יחידה 504: הזרוע החשאית של ישראל במלחמות הצללים

יחידת 504  היא היחידה הוותיקה ביותר באגף המודיעין של צה"ל – אמ"ן, שנוסדה כבר בימיה הראשונים של ישראל, והיא נחשבת ליחידה המסוכנת ביותר מבין כל יחידות האגף. זוהי היחידה שמגייסת סוכנים ומפעילה אותם במדינות ערב ובזירות ההתנגדות. הסיסמה שלה מתוך התנ"ך מעידה על אופייה וייעודה: "וְיֵלְכוּ וְיָרְגוּלוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָבִיאוּ אֵלֵינוּ דָּבָר" (דברי הימים ב', פרק י"ט, פסוק ג').

זו היחידה שגייסה סוכנים לאורך עשורים של פעילותה, והצליחה לחדור לעומק זירות עימות רבות. היא רשמה לא מעט כישלונות לצד הישגים במלחמות הצללים המודיעיניות – שלעיתים חשובות אף יותר ממלחמות צבאיות, שכן הן נמשכות הן בימי שגרה והן בעתות מלחמה. לפי צה"ל, חשיבות היחידה נעוצה בעקרון ש"המודיעין הוא קודם כול האדם".

ולכן, כל גילוי של רשתות ריגול בזירות ההתנגדות (לבנון, עזה, הגדה) נזקף לחובת יחידת 504 (או המוסד שפועל עמה בשטחים החיצוניים), והפגיעה בכשלים אלו חמורה, שכן כל סוכן שנחשף גזל מהיחידה שנים של הכשרה, כסף וטכנולוגיה – ואובדן כזה קשה לפיצוי.

פרטים ומידע מרכזי על היחידה ופעילותה:

• שמותיה הקודמים כוללים: "המִנְהָל המיוחד (המודיעים)", "יחידה 154", "מודיעין 10 – ש.מ. 10", "יחידת השתיקה", וכינויה: "יחידת המודיעין האנושי". למוסד יש יחידה דומה בשם "צומת", ולשב"כ – "האגף הערבי".

• זוהי יחידת עילית באמ"ן, שאחראית על מודיעין אנושי (HUMINT) – הפעלת סוכנים חשאיים מחוץ לגבולות ישראל (סוריה, לבנון, מצרים, יהודה ושומרון ועזה). תפקידה כולל הפעלה חשאית, סיכול ריגול נגדי, ניתוח מודיעין והעברת מידע צבאי. אנשיה מוכשרים גם בהגנה עצמית.

• מקורה בשירות הביטחון הכללי (ש"ב). נוסדה ביוני 1948 בשם "מודיעין 10", ושם זה שימש בהמשך להקמת עמותה ותיקה של בוגרי היחידה, שמטרתה לשמר את מורשתה.

• מפקדה הראשון היה דוד קרון, שתיאר את משימתה המרכזית: איסוף מידע על הצבאות הערביים, על מערכות האימון, הנשק, התשתיות והטופוגרפיה.

• בשנת 1957 שונה שמה ל"יחידה 154". לאחר מלחמת ששת הימים, שולבה ביחידה 560 – שהתמקדה בחקירת שבויים – ושם היחידה הפך ל"7019". לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973 הפכה לשם הקבוע: "יחידה 504".

• היחידה מנהלת אתרים סודיים, כולל מתקני כליאה כמו מחנה 1391 – "גואנטנמו הישראלי", שנחשף ב-2004 ע"י ההיסטוריון גד קרויזר.

• כל חייל ביחידה נדרש לשלוט בערבית ולהכיר לעומק את התרבות והנורמות החברתיות הערביות.

• מי שמעוניין להצטרף עובר בדיקת רקע ביטחונית שאורכת חצי שנה, אחריה קורס ערבית אינטנסיבי (6 חודשים), קורס קצינים ייעודי (6 חודשים נוספים) ואימון מעשי (3–6 חודשים) בצמוד לקצינים ותיקים.

• היחידה מצוידת בטכנולוגיות ייעודיות שמפותחות לפי צרכיה.

• ערוצי הקשר עם סוכנים כוללים תקשורת ישירה, טלפונים מוצפנים, מיילים ותיבות דואר מתות.

• סיירת מטכ"ל (269) הייתה חלק מהיחידה בעבר, אך נפרדה ממנה.

• רעיון השימוש ברחפנים נולד ביחידה ב-1968 ע"י רס"ן שבתאי בריל, לאחר שקיבל תמונות מגשרים במצרים.

• בשנות ה-80, יאיר רפיד (אבו דאוד) פיקד על הגזרה הצפונית של היחידה בגבול לבנון, והיה שותף מפתח בהקמת צבא דרום לבנון וביחסים בין בכירי ישראל למיליציות הנוצריות בלבנון. ב-1982 מונה לראש תחום המוסד בביירות.

מבנה היחידה ותפקידיה:

היחידה פועלת יחד עם כלל ארגוני המודיעין של ישראל, ובראשה עומד קצין בדרגת תת-אלוף (ששמו חסוי, מזוהה ע"י ראשי תיבות בלבד). לפי הסכם תחומי האחריות בינה לבין המוסד – היא אמונה על גיוס סוכנים במדינות ערב ובשטחים הפלסטיניים, תוך אספקת מידע רגיש לבניית תוכניות מבצעיות של צה"ל.

ארבעה תפקידים עיקריים:

1. קתמים – קציני מבצעים מיוחדים:
   הם ליבת היחידה, אחראים על גיוס והפעלת סוכנים. כל קצין אחראי למספר סוכנים שאיתם יש לו קשר עמוק, מבצעי ואישי, שנמשך לעיתים שנים. היחידה מחשיבה את הסוכן כגורם החשוב ביותר למודיעין.

עד 2023 היחידה אף פרסמה מודעות גיוס לקתמים וקתמיות.

2. לוחם:
   לוחמים ביחידה נבחרים בקפידה, מוכשרים תחילה בגולני, ואחר כך בקורסים פנימיים ביחידה שכוללים הכשרה למבצעים חשאיים ו"התמודדות עם טרור". הם אחראים לביטחון הפגישה בין קתמים לסוכנים, לבניית המערך המבצעי, בדיקות שטח, תיאום קשרים ועוד.

הם גם יוצאים למבצעים מעבר לגבולות ישראל. בפברואר 2025, צורפה לראשונה מחלקה של לוחמות לתפקיד זה.

3. קמן – קצין מודיעין:
   קצינים אלו מקבלים בקשות למידע, מנתחים את הנתונים המתקבלים מהסוכנים ומהעצורים, ומעבירים תוצרים ליחידות צה"ל בשטח, לאגף המחקר באמ"ן, למודיעין הימי והאווירי, ולשאר גורמי הקהילה המודיעינית בישראל.

4. חוקרים – הגשבים:
   כוללים שני סוגים:

• חוקר שדה: מלווה את הכוחות הלוחמים ומבצע חקירות ראשוניות של שבויים.

• חוקר מתקנים: מבצע חקירות עומק במתקני כליאה, כולל אסירים שנעצרו בעזה או בלבנון.
  לדוגמה, במהלך מבצע "מבול אל-אקצא" (2023), חקרו אסירים בעזה ובדרום לבנון.

מבצעים בולטים:

• פעלה בכל מלחמות ישראל באיסוף מודיעין לפני ואחרי מבצעים.

• לפני מלחמת 1967 השיגה מידע שסייע לתקיפת מצרים.

• ב-1977 הקימה את "הגדר הטובה" בגבול לבנון – ניסיון לבניית קשר עם אזרחי דרום לבנון דרך צרכים אזרחיים, בשיתוף צבא לבנון החופשית.

• ב-2019 הייתה שותפה לחיסול בהאא אבו אל-עטא, בכיר בג'יהאד האסלאמי.

• בנובמבר 2023 דיווחה שחקרה 500 פלסטינים במהלך מבצע התקיפה בעזה.

• בנובמבר 2024 השתתפה במבצע קומנדו בבתרון, שבו נחטף הקצין הימי הלבנוני עימאד אמהז.

כישלונות מרכזיים:

• חשיפת רשתות ריגול רבות בעזה, לבנון וסוריה. לדוגמה:
  ב-2009 נחשף בלבנון הסוכן זיאד אל-חמסי, שתפקידו היה לאתר את חסן נסראללה. אלוף אשרף ריפי כינה אותו "הסוכן החשוב ביותר של ישראל".

• מותו של סוכן-העל של היחידה, אל"מ יהודה "מודי" אדרי, ב-2001 במהלך האינתיפאדה השנייה, בידי פעיל פלסטיני של גדודי חללי אל-אקצא (סוכן כפול).

• היחידה נכשלה באיתור גורלו של רון ארד למרות חקירות רבות, כולל חטיפת שייח' עבד אל-כרים עובייד ואבו עלי דיראני.

• העיתונאי יוסי מלמן האשים את היחידה בהתנהלות לא אנושית מול עצורים, חוסר פיקוח, העלמת עין מעינויים וסחר בסמים.

• היחידה ספגה הרוגים ופצועים רבים בלבנון, עזה והגדה. באחרונה – שני פצועים בדרום לבנון במהלך מבצע "בעלי הבשן".