11:03 זמן קודס הכבושה
בעידן המודרני, מלחמות כבר אינן מוגבלות לשדות קרב מסורתיים. בעידן הדיגיטלי, חברות טכנולוגיה גדולות כמו פייסבוק, גוגל וטוויטר הפכו לחלק בלתי נפרד מסכסוכים פוליטיים וצבאיים. הן משמשות כלי נשק במלחמה פסיכולוגית ופוליטית, המשפיעות על דעת הקהל, מפיצות מידע מוטעה ומעצבות עמדות ברחבי העולם.
שליטה דיגיטלית במלחמות מודרניות
במלחמה האחרונה בעזה ובלבנון, ענקיות הטכנולוגיה שיחקו תפקיד מרכזי בקידום הנרטיב הישראלי, בתיאום עם ארה"ב ובעלות בריתה. דו"חות חשפו כי מעל 70% מהתכנים שתיארו את פשעי המלחמה הישראליים הוסרו מפלטפורמות חברתיות, בעוד שהפצת מידע המשרת את ישראל נותרה ללא הפרעה.
השליטה הישראלית במרחב הדיגיטלי לא התבטאה רק בהסרת תכנים, אלא גם בהכוונת האלגוריתמים לקידום נרטיבים מסוימים על חשבון אחרים. מנגד, למרות חסימות חוזרות ונשנות, תומכי המאבק הפלסטיני השתמשו בפלטפורמות אלו כדי לשדר את מציאות המלחמה, מה שהוביל למחאה עולמית גוברת נגד הכיבוש הישראלי.
ההשפעה הישירה של מלחמות דיגיטליות על מלחמות פיזיות
מחקרים הצביעו על כך שהלוחמה הדיגיטלית משפיעה באופן ישיר על תוצאות המלחמות. לדוגמה, הקמפיין התקשורתי של ישראל, שהופץ באופן מאורגן ברשתות החברתיות, גרם לשינוי עמדות בארה"ב ובאירופה והצדיק את ההתקפות בעזה תחת הטענה של "הגנה עצמית".
השאלה המרכזית היא האם חברות כמו פייסבוק וגוגל הן פשוט כלים מסחריים, או שהן מעורבות באופן ישיר במערכה הפוליטית והצבאית? האלגוריתמים שלהן, המסננים אילו ידיעות יגיעו לקהל הרחב, אינם נייטרליים – הם משרתים אג'נדות גלובליות שנשלטות על ידי המערב.
האם סין תוכל להציע אלטרנטיבה להגמוניה הדיגיטלית המערבית?
בעוד המערב ממשיך לשלוט בזירה הדיגיטלית, סין מתגלה ככוח עולה שמאתגר את השליטה האמריקאית. החברות הסיניות, כמו טיקטוק ו-WeChat, הופכות לשחקניות משמעותיות בזירה העולמית, ומציעות אלטרנטיבה לחברות המערביות.
האם המעבר לשליטה סינית יוביל למערכת דיגיטלית מאוזנת יותר או פשוט יחליף כוח אחד באחר? השאלה נותרת פתוחה, אך ברור שכוחן של חברות הטכנולוגיה אינו מוגבל יותר לכלכלה בלבד – הן הפכו לכלי מרכזי בעיצוב מציאות פוליטית וצבאית גלובלית.
סופר: אל-חנאדק
