מאבק ההשפעה בין טורקיה לישראל על האדמה הסורית

מאז נפילת משטר בשאר אל־אסד, נכנסה סוריה לשלב מעבר קריטי, עם עלייתו של אחמד א־שרע (אל־ג'ולאני) לשלטון, דבר ששינה את סדרי העדיפויות בסביבה הסורית, במיוחד אצל ישראל וטורקיה. קרב הסמכות בין ישראל וטורקיה שוב יצא למרכז הבמה, ולא היה מעולם קשור ישירות לבעיה הפלסטינית, אלא תמיד היה קשור לשאיפות האסטרטגיות של כל צד. אלה אינטרסים שהתבררו באופן ברור בסוריה לאחר קריסת המדינה ונפילת המשטר, עם עלייתו של א־שרע לשלטון, דבר שהיווה נקודת מפנה בחישובי השחקנים האזוריים.

היסטוריית הסכסוך הטורקי־ישראלי והמטרות שלו

היחסים בין טורקיה וישראל ידעו מתחים רבים במשך עשורים, שהיו מתנדנדים בין שיתוף פעולה זמני לאיבה הדדית, אך מטרת העל של כל צד הייתה תמיד להבטיח את האינטרסים האישיים שלו באזור. טורקיה ניסתה היסטורית למנוע את היווצרותם של כוחות כורדיים עצמאיים בגבולותיה, בעוד שישראל התמקדו בחיזוק השפעתה באמצעות כלים מקומיים ומיעוטים דתיים, כמו הדרוזים בדרום, כדי להבטיח קווים אסטרטגיים המשתרעים מדרום סוריה ועד למרכז דמשק.

עם נפילת המשטר, הסכסוך הפך ליותר ברור. טורקיה ניסתה להרחיב את השפעתה לדמשק דרך א־שרע, ובמקביל, ישראל החלה לתמוך בקבוצות מקומיות, כמו השייח' חכמת אל־הג'רי בסווידא, כדי להחזיק בקלפים לשימוש בלחץ ולנצל כל סכסוך פנימי לטובתה.

השפעתה של ישראל לפני ואחרי נפילת המשטר

לפני נפילת המשטר, ישראל נהגה במדיניות "המתנה תוך שמירה על זהירות", מבלי להתערב ישירות בעניינים פנימיים. עם עלייתו של א־שרע, השאיפות הישראליות החלו להתממש למעשה, דרך התערבויות ישירות, בהן טענה ישראל כי מטרתן "לפתור סכסוכים מקומיים", במיוחד באירועים בסווידא, שם תמכה במנהיג הדרוזי חכמת אל־הג'רי נגד הבדואים, תקפה את מטה המטה הכללי בדמשק, והמשיכה בהשמדת מחסני נשק ויכולות צבאיות ותחנות אסטרטגיות במדינה זו.

ישראל שואפת, דרך התערבויות אלו, להוציא לפועל את פרויקט "המסדרון של דוד", שהוא פרויקט אסטרטגי שמבטיח נוכחות של בריתות מקומיות שניתן לנצל כדי להבטיח את "הביטחון הלאומי שלה", ולשמור את המדינה הסורית חלשה, מה שמקל על שליטה במשאבים ובמיקומים אסטרטגיים, ומונע התפשטות מחודשת של הסמכות החדשה על כל השטחים הסוריים, תוך שליטה בגולן, פירוז מחוזות אחרים בדרום סוריה כמו קונייטרה ודרעא.

השפעות טורקיות וצעדים מעשיים

טורקיה, מצדה, תכננה מאז נפילת המשטר פעולה צבאית נגד "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" (QSD), כדי למנוע את עצמאותם של הכורדים בגבולה. היא גם שמרה על הרצון להרחיב את השפעתה דרך תמיכה במשטר א־שרע, תוך שמירה על קו מאוזן במערכות השפעה אחרות. טורקיה השתמשה בכל הכלים שלה, מהכוח הרך ועד לכוח הקשה באמצעות תמיכה בקבוצות חמושות בצפון סוריה, כדי להבטיח נוכחות והשפעה פוליטית בתהליך הפוליטי הסורי.

לאחר אירועי סווידא, עמדתה של טורקיה גילתה חשש מהתפשטות ההשפעה הישראלית בדרום סוריה. טורקיה ראתה בכל הסדרה פוליטית או צבאית שתאפשר לישראל להרחיב את נוכחותה, איום ישיר על האינטרסים שלה בסוריה, במיוחד בהקשר למאזן הכוחות האזורי וגבולות השפעתה בצפון. לכן, נאומיה היו יותר אזהרות ונחישות נגד השפעתה של ישראל, ולא רק נגד חלוקה, במטרה למנוע את הגבלת יכולתה למניפולציות בתוך סוגיית סוריה.

המדינה הסורית בין השאיפות והיעדר ההרתעה

עם כל ההתערבויות הללו, סוריה הפכה לזירה פתוחה לשאיפות אזוריות, במיוחד עם חולשת השלטון המרכזי, שעתה מצוי תחת חסותן של כוחות חיצוניים. ישראל וטורקיה מתמודדות ישירות, ו"על הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" יש נטייה חלקית כלפי ישראל.

המציאות הזו מציבה אתגרים גדולים: איך סוריה יכולה לשרוד מול פילוג, חיסול ושהייתה תחת שלטון חלש המוכר את האינטרסים שלה לחו"ל? ניסיון העבר מראה כי סוריה היום לכודה בין שתי מדינות חזקות, כל אחת מנסה לנצל כל חולשה לטובתה. ישראל פועלת כדי לחלק את האזורים הספציפיים, לחזק שלטון מקומי התומך בביטחונה ומסייע לה במדיניות ההתפשטות שלה. בנוסף, יש את השפעת סעודיה, האמירויות והכיבוש האמריקאי.