סגן שר האוצר האמריקאי לענייני לחימה בטרור ומודיעין פיננסי, ג'ון הירלי, צפוי לצאת בימים הקרובים לסבב אזורי שיכלול את פלסטין הכבושה, איחוד האמירויות, טורקיה ולבנון. מדובר במה שניתן להגדירו כחלק הכלכלי והפיננסי של תכניות ממשל דונלד טראמפ לעתיד מערב אסיה, בפרט בכל הקשור להשלמת המלחמות הצבאיות התוקפניות, באמצעות מצור על מדינות ותנועות ציר ההתנגדות, ובראשן הרפובליקה האסלאמית של איראן.
בהצהרה שפרסם הירלי לקראת הביקור, הבהיר את מטרותיו: "הנשיא טראמפ הדגיש כי יש להגיב בלחץ מתואם ורצוף לפעילותה של איראן שמערערת את היציבות ותומכת בטרור", והוסיף: "אני מצפה להיפגש עם שותפינו ולתאם את מאמצינו לשלול מטהראן וסוכניה את הגישה למשאבים הפיננסיים, עליהם הם נסמכים לעקיפת הסנקציות, מימון אלימות וחבלה ביציבות האזור".
לפי מקורות תקשורתיים, צפוי הירלי לדון בישראל בדרכים לחיזוק קמפיין הלחץ המקסימלי שמובילה ממשל טראמפ נגד איראן, במיוחד כלפי מה שהאמריקאים מגדירים כסוכניה האזוריים (כלומר, כוחות ציר ההתנגדות). בטורקיה, יעסוק הירלי בדרכים לשיתוף פעולה לעצירת "השפעות זדוניות" ולעצירת עקיפת הסנקציות.
למה לצפות מהסיור הזה?
ברור שסיור זה יהיה מלווה בגל חדש של צעדי מצור – צעדים שמוגדרים כמיועדים נגד איראן ובעלות בריתה, אך בפועל פוגעים באזרחים הפשוטים ומונעים מהם גישה לזכויותיהם הכלכליות. ארה"ב טוענת כי הסנקציות מיועדות למנוע גישה של איראן למערכת הפיננסית העולמית ולחזק את מנגנוני "הלבנת הון", אך בפועל, בשנים האחרונות היא נכשלה במימוש מטרה זו – בשל יכולות איראן להתגבר על הצעדים הדרקוניים הללו – בעוד שהפגיעה המרכזית היא באזרחים ובממשלות שנסחטות בלחץ אמריקאי.
סכנות מוחשיות מהביקור למדינות החלשות:
-שיתוף פעולה הדוק עם ישראל: ישראל תהיה שותפה עיקרית לפעילותו של הירלי, שכן היא זו שתספק את המידע המודיעיני אודות רשתות המזוהות עם איראן בלבנון, סוריה ועזה. הירלי יתאם עם גורמים ישראלים כיצד לתרגם את המודיעין לצעדים ממשיים – דרך משרד הפיקוח על נכסים זרים (OFAC) וגופים בינלאומיים נוספים – במטרה לפגוע בגופים כמו אגודת "אל-קראת אל-חסן" או אפליקציות תשלומים אלקטרוניות ששירתו עמותות סוציאליות כמו "אל-מבראת" ו"תעאונו".
-תיאום מצור עם מדינות המפרץ: בהובלת סעודיה, ארה"ב פועלת לקשור את הסיוע לשיקום עזה ולבנון בהסרת נשק ההתנגדות. סעודיה כבר מציבה תנאים דומים בפועל – לא יהיה סיוע ללא פירוק חמאס וחיזבאללה מנשקם.
-לחץ ימי: יתכן שהממשל האמריקאי יגביר את המאמצים, בשיתוף עם ישראל, לסמן ולתקוף אוניות, חברות ביטוח, וספקי דלק ימי הקשורים לאיראן או לשירותי לוגיסטיקה הנתמכים על ידה – ייתכן גם באמצעים צבאיים.
-הגברת הלחץ על לבנון: בכסות של "לחימה בכלכלת המזומן" ו"חיזוק השקיפות", עשויה ארה"ב לדרוש פיקוח הדוק על הפעילות הכלכלית והפיננסית בלבנון – כולל רמזים לפיקוח הדוק על העברות כספים של מהגרים – על מנת לחבל במאמצי השיקום לאחר ההרס מהמלחמה הישראלית האחרונה.
-שימוש בגופים בינלאומיים כמנוף לחץ: ארה"ב צפויה לגייס גופים כמו FATF (קבוצת הפעולה הפיננסית) וקרן המטבע הבינלאומית כדי להעניק "לגיטימציה" ללחצים החדשים ולצמצם את הביקורת על כך שמדובר בכפייה חד-צדדית לא חוקית.
לסיכום, ביקורו של הירלי מסמן החמרה באסטרטגיה הכלכלית של הממשל האמריקאי מול ציר ההתנגדות, תוך ניסיון לחזק את שיתוף הפעולה האזורי – במיוחד עם ישראל ומדינות המפרץ – להשלמת מה שהחלו בו צבאית – כלכלית ופיננסית.
סופר: אל-חנאדק