שבת 03 מאי , 2025 10:43

האם ישראל שואפת לחלק את סוריה?

סוריה

כצפוי, הגבירה ישראל את מעורבותה הישירה באירועי הפתנה העדתית בסוריה, כאשר מטוסי הקרב שלה תקפו הבוקר, יום שישי, את אזור ארמון הנשיאות בדמשק – במהלך שנועד להעביר מסר של "אזהרה" לממשל הזמני הסורי בראשות אחמד אל-שרע הג'ולאני. זאת לאחר סדרת אזהרות שהועברו בימים האחרונים, ובמטרה ללבות את המתיחות בין הדרוזים הסורים לבין הסונים הסורים, ועמם כל הסונים באזור.

התיאבון הישראלי ברור וללא עוררין – הפצת כאוס בסוריה ובאזור כולו, מתוך שאיפה להגיע למצב שבו מרכיבי החברה הסורית – וכן הלבנונית והעיראקית – מרובי העדות והדתות, יתחילו לדרוש חלוקה.

שר הביטחון הישראלי ישראל כ"ץ העביר מסר לנשיא הסורי הזמני אל-שרע הג'ולאני בעקבות התקיפה הישראלית, בפוסט שפרסם בפלטפורמת אקס, שבו כתב: "כאשר יתעורר הג'ולאני בבוקר ויראה את תוצאות תקיפת חיל האוויר הישראלי, יבין היטב שישראל נחושה למנוע פגיעה בדרוזים בסוריה". לדבריו, התקיפה התבצעה תחת פיקוחו הישיר יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומהווה "מסר אזהרה ברור לממשל הסורי". עוד הדגיש כי חובתו של הג'ולאני היא "להגן על הדרוזים בפרברי דמשק ולאפשר להם להגן על עצמם", וציין כי חובתה של ישראל "להגן על הדרוזים בסוריה מפני פגיעה – למען הדרוזים בישראל".

אירועי סחנאיא: הקלטה חשודה ועימותים עדתיים

מעבר לרתיחה העדתית ברשתות החברתיות, שמלבה את המתח בסוריה ובמדינות נוספות באזור, יש להבהיר כי כל האירועים נגרמו עקב סיבה ישירה וחשודה (לא ניתן לשלול קשר מודיעיני ישראלי) – הקלטה קולית שבה נשמע גידוף כלפי הנביא מוחמד (שלום עליו). בתחילה נטען כי ההקלטה שייכת לדמות דתית דרוזית בשם מרואן קיואן, אך התברר בהמשך כי מדובר באדם אחר.

הסיבות העקיפות הן חשש הסורים בני העדות השונות מהקבוצות החמושות שעלו לשלטון לאחר נפילת משטרו של הנשיא בשאר אל-אסד – ובראשם הג'ולאני, שהצהיר בתחילה על כוונתו להקים מדינה שמכילה את כלל מרכיבי העם הסורי ומסוגלת להגן עליהם.

אלא שאירועי החוף, הטבח שהתרחש שם, העימותים בסחנאיא לאחרונה, סוגיות הרכבת ממשלות, שיחות הדיאלוג והבטחות הבחירות – כל אלה חשפו שהג'ולאני והכוחות החמושים עמו ממשיכים לנהוג כבשנות המלחמה, ומעוניינים לשלוט באופן בלעדי תוך כפייה על יתר הקבוצות.

סרטונים שפורסמו לאחרונה מאשרים שהצבא וגופי הביטחון הכללי הסורי (שאמורים לפעול בהתאם לחוק) פועלים בשיטות זהות לאלו של הארגונים הקיצוניים מתקופת המלחמה.

לכן, למרות שהושג הסכם בין נציגי הממשל החדש לבין הנהגת העדה הדרוזית, צפויים עימותים דומים להתרחש שוב אם לא יטופלו כל הגורמים העקיפים שהובילו לאירועי סחנאיא – במיוחד לאור התערבות ישראלית ישירה ועקיפה שמלבה את הפתנה בקרב מרכיבי החברה הסורית.

התערבות ישראלית לפני ואחרי ההסלמה

ההתערבות הישראלית הישירה החלה כבר ביום רביעי, 30.04.2025, כאשר מל"טים חמושים ישראליים החלו לחוג מעל דמשק וביצעו תקיפות נגד כוחות וכלי רכב של השלטון הסורי.

נתניהו, בהצהרה משותפת עם כ"ץ לאחר אחת התקיפות, טען כי מדובר ב"מכה מקדימה נגד קיצונים שהתכוונו לתקוף דרוזים בעיירה סחנאיא".

בהקשר לכך, ראש העדה הדרוזית בישראל, מואפק טאריף, העניק לגיטימציה להתערבות כאשר אמר עם פרוץ האירועים: "אני קורא למדינת ישראל, לקהילה הבינלאומית ולעם היהודי לפעול כעת, מיד, כדי למנוע טבח המוני. ישראל לא יכולה לעמוד מנגד לנוכח המתרחש בסוריה".

מהן האינטרסים הישראליים בתמיכה בדרוזים?

  1. הבטחת הנוכחות והשליטה הצבאית של ישראל בשטחים החדשים שכבשה בגולן, קוניטרה, סוידא ורמת החרמון, תוך יצירת סביבה אוכלוסייתית "ידידותית" – וליישם תכניות כגון "מסדרון דוד".

הביקורים הדתיים שמארגן טאריף לקבר הנביא שועייב הם חלק ממגמת נרמול היחסים בין דרוזי הגולן הכבוש לבין ישראל – דרך הדרוזים בישראל. אירועי סחנאיא האחרונים מוסיפים ממד ביטחוני למערכת יחסים זו, כשהופכת ישראל למגינה הצבאית והביטחונית של הדרוזים – במקום הרשויות הסוריות, תהיינה אשר תהיינה.

זהו גם המסר של יו"ר המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית בלבנון, וליד ג'ונבלאט, שאמר לאחר כינוס המועצה העדתית הדרוזית שהוא "מתנגד להתערבות הישראלית", וכי "אנשי השיח' מואפק טאריף רוצים לגרור את דרוזי לבנון וסוריה למלחמה מול כל המוסלמים". לדבריו, "שימור האחווה מחייב השתקת קולות פנימיים הקוראים לעזרה מישראל", וקרא לרשויות הסוריות לפתוח בחקירה שקופה באירועי ג'רמאנה. הוא אף הביע נכונות להגיע לסוריה, הדגיש את התנגדותו להתערבות ישראלית, והזהיר מהניסיון להשתמש בעדה הדרוזית להצית סכסוך פנימי. בנוסף, קרא להקים ועדה שתתאם עם כל הצדדים למציאת פתרון למשבר.

  1. הבטחת מקורות מי הכנרת – שמרביתם מגיעים ממחוז קוניטרה, המספק כ־70% ממי נהר ברדה הנשפכים לכנרת.

  2. נפט – ישראל החלה לאחרונה לחדש את מאמצי חיפוש הנפט בגולן, שהוקפאו מאז שנות ה־70.

  3. חיזוק מגמת הפירוק הסורי לישויות אתניות ודתיות – לא רק בתחומי סוריה אלא גם בלבנון ובעיראק – כדי להצית בעתיד סכסוכים ביניהן, ולאפשר לישראל להפוך לכוח ההגמוני היחיד באזור.

הישראלים מודים באינטרסים

למען הסרת ספק, אין מדובר בתיאוריית קונספירציה בלבד. מספר בכירים ישראלים, בראשם שר החוץ לשעבר גדעון סער, והשר הנוכחי בצלאל סמוטריץ', הצהירו בגלוי על כך.

סער, ימים לאחר נפילת המשטר, הצהיר כי "שלטון פדרלי מבוזר הוא הפתרון האידיאלי לסוריה", ותקף את ההנהגה הסורית החדשה בטענה שתנקום בעליווים ותפגע בכורדים – ניסיון מובהק לשסות את המיעוטים זה בזה.

סמוטריץ' היה אף בוטה יותר: לדבריו, "מלחמת ישראל באזור לא תיפסק עד לפינוי תושבי עזה וחלוקת סוריה".


סופר: אל-חנאדק




לוח שנה