18:38 זמן קודס הכבושה
קצב ההסלמה והזעם האירופי כלפי ישראל במלחמתה נגד רצועת עזה גבר לאחרונה, מה שנחשב לנקודת מפנה משמעותית ביחסים האירופיים-ישראליים. נציבת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, קראה אתמול (שלישי) לבחינה מחדש של הסכם השותפות בין האיחוד האירופי לישראל, לנוכח המשך הלחימה בעזה והחמרת המצב ההומניטרי. היא הדגישה את הצורך בהכנסת סיוע הומניטרי, ותיארה את מה שישראל מאפשרת להכניס כ"טיפה באוקיינוס". עוד קראה להפעלת לחץ ממשי על ישראל לשינוי המצב ההומניטרי ברצועת עזה.
הסכם השותפות בין האיחוד האירופי לישראל נכנס לתוקף ביוני 2000, והוא מעניק לישראל יתרונות נרחבים בשוק האירופי. היקף הסחר בין הצדדים עמד בשנת 2022 על 46.8 מיליארד אירו, מה שהופך את האיחוד האירופי לשותף הסחר הגדול ביותר של ישראל.
"היחסים בין ישראל לאירופה על סף רעידת אדמה אפשרית"
קריאתה של קאלאס קדמה להסלמה חסרת תקדים ביחסים בין ישראל למדינות אירופה. ממשלת הולנד קראה לבחינה מקיפה של הסכם השותפות (ההסכם האירו-ישראלי), המהווה את המסגרת החוקית והמסחרית הבסיסית ליחסים בין שני הצדדים.
הקריאה ההולנדית, לפי דיווח של עיתון "כלכליסט" הישראלי, באה בתגובה למה שהולנד תיארה כ"הפרה חמורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי" בשל מניעת הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה.
העיתון דיווח בכתבה שכותרתה "היחסים בין ישראל לאירופה על סף רעידת אדמה אפשרית", כי הצעד ההולנדי מבטא שינוי משמעותי בטון האירופי כלפי ישראל, ומעיד על סדק הולך וגדל באמון הפוליטי בתל אביב, בשעה שגוברות הקריאות לבחינה מחודשת של הסכם השותפות ששולט על היחסים המוסדיים בין הצדדים כבר למעלה משני עשורים.
היוזמה ההולנדית זכתה לתמיכה מיידית ממספר מדינות אירופיות משפיעות, בהן צרפת, ספרד, אירלנד, פורטוגל, ולפני זמן קצר גם שוודיה. הדיווח מתאר את המהלך כ"שינוי מוסדי ברור בעמדת אירופה כלפי ישראל, אפילו מצד בעלי ברית מסורתיים".
על פי הדיווח ב"כלכליסט", מומחי יחסים בינלאומיים בישראל רואים במהלך הזה את שיא הניתוק הפוליטי בין תל אביב לבריסל מאז אירועי ה-7 באוקטובר 2023.
העיתון ציין כי ישראל ניצבת לראשונה בתולדותיה מול דחייה רחבה של מדיניותה, החורגת מגינויים מילוליים בלבד, ומתבטאת בצעדים מוסדיים ענישתיים – כצעד ראשון – אם לא תחדל מהפרותיה ותכבד את זכויות האדם.
עוד נכתב כי אירופה החלה לנטוש את תמיכתה בישראל על ידי נקיטת צעדים מוסדיים שמביעים התנגדות למדיניות ממשלת נתניהו, לצד העלייה במספר המדינות המכריזות על כוונתן להכיר במדינה הפלסטינית.
שינוי בעמדה האירופית
בעמדותיהן של מדינות אירופה כלפי ישראל מתרחש לאחרונה שינוי בטון ובגישות, במיוחד לאחר הכרזת נשיא צרפת עמנואל מקרון בשבוע שעבר על כוונתו להכיר במדינה פלסטינית ביוני הקרוב, וההצהרה המשותפת שחתם עליה יחד עם ראשי ממשלות בריטניה וקנדה.
צרפת, הממלכה המאוחדת וקנדה פרסמו הצהרה משותפת המאיימת ב"צעדים מוחשיים" נגד ישראל בשל פעולותיה הצבאיות בעזה, והצעדים האירופיים החלו במהרה לבטא את הזעם שהובע בהצהרה – דרך השעיית שיחות הסחר מצד בריטניה, סנקציות נגד מתנחלים, וזימונים דיפלומטיים.
פריז לא הסתפקה הפעם בגינויים מילוליים, אלא הציבה על השולחן איומים ב"צעדים מוחשיים", שעשויים לכלול בחינה מחודשת של הסכמי השותפות עם ישראל – מה שפותח את הדלת לאפשרות של סנקציות פוליטיות או כלכליות אם תימשך מה שהוגדר כ"מעשים שערורייתיים" ברצועת עזה.
חשוב לציין כי צעדים אלה אינם מעידים בהכרח על שינוי רדיקלי, שכן מדינות אירופה – ובכללן צרפת – עדיין נחשבות לבעלות ברית של ישראל, למרות הביקורת הפומבית המופנית כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
המבחן האמיתי לרצינות העמדות הללו יהיה בהקפאה מעשית של ההסכמים, או לכל הפחות במחויבות ליישום החלטות בית הדין הפלילי ובית הדין הבינלאומי לצדק. כל מה שמעבר לכך יישאר בגדר איומים סמליים שעד כה לא הניבו תוצאה ממשית.
לסיום, יש לציין כי גוברים הלחצים על ממשלות אירופה מצד ארגוני זכויות אדם ועורכי דין, כאשר גופים מסוימים אף איימו בתביעות משפטיות נגד נשיא צרפת ואח"מים אירופיים אחרים באשמת סיוע לרצח עם, בשל המשך שיתוף הפעולה הכלכלי עם ישראל – חרף תיעוד של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
