מאז פרוץ מלחמת ההשמדה הישראלית ברצועת עזה בשנת 2023, נחשפה שורה של דיווחים עיתונאיים ותחקירים עיתונאיים שהבהירו את עומק המעורבות של טכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית בפעולות הסיכול וההרג – תהליך שניתן לכנותו "מיליטריזציה של הטכנולוגיה". חברות עולמיות גדולות כמו מיקרוסופט (Microsoft), אמזון (Amazon), גוגל (Google) ומטה (Meta) מילאו תפקיד מרכזי בכך, באמצעות מתן שירותים ומוצרים מתקדמים שתרמו באופן ישיר או עקיף לתמיכה במאמץ הצבאי הישראלי.
במסגרת זו בלטה במיוחד יחידת 8200 של אגף המודיעין בצה"ל, אחת מיחידות המודיעין הבולטות המתמחות באיסוף וניתוח מידע. בשיתוף עם אנשי מילואים העובדים בחברות טכנולוגיה בינלאומיות, הקימה היחידה את "הסטודיו" – תוכנית חדשנות לפיתוח פתרונות טכנולוגיים התומכים בפעילות הביטחונית והמודיעינית. בין הפרויקטים: פיתוח "צ'אטבוט" שמסוגל לסרוק ולנתח הודעות טקסט ופרסומים ברשתות החברתיות ולהפיק מהם נתונים מודיעיניים.
תחקיר משותף של העיתון הבריטי "הגרדיאן" ושל מגזין +972 חשף היבט רגיש במיוחד של שיתוף פעולה זה: פרויקט ענק של צה"ל לאיסוף ואחסון שיחות טלפון פרטיות של פלסטינים בענן של מיקרוסופט באירופה – תחת הסיסמה "מיליון שיחות בשעה".
מהכישלון ב־7 באוקטובר לשאיפה הטכנולוגית
כישלון צה"ל בהתמודדות עם מתקפת 7 באוקטובר 2023 היה הלם אסטרטגי והוביל לחשיבה מחדש על שיטות איסוף ועיבוד המידע. לפי אתר People and Computers, המלחמה הנוכחית סימנה את שיא ההסתמכות של ישראל על טכנולוגיה. הוחלט להאיץ את פיתוח מערכות בינה מלאכותית שמסוגלות לשלב ולנתח מידע במהירות, כדי לאפשר קבלת החלטות מיידית בשטח.
דוחות מרכז "מבט ישראלי" של מרכז מדאר הצביעו על שלושה פרויקטים עיקריים:
יחידת 8200 בונה מודל שפה בערבית מדוברת – אימון מודל שפה גדול (LLM) על כ־100 מיליארד מילים משיחות פלסטיניות כדי לספק תשובות מודיעיניות מהירות.
מיקרוסופט מגייסת את GPT-4 לשירות צה"ל – שימוש בפלטפורמה ובטכנולוגיות של מיקרוסופט לתמיכה בחיל האוויר, חיל הים והמודיעין.
המלחמה הקטלנית ביותר בזכות AI – הפקת כמות עצומה של מטרות בזמן קצר, מה שהגביר את היקף ההרס וההרג בעזה.
פלטפורמת Azure ותפקידה הצבאי
Azure היא פלטפורמת מחשוב ענן של מיקרוסופט, המספקת אחסון, שרתים וירטואליים, ניתוח דאטה, פיתוח והפעלה של יישומי AI ואבטחת סייבר. החל מסוף 2021, אחרי פגישה בין מפקד יחידת 8200 יוסי שריאל למנכ"ל מיקרוסופט סטיה נאדלה, סוכם על הקמת סביבת ענן ייעודית ב־Azure לעיבוד ואחסון נתוני מודיעין סודיים. המטרה – לאסוף ולאחסן הקלטות של מיליוני שיחות טלפון פלסטיניות מעזה ומהגדה המערבית.
המערכת יירטה שיחות ואחסנה אותן בשרתי Azure בהולנד ובאירלנד, עם שכבות אבטחה שתוכננו יחד עם יחידת 8200. היא כללה גם ניתוח הודעות טקסט במערכת בשם "Noisy Message", שחיפשה ביטויים חשודים ודירגה אותם לפי רמת סיכון. היכולת הבולטת ביותר – "חזרה בזמן" – איפשרה לשחזר שיחות עבר של אנשים שלא היו תחת מעקב בזמן אמת. ביולי 2025, שרתי Azure בהולנד לבדם הכילו כ־11,500 טרה־בייט של נתונים צבאיים – שווה ערך לכ־200 מיליון שעות אודיו.
ביקורת ומחלוקות
למרות סודיות הפרויקט, צצו מחאות בתוך מיקרוסופט: במאי 2025 אחד העובדים קטע את נאום המנכ"ל במחאה על תפקיד Azure ב"פשעי מלחמה". מיקרוסופט טענה שאינה יודעת על איסוף שיחות אזרחיות, אך ראתה בעסקה הזדמנות כלכלית רווחית. בצה"ל, לעומת זאת, התקבל המיזם בהתלהבות, תחת סיסמאות "לעקוב אחרי כולם, כל הזמן" ו"מיליון שיחות בשעה".
המיזם ממחיש את הקשר ההדוק בין הכוח הצבאי הישראלי לבין תאגידי הטכנולוגיה הגדולים, כשהענן והבינה המלאכותית הופכים לכלי מלחמה ומעקב המעלים שאלות מוסריות ומשפטיות כבדות משקל על גבולות השימוש בטכנולוגיה בעימותים מזוינים.
