עליית סין הטכנולוגית במזרח התיכון – איום לביטחון הלאומי של ישראל

הנוכחות הטכנולוגית של סין במזרח התיכון הולכת ומתרחבת, ושילובה בשוק המחשוב האזורי, בצל התחרות עם ארצות הברית, מציב אתגרים חמורים עבור ישראל שפוגעים באינטרסים הלאומיים שלה, במיוחד בתחומי הגנת המידע, פרטיות וביטחון לאומי.

בהקשר זה, פרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מחקר שבו נטען כי ההתפשטות הטכנולוגית הסינית באזור "מהווה אתגר הולך ומחריף לישראל, המחייב גיבוש מדיניות אסטרטגית וטכנולוגית לשם הגנה על האינטרסים הישראליים לאור מגמות מתפתחות בשדות הטכנולוגיים והגיאופוליטיים".

במאי 2025, ערך נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביקור דיפלומטי במדינות המפרץ – ערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות. מטרת הביקור הייתה לחזק את השותפויות האסטרטגיות של ארה"ב במזרח התיכון ולקדם עסקאות כלכליות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, בדגש על תחומי הביטחון והטכנולוגיה. דגש מיוחד הושם על תחום הבינה המלאכותית, כולל הסכם בין ארה"ב לאיחוד האמירויות להקמת קמפוס חדש לבינה מלאכותית באבו דאבי, שצפוי להיות הגדול מסוגו מחוץ לארצות הברית. את הקמפוס תקים חברת G42 האמירתית בשיתוף פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, ותספק את תשתית מרכזי הנתונים והשירותים בענן לאזור.

השקעות אלו נועדו לחזק את מעמדה הטכנולוגי של ארה"ב במזרח התיכון, בזמן שסין פועלת במקביל לבסס את נוכחותה האזורית והעולמית בטכנולוגיות מתקדמות – בינה מלאכותית, ביג דאטה ומחשוב. דוגמה בולטת לכך היא הכרזת חברת Tencent Cloud הסינית בפברואר 2025 על הקמת אזור ענן ראשון במזרח התיכון, שימוקם בערב הסעודית. אזור ענן הוא מיקום גאוגרפי שבו מפעיל ספק הענן מרכזי נתונים נפרדים, המבטיחים רציפות שירות וביצועים גבוהים. בחירה באזור ענן משפיעה על מהירות, אמינות ועמידה ברגולציה. ההכרזה נעשתה בכנס הטכנולוגיה LEAP 2025 בתמיכת משרד התקשורת וטכנולוגיית המידע הסעודי (MCIT), שם התחייבה Tencent Cloud להשקעות עתידיות בהיקף של מעל 150 מיליון דולר לתמיכה בטרנספורמציה הדיגיטלית במדינה בתחומים כמו מדיה, משחקים, מסחר, פיננסים ותקשורת. בכך מצטרפת Tencent Cloud לענקיות הסיניות Alibaba Cloud ו-Huawei Cloud שכבר מפעילות אזורי ענן בסעודיה ומרחיבות את נוכחותן הטכנולוגית באזור. מגמות אלה משקפות את התחרות הגוברת בין ארה"ב לסין על ההובלה הטכנולוגית במזרח התיכון, כאשר שתי המעצמות מקצות משאבים נרחבים לטכנולוגיות מתקדמות, יישומי בינה מלאכותית ותשתיות ענן.

מחשוב ענן

מחשוב ענן מאפשר גישה למשאבי מחשוב דרך האינטרנט – כולל אחסון, מסדי נתונים, רשתות, תוכנה ושירותי אבטחה – ללא צורך בחומרה פיזית או שרתים מקומיים. התחום צבר חשיבות רבה בעשור האחרון, במיוחד בעקבות מגפת הקורונה שהאיצה את המעבר למודלים דיגיטליים. לפי חברת Canalys, ההוצאה העולמית על שירותי ענן עלתה ב-21% ברבעון השלישי של 2024 לעומת השנה הקודמת והגיעה ל-82 מיליארד דולר. מחשוב ענן הוא אבן יסוד של הכלכלה הדיגיטלית – מאפשר אחסון, עיבוד וגישה לנתונים, תוך שיפור יעילות וחדשנות. אמנם מציע יתרונות כלכליים כמו חיסכון בעלויות, אך הוא גם דורש אמצעי אבטחה להגנת מידע ולמניעת מתקפות סייבר.

מלבד חשיבותו הכלכלית והטכנולוגית, למחשוב ענן יש גם משקל גיאופוליטי אסטרטגי. בעידן הדיגיטלי, טכנולוגיה היא מרכיב מפתח בביטחון הלאומי – משפיעה על יכולתן של מדינות להתמודד עם איומים במישורים צבאיים, טכנולוגיים, מודיעיניים וכלכליים. המדינות שואפות להשיג יתרונות טכנולוגיים לחיזוק מעמדן העולמי, הגברת ביטחונן הלאומי ועידוד צמיחה מבוססת חדשנות. בהקשר זה, שליטה בטכנולוגיות ענן ובנתונים העוברים דרכן היא קריטית לממשלות ומוסדות – במיוחד בתחומים רגישים כמו ביטחון, פיננסים, בריאות ותחבורה. חולשות במערכות אלה – בין אם בהפרות אבטחה או הפסקות שירות – עלולות להוות סיכון חמור לביטחון הלאומי וליציבות כלכלית ופוליטית. באותו אופן, הגנת ריבונות הנתונים הפכה לסוגיה אסטרטגית, שכן נתונים הם משאב חיוני לביטחון, פרטיות וכלכלה. על כן, מדינות מחוקקות רגולציה להגבלת גישה לנתונים ולהבטחת שליטה מקומית בהם – מה שמפחית סיכונים לניצולם בידי גורמים זרים.

קרב הענן – עלייתה של סין ככוח טכנולוגי

המרחב הטכנולוגי נמצא בלב התחרות בין ארה"ב לסין – כל אחת מהן שואפת להובלה כדי להבטיח יתרונות אסטרטגיים, צבאיים וכלכליים. נוכח המגבלות שארה"ב מטילה, רואה סין בשליטה בטכנולוגיות מתקדמות – כולל ענן – דרך להפחתת תלות בטכנולוגיה זרה, לביסוס השפעה עולמית ולעידוד חדשנות. סין זיהתה את ענן המחשוב כתחום אסטרטגי כבר בתכנית החומש ה-12 שלה (2011–2015), והמשיכה בכך בתכנית החומש ה-14 (2021–2025), תוך חיזוק שליטתה בתשתיות דיגיטליות, קביעת סטנדרטים עולמיים והתרחבות לשווקים מתפתחים כמו המזרח התיכון. כיום, חברות סיניות שולטות בשוק הענן הסיני ומרחיבות את פעילותן העולמית בקצב מואץ.

נוכחות סין הגוברת בתחום מחשוב הענן מעוררת חששות בקרב מדינות וארגונים, במיוחד בנוגע לאבטחת מידע, פגיעה בפרטיות, גישה לא מורשית לנתונים והעברתם לגורמים ממשלתיים סיניים. אף שהמודל הסיני לבינה מלאכותית DeepSeek עורר עניין עולמי, נושא תשתיות הענן קיבל פחות תשומת לב – אף שנתוני המודל מאוחסנים בשרתי ענן בשליטה סינית. חברת NowSecure האמריקאית חשפה ליקויי אבטחה חמורים, כולל העברת נתונים לא מוצפנת ואחסון לא בטוח, כאשר הנתונים נשלחים לשרתי ByteDance בסין. הסיכונים חלים גם על רכבים חכמים, שכוללים איסוף ואחסון נתוני מיקום, נהיגה ופרטים אישיים. מידע זה עשוי להיחשף או להיות מנוצל – במיוחד כשמאוחסן בשרתי ענן בשליטת חברות סיניות הכפופות לממשלה. יש גם חשש מניצול הנתונים למטרות נוספות – כמו ריגול תעשייתי או מעקב.

הממשל האמריקאי הביע אף הוא דאגה מהפעלת שירותי ענן סיניים. באוגוסט 2020, במסגרת יוזמת "הרשת הנקייה", הזהיר ממשל טראמפ משימוש בספקי ענן סיניים. בינואר 2022, פתחה ממשל ביידן בחקירה על פעילות הענן של עליבאבא, לבדיקת הסיכון הביטחוני האפשרי, בעיקר על אחסון מידע אמריקאי רגיש – אישי או קנייני. תוצאות החקירה טרם פורסמו.

הדרקון בענן – חדירת סין למזרח התיכון

סין מגבירה את נוכחותה האזורית דרך יוזמות עולמיות, ובעיקר דרך "דרך המשי הדיגיטלית" – רכיב טכנולוגי ביוזמת החגורה והדרך. בעשור האחרון, חברות סיניות כמו עליבאבא, וואווי וטנסנט הפכו לשחקנים מובילים בזירה הטכנולוגית האזורית – דרך שותפויות, אזורי ענן, מרכזי נתונים, הכשרות והשקעות בטכנולוגיה. על אף היתרון המתמשך של חברות אמריקאיות בשוק הענן האזורי, החברות הסיניות זוכות להתקדמות מהירה – בזכות תמיכת ממשלה, רגולציה גמישה ועלויות נמוכות, המאפשרות להן להציע שירותים תחרותיים. סין מזהה את הפוטנציאל בשווקים המתפתחים ובביקוש הגובר לטכנולוגיה באזור, במיוחד במפרץ. הקרבה האינטרסית עם מדינות האזור יוצרת בסיס לשיתוף פעולה ארוך טווח. הדבר עשוי להוביל להעמקת ההשקעות הסיניות בתשתיות דיגיטליות ולחיזוק אחיזתן הטכנולוגית – כחלק מאסטרטגיה רחבה להרחבת ההשפעה העולמית. מגמה זו, אף שמוגבלת כרגע, עלולה לשחוק את ההובלה הדיגיטלית של ארה"ב באזור.

עלייתה של סין ככוח טכנולוגי אזורי ועולמי צפויה להציב אתגרים הולכים וגדלים למדינות המזרח התיכון – ובכללן ישראל. ראשית, חדירתה של סין לשוק הענן האזורי, דרך השקעות בתשתיות דיגיטליות ושותפויות, מוסיפה שכבת מתיחות נוספת לתחרות עם ארה"ב – תחרות רחבה יותר על אזורי השפעה גיאופוליטיים. תשתיות הענן הסיניות עלולות להפוך כר פורה לפעילות סייבר סינית – ריגול, מעקב ואיסוף מודיעין – ולהחריף את המתיחות האזורית, נוכח הלחץ האמריקאי לצמצם את המעורבות הסינית.

שנית, החדירה הטכנולוגית הסינית, בעיקר במצרים, איחוד האמירויות וערב הסעודית – אזורים בעלי חשיבות אסטרטגית וביטחונית ישירה לישראל – מחייבת מעקב דיפלומטי ואסטרטגי צמוד.

שלישית, אף שיש בישראל מודעות לסיכוני אבטחת מידע והשפעה טכנולוגית זרה, הסיכונים הנובעים מתשתיות ענן סיניות – גם בתחומים ניטרליים לכאורה כמו רכבים חכמים – אינם מוכרים דיים. ב-2023, הייתה ישראל לשוק הייצוא השלישי בגודלו של רכבים סיניים. רכבים אלה אוספים מידע בזמן אמת – מיקום, תנועה, ביצועים – שמעובד ונשמר בתשתיות ענן. הדבר מעלה חששות של ריגול, איסוף מודיעין ושליטה מרחוק. סכנות אלה רלוונטיות לכל רכב חכם – אך נוכח חששות חוזרים מפריצות לפרטיות מצד חברות סיניות, יש לבחון בקפידה את השימוש ברכבים אלה בישראל, במיוחד בקרב גופים ממשלתיים וביטחוניים – כולל הערכת סיכון ביטחונית ושקילת חלופות בטוחות יותר.

לאור האתגרים שמציבה סין במישורים טכנולוגיים וגיאופוליטיים, ישראל נדרשת לבצע הערכה כוללת של ההשפעות ארוכות הטווח של עליית סין ככוח טכנולוגי אזורי. עליה לגבש מדיניות אסטרטגית וטכנולוגית מתואמת היטב – בשיתוף מדינות המערב, ובייחוד ארה"ב – על מנת להבטיח את האינטרסים הלאומיים שלה בתחומי פרטיות, הגנת מידע וביטחון לאומי.