עם סיום המלחמה ברצועת עזה ותחילת יישום סעיפי העסקה לשחרור האסירים, החלה ישראל לארגן מחדש את סדרי העדיפויות שלה, כאשר ההפסדים הכבדים שספגה עומדים בראש הרשימה. משרד האוצר הישראלי הודיע כי ההוצאה הממשלתית על המלחמה מול חמאס וחזבאללה הגיעה בשנת 2024 ל-100 מיליארד שקל (30 מיליארד דולר). סכום זה אינו כולל את כל היבטי ההוצאות, שכן החוב הלאומי עלה ל-1.33 טריליון שקל, לדוגמה.
במהלך תקופת המלחמה, שנמשכה יותר מ-15 חודשים – ועדיין לא נסוגה ישראל לחלוטין מדרום לבנון או מרצועת עזה, דבר המצביע על כך שההוצאות נמשכות וכי המספרים יעודכנו באופן שוטף – ניסתה ממשלת ישראל למנוע הדלפות על המצב הכלכלי או על סך הוצאות המלחמה הרב-חזיתית. מלחמה זו הביאה לעלויות שיא ממספר סיבות, שרובן נועדו לשמור על "לכידות הציבור הישראלי" ולמנוע לחצים כלכליים נוספים מצד יריבי ראש הממשלה מבית או מצד יריבים ובעלי ברית של ישראל בחו"ל.
עם תום המלחמה, החלו להתפרסם המספרים, שיימשכו ככל שתהליך ספירת ההפסדים וההבנה המלאה של מה שאירע יושלם, לאחר הזעזוע שהביא מבצע "טופאן אלאקצא" לתודעה הישראלית.
על פי דיווחים בעיתונות העברית, סך החוב הממשלתי עלה מ-1.13 טריליון שקל בשנת 2023 ל-1.33 טריליון שקל בשנת 2024. כתוצאה מכך, יחס החוב לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עלה ל-69% בסוף השנה שעברה, בשל גידול בצורכי ההלוואות והעלויות הקשורות למאמץ המלחמתי. יחס זה עמד על 61.3% בשנת 2023, עלייה מצטברת של 9% בשנתיים האחרונות.
בנוסף, תל אביב ספגה הפסדים בגובה 67 מיליארד דולר, בהם 34 מיליארד דולר הפסדים צבאיים ישירים. יתרת ההפסדים, שהסתכמו בתקציב הכללי, נחשבות לגדולות ביותר בתולדות הכיבוש.
כ-60,000 עסקים נסגרו במהלך השנה האחרונה, גידול של 50% בהשוואה לשנת 2023, בעוד מספר התיירים ירד ב-70%, דבר שהוביל להפסדים של למעלה מ-5 מיליארד דולר לענף התיירות. בנוסף, ענף הבנייה הפסיד 4 מיליארד דולר, ויותר מ-70 חברות בענף זה נסגרו.
הנתונים חשפו כי שליש ממתנחלי ישראל חיים מתחת לקו העוני, בעוד רבע מהם סובלים מחוסר ביטחון תזונתי. פרסום נתונים אלה התרחש שעות ספורות לפני ההגעה להסכם הפסקת האש בעזה.
ראוי לציין כי נתונים אלה מתייחסים להוצאות הישירות של המלחמה, מבלי להתחשב בהשלכות הכלכליות והחברתיות הרחבות יותר, כמו חברות גדולות שאינן רואות עוד בישראל מקום בטוח להשקעה, או שטחים נרחבים בצפון, על גבול לבנון, שיידרשו שנים לשיקום. שטחים אלה היוו בעבר חלק משמעותי מאספקת הצרכים החקלאיים של ישראל. בנוסף, שיקום הפגיעות במתנחלים, תשלום פיצויים לבעלי מפעלים שנסגרו, ועוד, ידרשו זמן נוסף, במיוחד לנוכח חוסר רצונם של תושבי יישובי הצפון ועוטף עזה לשוב למקומותיהם.
ההפסדים הכלכליים הסתכמו בכ-250 מיליארד שקל (67.57 מיליארד דולר) עד סוף שנת 2024. דו"ח שפורסם בעיתון הכלכלי הישראלי "כלכליסט" תיאר את העלויות כ"נטל כבד" וביקר את "כישלון" המאמץ המלחמתי, תוך הדגשת הצורך בהגדלת תקציב הביטחון הישראלי בעשור הקרוב. הלחץ התקציבי עורר דיונים בישראל, במיוחד לגבי הקצאת הכנסות מגז טבעי בים התיכון, שתוכננו במקור לשירותי בריאות וחינוך, אך כעת נראה שיועדו להוצאות ביטחוניות.
סופר: אל-חנאדק