23:20 זמן קודס הכבושה
ביום שני, 8 בספטמבר 2025, התרחשה בירושלים המזרחית פיגוע איכותי בצומת רמות, שבוצע על ידי שני צעירים פלסטינים נגד חיילי ישראל בתחנת האוטובוסים המרכזית. על פי ישראל, הפיגוע גרם למותם של שבעה ישראלים ולפציעתם של כ-15 נוספים, בהם מקרים קשים, לפני ש״מאבטח״ ומתנחל חמוש חיסלו את המפגעים. פיגוע זה אינו יכול להיקרא כאירוע בודד, אלא כחלק מהקשר רחב יותר של ההסלמה בשטחי הגדה המערבית, המשקף שינויים בטקטיקות ההתנגדות ובמאזן העימות מול ישראל.
טקטיקת הפיגוע ומשמעותה
הדיווחים הישראליים מציינים שהמבצעים, מת׳נא עומר ומהנד טהא מצפון-מערב ירושלים, הצליחו לחדור לעיר דרך פרצה בגדר הביטחון תוך שימוש במסלול שמנוצל בדרך כלל על ידי פועלים לא-חוקיים. הם נכנסו לעיר הכבושה במהלך 24 השעות שקדמו לפיגוע, מצוידים בשתי רובים מסוג "קרלו", וביצעו את מתקפתם בתוך האוטובוס ובסביבת התחנה העמוסה.
טקטיקה זו חושפת ראשית את היכרות הלוחמים עם פרצות ביטחוניות וניצולן כדי להטעות את מערכות המודיעין ולשבש אותן כך שלא יוכלו לאתר סימנים. שנית, היא מדגישה את גורם ההפתעה, שכן המתקפה לא הוגבלה לנקודה אחת אלא כיסתה כמה מוקדים בשטח מוגבל, דבר שהכפיל את האבדות. לבסוף, הפיגוע נושא מסר כי אמצעי הביטחון והפריסה הצבאית הצפופה אינם מהווים מכשול להמשך הפעולות נגד ישראל.
תא בודד או מאורגן?
ההערכות הראשוניות של הממסד הביטחוני הישראלי היו כי המבצעים פעלו כ"תא מקומי" ללא השתייכות ארגונית ישירה. אולם נתונים מקבילים שפורסמו בערוץ "כאן" העברי חשפו כי חמאס הגביר לאחרונה את ניסיונותיו לפגוע בעמדות ישראל ובמערכיה, תוך ניצול מצב השחיקה של החיילים. הסתירה בין שתי הגרסאות משקפת את מבוכת הממסד הביטחוני הישראלי, שמנסה למזער את האפקט המורלי של הפיגוע באמצעות הצגתו כמעשה יחידני, בעוד שהאינדיקציות מתרבות על היותו חלק מארגון. אך גם אם מדובר בפעולה יחידנית – אין בכך להפחית מחשיבותה, אלא דווקא להדגיש שכל פלסטיני מוכן לבצע את הדרוש להגנת אדמתו.
הפיגוע מאשר כי דור חדש של לוחמי התנגדות בגדה ובירושלים צובר ניסיון מעשי המאפשר לו לעקוף את אמצעי המעקב הביטחוני ולפעול בתאים קטנים או כיחידים – מה שהופך את ההתמודדות מולם למורכבת יותר.
אבידות לישראל והשלכות בשטח
מספרי ההרוגים והפצועים הישראלים הופכים את הפיגוע לאחד הגדולים ביותר שכוונו לעומק הישראלי בשנים האחרונות. הצילומים שהועברו בתקשורת הראו את שמשות האוטובוסים מנוקבות בכדורים וגופות ברחובות – דבר שגרם להלם פסיכולוגי כבד בקרב המתנחלים והממסד הביטחוני.
דבר זה הוביל את ישראל לתגובה מהירה: סגירת כל הכניסות לירושלים, הטלת סגר מלא, פשיטות על עיירות בצפון-מערב העיר כמו קטנה, והטלת עוצר חריג בכפרי המפגעים. דפוס ענישה קולקטיבי זה משקף את מבוכת ישראל: היא אינה מצליחה למנוע את הישנות הפיגועים, ונאלצת לנקוט צעדי ענישה שמגבירים את תחושת הזעם והמוטיבציה להמשך ההתנגדות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל בעקבות הפיגוע את השתתפותו בדיון במשפטו הפלילי כדי להגיע לזירת האירוע. הפיגוע גרם לשיבוש משמעותי לישראל, כפי שבא לידי ביטוי בנאום הרשמי שנע בין ניסיון להעלות את המורל לבין הסתרה והסחת הדעת, לצד קריאות קיצוניות "להשמיד כפרים פלסטיניים", כפי שהצהיר סמוטריץ׳.
סתירה זו משקפת את הקושי לשמור על איזון: הצגת כוח כלפי פנים מול חוסר אונים בפועל מול סוג זה של פעולות. צירוף הפיגוע לתקופת החגים היהודיים הגביר את חשש הממסד הביטחוני מפני גל של פיגועים רצופים שיחזקו את תחושת חוסר הביטחון בקרב המתנחלים.
גל חדש של פעילות מזוינת?
רוב הניתוחים מסכימים כי פיגוע רמות היווה אינדיקציה להסלמה בפעילות המזוינת בגדה ובירושלים. עם המשך המלחמה בעזה ושחיקת הצבא שם, ובמקביל החרפת הפרובוקציות היומיומיות בגדה, נוצרה קרקע פורייה לחזרה על פיגועים דומים. ערוץ "כאן" העברי דיווח כי "הצבא כבר זיהה ניסיונות מתגברים מצד חמאס להגיע לעמדות החיילים", בעוד ישראל סבורה שכל פיגוע מוצלח נועד לערער את נחישותה האסטרטגית ולהאריך את משך העימות.
לכן, סביר שנראה בתקופה הקרובה עלייה בפיגועים מקומיים, בין אם תחת מטריה ארגונית ובאחריות ישירה ובין אם ביוזמות יחידניות. משמעות הדבר היא כי ישראל ניצבת בפני אתגר כפול: "יריב מאורגן" בעזה, ומקביל לכך התנגדות גמישה בגדה שקשה להשתלט עליה.
ביום שני, 8 בספטמבר 2025, התרחשה בירושלים המזרחית פיגוע איכותי בצומת רמות, שבוצע על ידי שני צעירים פלסטינים נגד חיילי ישראל בתחנת האוטובוסים המרכזית. על פי ישראל, הפיגוע גרם למותם של שבעה ישראלים ולפציעתם של כ-15 נוספים, בהם מקרים קשים, לפני ש״מאבטח״ ומתנחל חמוש חיסלו את המפגעים. פיגוע זה אינו יכול להיקרא כאירוע בודד, אלא כחלק מהקשר רחב יותר של ההסלמה בשטחי הגדה המערבית, המשקף שינויים בטקטיקות ההתנגדות ובמאזן העימות מול ישראל.
טקטיקת הפיגוע ומשמעותה
הדיווחים הישראליים מציינים שהמבצעים, מת׳נא עומר ומהנד טהא מצפון-מערב ירושלים, הצליחו לחדור לעיר דרך פרצה בגדר הביטחון תוך שימוש במסלול שמנוצל בדרך כלל על ידי פועלים לא-חוקיים. הם נכנסו לעיר הכבושה במהלך 24 השעות שקדמו לפיגוע, מצוידים בשתי רובים מסוג "קרלו", וביצעו את מתקפתם בתוך האוטובוס ובסביבת התחנה העמוסה.
טקטיקה זו חושפת ראשית את היכרות הלוחמים עם פרצות ביטחוניות וניצולן כדי להטעות את מערכות המודיעין ולשבש אותן כך שלא יוכלו לאתר סימנים. שנית, היא מדגישה את גורם ההפתעה, שכן המתקפה לא הוגבלה לנקודה אחת אלא כיסתה כמה מוקדים בשטח מוגבל, דבר שהכפיל את האבדות. לבסוף, הפיגוע נושא מסר כי אמצעי הביטחון והפריסה הצבאית הצפופה אינם מהווים מכשול להמשך הפעולות נגד ישראל.
תא בודד או מאורגן?
ההערכות הראשוניות של הממסד הביטחוני הישראלי היו כי המבצעים פעלו כ"תא מקומי" ללא השתייכות ארגונית ישירה. אולם נתונים מקבילים שפורסמו בערוץ "כאן" העברי חשפו כי חמאס הגביר לאחרונה את ניסיונותיו לפגוע בעמדות ישראל ובמערכיה, תוך ניצול מצב השחיקה של החיילים. הסתירה בין שתי הגרסאות משקפת את מבוכת הממסד הביטחוני הישראלי, שמנסה למזער את האפקט המורלי של הפיגוע באמצעות הצגתו כמעשה יחידני, בעוד שהאינדיקציות מתרבות על היותו חלק מארגון. אך גם אם מדובר בפעולה יחידנית – אין בכך להפחית מחשיבותה, אלא דווקא להדגיש שכל פלסטיני מוכן לבצע את הדרוש להגנת אדמתו.
הפיגוע מאשר כי דור חדש של לוחמי התנגדות בגדה ובירושלים צובר ניסיון מעשי המאפשר לו לעקוף את אמצעי המעקב הביטחוני ולפעול בתאים קטנים או כיחידים – מה שהופך את ההתמודדות מולם למורכבת יותר.
אבידות לישראל והשלכות בשטח
מספרי ההרוגים והפצועים הישראלים הופכים את הפיגוע לאחד הגדולים ביותר שכוונו לעומק הישראלי בשנים האחרונות. הצילומים שהועברו בתקשורת הראו את שמשות האוטובוסים מנוקבות בכדורים וגופות ברחובות – דבר שגרם להלם פסיכולוגי כבד בקרב המתנחלים והממסד הביטחוני.
דבר זה הוביל את ישראל לתגובה מהירה: סגירת כל הכניסות לירושלים, הטלת סגר מלא, פשיטות על עיירות בצפון-מערב העיר כמו קטנה, והטלת עוצר חריג בכפרי המפגעים. דפוס ענישה קולקטיבי זה משקף את מבוכת ישראל: היא אינה מצליחה למנוע את הישנות הפיגועים, ונאלצת לנקוט צעדי ענישה שמגבירים את תחושת הזעם והמוטיבציה להמשך ההתנגדות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל בעקבות הפיגוע את השתתפותו בדיון במשפטו הפלילי כדי להגיע לזירת האירוע. הפיגוע גרם לשיבוש משמעותי לישראל, כפי שבא לידי ביטוי בנאום הרשמי שנע בין ניסיון להעלות את המורל לבין הסתרה והסחת הדעת, לצד קריאות קיצוניות "להשמיד כפרים פלסטיניים", כפי שהצהיר סמוטריץ׳.
סתירה זו משקפת את הקושי לשמור על איזון: הצגת כוח כלפי פנים מול חוסר אונים בפועל מול סוג זה של פעולות. צירוף הפיגוע לתקופת החגים היהודיים הגביר את חשש הממסד הביטחוני מפני גל של פיגועים רצופים שיחזקו את תחושת חוסר הביטחון בקרב המתנחלים.
גל חדש של פעילות מזוינת?
רוב הניתוחים מסכימים כי פיגוע רמות היווה אינדיקציה להסלמה בפעילות המזוינת בגדה ובירושלים. עם המשך המלחמה בעזה ושחיקת הצבא שם, ובמקביל החרפת הפרובוקציות היומיומיות בגדה, נוצרה קרקע פורייה לחזרה על פיגועים דומים. ערוץ "כאן" העברי דיווח כי "הצבא כבר זיהה ניסיונות מתגברים מצד חמאס להגיע לעמדות החיילים", בעוד ישראל סבורה שכל פיגוע מוצלח נועד לערער את נחישותה האסטרטגית ולהאריך את משך העימות.
לכן, סביר שנראה בתקופה הקרובה עלייה בפיגועים מקומיים, בין אם תחת מטריה ארגונית ובאחריות ישירה ובין אם ביוזמות יחידניות. משמעות הדבר היא כי ישראל ניצבת בפני אתגר כפול: "יריב מאורגן" בעזה, ומקביל לכך התנגדות גמישה בגדה שקשה להשתלט עליה.
סופר: אל חנאדק
