האם נתניהו יפטר את גלנט?

נראה כי המחלוקות הפנימיות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הביטחון יואב גלנט הגיעו לצומת דרכים משמעותי, לאחר שנמסר כי נתניהו שוקל לפטר את גלנט, למרות ההכחשות הפומביות שממשיכות לרחף מעל הסוגיה. עיקר המחלוקת נובע מהנסיגה מציר פילדלפי, שגלנט תומך בה ונתניהו מתנגד לה, וכן ממחלוקות בנוגע להסכם חילופי השבויים והרחבת הלחימה בחזית הצפונית כדי להבטיח את חזרת המתנחלים. שמו של גדעון סער הועלה כמועמד להחליף את גלנט, אך יש הסבורים כי מדובר בבדיקת תגובת הציבור לפני נקיטת צעדים משמעותיים, על אף שטרם התקבלה החלטה סופית בנושא ההתפטרות, שנראית כעת סבירה אך לא ודאית.

במקביל, משפחות השבויים עסוקות במחאות ושביתות במטרה ללחוץ על הדרג הפוליטי להגיע להסכם הפסקת אש, בעוד השרים בממשלת ישראל מחליפים האשמות על רקע אינטרסים אישיים. בזמן שהשר לשעבר בני גנץ תקף את נתניהו על כך ש"הוא עסוק באינטרסים פוליטיים במקום להתמקד במלחמה", טען השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כי "גלנט אינו האיש שיביא לניצחון בצפון". המחלוקות המתמשכות הללו הובילו את משפחות השבויים להאמין שנתניהו "הודה בכך שהחליט לוותר עליהם".

מבצע "מבול אל-אקצא" שפרץ ב-7 באוקטובר חשף את גודל המחלוקות בין נתניהו לגלנט. המלחמה הנמשכת, ללא השגת יעדים ברורים, תרמה להעמקת הפער ביניהם. מתחילת המלחמה, גלנט תמך בעמדת הרמטכ"ל וראש השב"כ והיה הקול שמייצג אותם, כאשר לא יכלו לדבר בגלוי בשל אחריותם הביטחונית הרגישה.

בחודש מאי, במטרה לחדש את המשא ומתן התקוע, גלנט הניח על השולחן את אחת הקלפים החשובים ביותר - פינוי דרך נצרים. גלנט הבין את חשיבות היציאה מהציר והיה מוכן לנסיגה על מנת להתקדם בעסקה עם חמאס להפסקת המלחמה והחזרת השבויים. נתניהו התנגד לכך, אך ניסיונותיו להשתמש בציר זה כדי לסכל את המשא ומתן נכשלו. בעקבות כך, הוא יצר משבר חדש סביב ציר פילדלפי. גלנט, בתמיכת הצבא והשב"כ, הכריז כי ניתן לסגת מהציר ולהשאירו סגור מרחוק.

החרפת המחלוקת הגיעה עם הרחבת הלחימה בחזית הצפונית. בתחילה, הייתה הסכמה יחסית בין הצדדים להתמקד בעזה ולהתייחס לצפון כזירה משנית. עד יולי 2023, הגדירו שניהם את הצפון כזירה משנית, כאשר במקביל נוהל משא ומתן חשאי עם לבנון באמצעות השליח עמוס הוכשטיין. נתניהו נזהר מלדבר על "פתרון דיפלומטי", כנראה מתוך חשש להכעיס את איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.

עם זאת, ההסכמה לא החזיקה זמן רב. הקבינט אישר את הרחבת מטרות המלחמה כדי לכלול את החזית הצפונית עם לבנון, מה שהפך את השלב הבא לרגיש עוד יותר, לאור חוסר האמון ההדדי בין שר הביטחון לראש הממשלה, שרמז מספר פעמים על החלפת גלנט בגדעון סער.

יש הסבורים שהעלאת שמו של סער נועדה לבדוק את תגובת הציבור הישראלי לשינוי המיניסטריאלי האפשרי, אך גם להעריך את עמדת הציבור לגבי החלפת שרים בעיצומה של מלחמה. בעוד שהתפטרות גלנט נראית קרובה מתמיד, היא עדיין מלווה באתגרים. סער, מנגד, טרם הציע "מחיר" מספק כדי להצדיק את מינויו לתפקיד. ייתכן שהוא מציע הסכמה על חוק חדש שיספק את הדרישות של המגזר החרדי.