יום שישי 18 יולי , 2025 10:20

פרנצ'סקה אלבנזה: הקוץ המדיני של ישראל

פרנצ'סקה אלבנזה ידועה כקול חזק ועצמאי בהגנה על זכויות הפלסטינים, מחויבת למשפט הבינלאומי ולאמנות הומניטריות. היא נתונה לסנקציות ולהשמצות בשל עמדותיה התומכות בפלסטינים, ומצטיינת בתיעוד המדויק שלה ובהעברת חוויותיהם הממשיות של הפלסטינים בעזה.

מאז תחילת כהונתה במאי 2022 ועד יולי 2025, היא הקדישה את מאמציה לאבחון מדיניות ישראל כ"רצח עם", וקראה למדינות העולם לשאת באחריותן באמצעות סנקציות, ניתוק יחסים, תמיכה בחקירות עצמאיות ודרישה לאחריות ולהעמדה לדין של האחראים.

פרנצ'סקה אלבנזה (Francesca Albanese) נולדה ב-30 במרץ 1977 בעיר אריאנו אירפינו שבאיטליה, והיא בעלת אזרחות איטלקית. היא קיבלה תואר במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת פיזה, ולאחר מכן תואר שני במשפט זכויות אדם מאוניברסיטת SOAS בלונדון.

מסלול קריירה ותפקיד נוכחי

פרנצ'סקה אלבנזה היא חוקרת עמיתה במכון לחקר הגירה בינלאומית באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ויועצת בכירה לענייני הגירה ועקירה כפויה במרכז מחקר מיוחד המסונף לארגון הרנסנס הערבי לדמוקרטיה ופיתוח. שם, היא הייתה שותפה להקמת הרשת הגלובלית לענייני פלסטין, קואליציה הכוללת אנשי מקצוע ומדענים ידועים המעורבים בסוגיה הישראלית-פלסטינית. היא פרסמה פרסומים רבים על המצב המשפטי בישראל ובפלסטין.

ספרה האחרון, שכותרתו "הפליטים הפלסטינים במשפט הבינלאומי" (הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2020), מציג ניתוח משפטי מקיף של מצב הפליטים הפלסטינים, החל מהיום הראשון לכיבוש ועד ימינו אנו. היא מרצה באופן קבוע על משפט בינלאומי ועקירה כפויה באוניברסיטאות באירופה ובאזור הערבי, ולעתים קרובות משתתפת כדוברת בכנסים ואירועים ציבוריים שבהם היא עוסקת במעמדה המשפטי של מדינת פלסטין.

היא עבדה במשך עשור כמומחית לזכויות אדם באו"ם, כולל בנציבות האו"ם העליונה לזכויות אדם ובסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (אונר"א). בתפקידה זה, היא ייעצה לאו"ם, לממשלות ולחברה האזרחית ברחבי המזרח התיכון, צפון אפריקה, אסיה והאוקיינוס השקט, בנוגע ליישום תקני זכויות אדם, במיוחד עבור קבוצות פגיעות, כולל פליטים ומהגרים. היא בעלת תואר במשפטים (בהצטיינות) מאוניברסיטת פיזה ותואר שני בזכויות אדם מאוניברסיטת SOAS בלונדון. כיום היא משלימה דוקטורט במשפט פליטים בינלאומי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת אמסטרדם.

פרסים והוקרה

  • זכתה בפרס סטפנו קיאריני (Stefano Chiarini) באפריל 2023 כהוקרה על עבודתה העיתונאית בנושא פלסטין והמזרח התיכון.

  • נבחרה ל"איש השנה של Passblue" לשנת 2024 כהוקרה על מנהיגותה בהגנה על אמנת האו"ם והמשפט הבינלאומי.

  • ב-12 בפברואר 2025, הוענק לה פרס דרייס ואן אכט (Dries van Agt) מפורום הזכויות (The Rights Forum) כהוקרה על מחויבותה החזקה לזכויות האדם בפלסטין ולמשפט הבינלאומי.

עמדותיה האחרונות התומכות בפלסטין (מאז 2024 ועד יולי 2025)

דו"ח "אנטומיה של רצח עם" (Anatomy of a Genocide) – מרץ 2024 ב-26 במרץ 2024, הגישה למועצת זכויות האדם של האו"ם דו"ח שכותרתו "Anatomy of a Genocide", ובו הדגישה: "אלפי הרוגים, ונזקים בלתי ניתנים לתיקון שנגרמו לניצולים... ניתן להסביר זאת רק כראיה ראשונית לכוונה להשמיד את הפלסטינים כקבוצה." היא הפנתה המלצות ברורות למדינות החברות:

  • להטיל אמברגו על ייצוא נשק לישראל.

  • לנתק קשרים כלכליים ודיפלומטיים עמה.

  • להבטיח אחריות על פשעים בינלאומיים.

  • לתמוך בחקירות עצמאיות ולתמוך בבית הדין הפלילי הבינלאומי.

"אנו עדים לרצח עם חי" – אפריל 2025 בראיון בלעדי ל-"The New Arab" (15 באפריל 2025), היא הדגישה: "העולם צופה ברצח העם בעזה בשידור חי ולא עושה דבר?" והוסיפה: "כעת אנו רואים רצח עם המשמש כאמצעי להשגת מטרה. זו השמדת עם שמסרב לעזוב." היא ציינה כי התמיכה הבינלאומית והמעורבות המתמשכת של חברות ומדינות עולמיות הופכים אותן ל"שותפות לדבר עבירה", כפי שאמרה בהצהרותיה: "אפילו ארגוני צדקה ואוניברסיטאות מעורבים. שרשראות האספקה, החברות, כולם שותפים."

קריאה להטלת סנקציות על ישראל – יוני 2025, מדריד במהלך פגישות רשמיות במדריד ביוני 2025, אמרה:

  • "גינוי האסון בפלסטין ונקיטת צעדים נגד ישראל אינו עניין פוליטי, אלא עניין הומניטרי."

  • "הגיע הזמן ליישם הפסקה מוחלטת של היחסים הדיפלומטיים, הכלכליים והפיננסיים."

  • "ישראל כותבת את אחד הפרקים האפלים ביותר בתולדותיה בעזה... ושיטת הסיוע הניתנת על ידי ארצות הברית מהווה הפרכה אמיתית של הסיוע ההומניטרי." היא דרשה להטיל סנקציות מיידיות, לנתק את כל הקשרים, ולפתוח מעברים ימיים להעברת סיוע כפתרון לשבירת המצור.

עמדתה בנוגע לסנקציות של ארצות הברית עליה – יולי 2025 ביולי 2025, הטילה ארצות הברית עליה סנקציות, כולל הקפאת נכסים אפשריים והגבלות נסיעה, באשמת תמיכה בטרור ואנטישמיות, טענות שדחתה מכל וכל: בראיון לרויטרס (11 ביולי), אמרה: "אני מתכננת להמשיך במה שאני עושה" למרות איומי הסנקציות והשפעתן על מי שיוצר עמה קשר. היא תיארה את הסנקציות כ"בלתי מוצדקות" וכמנוגדות לחסינות דיפלומטית, כפי שהצהירה בטקס בבוגוטה: "זו אזהרה לכל מי שמגן על המשפט הבינלאומי." היא ציטטה מדו"ח שלה כי חברות כמו BlackRock ו-Vanguard הרוויחו מהכלכלה המבוססת על הכיבוש ורצח העם. היא גם קראה למדינות אירופה לסולידריות: "האיחוד האירופי חייב להשעות את הסכם השותפות עם ישראל... ופגישה זו תהיה ציון דרך היסטורי שיוביל לסיום רצח העם... והריסת משטר הכיבוש."

הערות על רצח העם והשוואה לזוועות קודמות בראיון ל-EL PAÍS (27 ביוני 2025), אמרה: "ישראל מבצעת פשעים כמו שהיא נושמת. הדרך היחידה להגן על הפלסטינים, ואף על הישראלים, היא לעצור אותה. היא איום על השלום והביטחון." היא סברה כי החברה הישראלית אשמה בהיקפה הפוליטי: "80% מהאוכלוסייה תומכים בטיהור אתני של פלסטינים", וכי חברה זו חייבת לטפל בעצמה מבפנים.

בסיום דרכה העשירה, פרנצ'סקה אלבנזה בולטת כאחד הקולות הבולטים ביותר בזכויות האדם העולמיות, שהקדישה את מעמדה באו"ם להגנה מפורשת ואמיצה על העם הפלסטיני, מול אחת ההפרות ההומניטריות החמורות ביותר בעידן המודרני. מאז כניסתה לתפקיד כדוברת מיוחדת של האו"ם, היא לא היססה לקרוא לדברים בשמם, ותיארה את מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים כרצח עם שיטתי, וקראה לעולם לנצח את המשפט הבינלאומי ולא אינטרסים פוליטיים. בין הדו"חות המפורטים שלה, התערבויותיה המרעישות בפורומים בינלאומיים, ועמדותיה שלא נסוגו למרות איומים וסנקציות, הוכיחה אלבנזה כי ההגנה על פלסטין אינה רק עמדה פוליטית, אלא חובה מוסרית ומשפטית עולמית. בעמדתה, היא שימשה מראה מוסרית לקהילה הבינלאומית, והזכירה כי שתיקת העולם אינה ניטרליות, אלא שותפות לדבר עבירה.

 
 

 

 


סופר: אל-חנאדק



מדינות ואזורים


לוח שנה