות היא אחד מאמצעי ההתנגדות החשובים’ — והיום, למרבה הצער, אין אחדות סביב ההתנגדות, אפילו לא הסכמה על המילה ‘התנגדות’. האם יש מדינה בעולם שמכחישה את הדף הטהור מההיסטוריה שלה?״

אין נספח סודי בהסכם הפסקת האש עם ה־הוקסטין

ברי החזיר לפרטי המשא־ומתן עם השליח האמריקאי אמיוס הוקסטין ואמר:
״כש־הוקסטין הגיע — ואחרי ארבע ישיבות — הסכמתי על ההסכם שהיה תחת לחץ של מיליון ו־ארבע מאות אלף מפונים.״
הוא הדגיש: ״אין כל נספח סודי בהסכם הפסקת האש — ונביה ברי לא חותם על נספחים סודיים. כל פגישותיי הן פומביות ותחת זרקור.״
הוא הוסיף: ״שוחחתי עם האמריקאים כי הניסיון הראה שכל משא־ומתן עם אחרים חסר תועלת. אף עם האמריקאים — יש בגידה וערמה. מי שחושב שההחלטה של ישראל ביד ארצות הברית — טועה; להפך, ההחלטה האמריקאית ביד ישראל.״

ברי ציין: ״הוקסטין תמה שאני הסכמתי להסכם ולא ויכחנו הרבה — במיוחד לאחר שבע וחצי שנים של פגישות ודיונים איתו. בפועל הייתי תחת לחץ של מיליון ו־400 אלף מפונים, אבל ההסכם היה ברור ומורכב מארבעה עמודים: הפסקת אש, נסיגה של ישראל מכל לבנון, כניסת הצבא הלבנוני לדרום, והוצאת הנשק מדרום הליטאני.״
״ואין נספח סודי.״

הוא הוסיף כי: ״התעקשתי על שיתוף הצרפתים בהסכם — כי נוכחותם הכרחית ליצירת איזון בועדת הפיקוח (המכניזם).״
הוא סיפר: ״הוקסטין אמר שההסכם רק עם האמריקאים — סירבתי, ואמרתי לו שחייב להיות צרפתי נוכח. אחרי יומיים חזר ואמר שמקרון לא רוצה להשתתף — אמרתי לו: ‘העביר למקרון ובר י רוצה את הצרפתים.’ כך הצטרפו הצרפתים והוקמה ועדת המכניזם.״

אבל ברי ביקר בהמשך את תפקוד הוועדה: ״המכניזם לא עבד כראוי. היה צריך לחייב את ישראל ולהגיד לה מה עליה לעשות — אך לצערי היא רק הכתיבה לצד הלבנוני. ההתנגדות לא ירתה כדור אחד מזה 11 חודשים לעבר האויב כדי לא לתת לו תירוץ — וזה ביוזמתי ובחישוב הנהגת המפלגה. בעוד שישראל לא עמדה באף סעיף מהסכם הפסקת האש, והצבא הלבנוני פרס בדרום הליטאני 9,300 חיילים — ובאישור כוחות יוניפיל הצבא מסוגל לשמור על הביטחון. על אף זאת, ישראל לאחר הפסקת האש הרחיבה את כיבושיה והמשיכה בהתקפותיה — ומספר הנופלים עד כה חרג מ־365.״

נתניהו מודאג מזרימת נשק ל־חיזבאללה והאמריקאים “לא באותה אווירה”

ברי דיבר על פגישתו האחרונה לפני שבעה ימים עם השליחה האמריקאית אורטאגוס:
״מורגן הגיעה אליי והודיעה לי שהיא ביקרה בישראל ונפגשה עם בנימין נתניהו פעמיים לפני שהגיעה לביירות — ונתניהו חושש ש־חיזבאללה יתארגן מחדש ויתחמש. אמרתי לה: ‘המח״י מתארגן וזה טבעי ונכון — אבל סוגיית הנשק? אין עליה שום הוכחה. האם הנשק מגיע מישראל?! ואם הנשק מגיע מסוריה — מדוע ישראל לא פוגעת בו? אני רוצה את דעת האמריקאים — לא את דעת נתניהו.’ היא ענתה: ‘האמריקאים לא באו באותה אווירה.’״

הוא המשיך:
״אורטאגוס העלתה לאחר‑כן את נושא חוק הבחירות — אמרתי לה: ‘האם הגעת למשא‑ומתן או לדון בחוק?’ היא התבלבלה ואמרה: ‘לא, אני רוצה משא‑ומתן.’ אמרתי לה: ‘יש לנו ועדת מכניזם שמכילה שלושה קצינים לבנונים ושלושה קצינים ישראלים — ובתוכה אמריקאים וצרפתים ויוניפיל — ואת נמצאת שם, האם זה לא משא‑ומתן?’ היא ענתה: ‘אנו רוצים אזרחים.’ עניתי לה: ‘במשא‑ומתנים הקודמים הבאנו אזרחים כשהיה צורך — מהנדסים אזרחיים — אפשר לחזור לזה כעת.’״

אורטאגוס וחוק הבחירות

לגבי חוק הבחירות, אמר ברי:
״החוק הנוכחי הוא חוק ג’ורג’ עדוואן. אני הייתי נגדו כשנחתם — אך כשהם רצו אותו הוא היה טוב. והיום הם דוחים אותו ואומרים שהוא אינו טוב. כך או כך — זה החוק הקיים. הכי חשוב מבחינתי הוא חופש הבחירות ושוויון ההזדמנויות — וזה הכרחי ואני מחויב לכך.״
אורטאגוס אמרה שהבעיה היא שאתם מסוכמים עם חיזבאללה — ברי ענה:
״ההסכם שלנו עם חיזבאללה אינו חדש. אנחנו בית אחד. אין בית שיעי בלבנון שאין בו חבר מחיזבאללה ואחר מ־אמל.״
בהמשך התייחס ברי להצבעות מהגרים:
״יש בין 300 ל־350 אלף לבנונים בסעודיה, ורבים מהם תומכי ההתנגדות גם אם אינם שיעים. לא דנתי בסעודיה או בכל מדינה ערבית לשון הרע. אך האם לבנוני שגר שם יוכל להצביע בחופשיות? גם באיחוד־האמירויות יש כ‑400 אלף לבנונים, ובאפריקה מספרים גדולים והמודיעין הישראלי חודר שם — וגם באמריקה.״

ברי חשף תכנית חלופית (Plan B):
״שלחתי לוועדה הממשלתית שמתכנסת היום מסמכים על נכונות עמדתנו — ויש לי רעיונות חדשים לפתרון. שמעתי את סמיר ג’עג’עג אומר שאם לא נשכנע את ברי לשנות את החוק — נביא את חוגנו מבחוץ להצביע. אמרתי להם: ‘אפשר לפתוח דיאלוג — הם מודאגים מהמחוז השישי (בחירת שישה מועמדים) — אפשר להציע להפסיק הצבעה של מהגרים בתמורה לשינוי המחוז השישי. זה אחד הפתרונות האפשריים להתגברות על משבר חוק הבחירות,’״ והדגיש כי: ״הבחירות לפרלמנט צריכות להתקיים במועדן.״

אין נורמליזציה עם האויב הישראלי

ברי הבהיר בהחלטיות שהלבנונים יאמרו “לא” לנורמליזציה, וציין שהמאבק הפוליטי כיום קשה יותר מהמאבק הצבאי. הוא הזכיר את דבריו של עו״ד הגדול המנוח עבדאללה לחוד:
״אם כל הערבים יתחילו לנרמל — לבנון צריכה להיות האחרונה שמתרנורמלת. ואם לבנונים יתחילו לנרמל — המרונים צריכים להיות האחרונים שמתרנורמלות, כי תפוחי ישראל מתוקים יותר מתפוחינו, התיירות שלהם טובה יותר מתיירותנו, והנשים שלהם יקרות יותר מנשותינו.״
וזה רמז לכך שאין עניין אפילו למרונים בנורמליזציה עם האויב.

ברי: אין איום קיומי על השיעים

ברי, בתשובה לשאלה, הדגיש שאין איום קיומי על הקהילה השיעית — היא קהילה שורשית במדינה זו מזה מאות שנים. לבנון לא יכולה להישאר לבנון כפי שהיא אם יוסר ממנה כל מרכיב — דרוזי או עלאוי, אז כיצד אם היתה הקהילה השיעית, קהילה שורשית בלבנון מזה מאות שנים, קהילה פועלת.
בנוסף, ברי הכחיש את השמועות על חולשת הנוכחות השיעית במוסדות המדינה:
״זה הכל שמועות. תראו לי משרה שיעית שאיבדנו בתוך המדינה ועברה לצד אחר! אני מאמין ביכולת, והצעתי שמינויים יהיו על בסיסה — לא על בסיס חלוקה. ואם ירצו אותה כ־פלחנית — כפי שאמרתי תמיד וכולם שמעו ממני: ‘על הסכין, יא בטיח!’״

היוזמה המצרית והשיקום

ברי דיבר על שיקום:
״מה שלא ניתן בשלמותו — לא נשאר כולו. האנשים בדרום זקוקים לסיבות להתמדה — חשמל ומים. היום במשרד הרדאר בדרום אנו פועלים להפעלת שירותי הממשלה, והחזרת מועצת הדרום ומועצת השיקום, בהשתתפות שרים ואחראים כמו שר האוצר,״ והדגיש: ״הפגישת התיאום הראשונה לשיקום ב’אלמסילח’ היא ההתחלה האמיתית לגיבוש תוכנית כוללת לשיקום.״

הוא הוסיף:
״משפחות הדרום חזרו לכפריהן למרות ההרס. באיתרון חזרו יותר מ־800 משפחות שחיו באוהלים — ובאל־ח׳יאם מעל אלף תלמידים חזרו לבתי‑הספר. זה עדות לרצון לעמוד ולחזור.״
״אחרי הפסקת האש חזרו למעלה ממיליון מפונים לבתיהם — ועדיין חלק מהם בחוץ.״

כמו כן, ברי הביע תודה ליוזמה המצרית, והבהיר כי קהיר מבקשת למלא תפקיד בלבנון:
״המצרים ראויים לתודה על ניסיונם — אבל צריך להיות ברור שההתנגדות אינה בעיה פנימית לבנונית, אלא תוצאה של הכיבוש והאגרסיה המתמשכת. אם האגרסיה תיפסק — ההתנגדות לא תצטרך לירות כדור אחד. אנחנו מחפשים יציבות שלא תהיה על חשבון כבודנו וריבונותנו. כל יוזמה ערבית צריכה להתחיל מהפסקת ההתקפות הישראליות וכיבוד ריבונות לבנון.״

אם תרצה — אוכל לבצע בדיקה מדויקת שורה‑שורה ולסמן נקודות לדוגמה שבהן ניתן לשפר את הניסוח או המובן.