מטרות מבצע "מחנות הקיץ"

בחשש מהתלקחות אינתיפאדה שלישית, שתנאיה הולכים ומבשילים עם הזמן, הפנתה ישראל את מבטה אל יהודה ושומרון בניסיון לדכא את ההתנגדות שם, בחיפוש אחר תדמית ניצחון שלא הצליחה להשיג ברצועת עזה. למרות ההצהרות הרבות שמרמזות כי מדובר במבצע מצומצם ושגרתי, הסימנים מעידים על כוונה ישראלית להרחיב את המבצע ולהכין את הקרקע לגירוש הפלסטינים בסופו של דבר. לפחות, זו השאיפה של הזרם הימני הקיצוני במדינה, שמנסה לנצל כל הזדמנות כדי לקדם את חזונו לסיפוח הגדה המערבית ל"ישראל". מנגד, ההתנגדות בג'נין, טובאס וטול כרם הוכיחה את יכולתה בעשורים האחרונים.

צה"ל פתח במבצע צבאי בשם "מחנות הקיץ", הנרחב ביותר מאז מבצע "חומת מגן" בשנת 2002 במהלך אינתיפאדת אל-אקצא. על פי דיווחי התקשורת הישראלית, המבצע מתבצע בשיתוף חיל האוויר, השב"כ, כוחות מיוחדים ומספר רב של חיילים, מסוקים ומטוסי קרב. במקביל, הכריזו גדודי אל-קודס - הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי - על מבצע נגדי בשם "אימת המחנות".

לדברי בכירים בצה"ל, המבצע יצא לדרך כיוון שהמצב בגדה המערבית הפך למקור דאגה רציני לישראל. זאת, לאחר כישלון מספר ניסיונות לשלוט במצב בג'נין וטול כרם, ולאחר שורה של חיסולים של למעלה מ-11 מפקדים בשטח בחודשים האחרונים.

עם תחילת המבצע הצבאי הישראלי, התעוררו חששות מגירוש פלסטינים מהגדה המערבית, במיוחד לאור העובדה שהמבצע מכוון לאזורים בעלי צפיפות אוכלוסין גבוהה. שר החוץ הישראלי, ישראל כ"ץ, אמר כי "יש לטפל בגדה באותו אופן שבו אנו מטפלים בתשתיות בעזה, כולל פינוי זמני של האוכלוסייה וכל הצעדים שיידרשו". כמו כן, דיווח עיתון "ידיעות אחרונות" כי ייתכן ויבוצע פינוי מאורגן של האוכלוסייה האזרחית בהתאם למוקדי הלחימה הצפויים.

ניתן לסכם את מטרות המבצע לפי סדר העדיפויות הישראלי: עקירת מוקדי ההתנגדות בצפון הגדה, שהתעצמו לאחר מבצע "בני החורין" בג'נין במאי 2023, כאשר מחנות וערי הצפון הפכו למקלט בטוח לרוב הלוחמים ומבצעי הפיגועים. כמו כן, חיסול רעיון המחנות בג'נין, טול כרם, שכם, קלקיליה וטובאס כדגם וכמודל לחיקוי עבור מתנגדים בגדה המערבית ובשטחי 1948. בנוסף, שיקום תדמית ההרתעה הישראלית באמצעות פגיעה בסביבת ההתנגדות בגדה.

הצעדים שנוקט צה"ל במהלך הפלישה מעידים על רצון לפגוע בתשתיות ההתנגדות. ייתכן שצה"ל יפנה גם ליישור המחנות, כפי שעשה בג'נין אחרי מבצע "חומת מגן". למרות שפינוי האוכלוסייה היה עניין שגרתי בכל מבצע צבאי קודם לכן, הרחבת המבצע לכל המחנות ויישום צעדים מדויקים ומקיפים יותר מגבירים את החשש מפני מדיניות גירוש והדחת הפלסטינים לכיוון גבול ירדן. גם אם מהלך כזה ידרוש זמן ממושך, הוא עשוי להתממש, ללא קשר ליכולת הישראלית לבצע זאת או לתגובת הצד הירדני.

חרף התמיכה האמריקאית הנמשכת במבצעים הצבאיים הישראליים ברחבי השטחים הפלסטיניים הכבושים, ייתכן שוושינגטון תביע חשש מהמשך המבצע בגדה לתקופה ממושכת, או מהפגיעה במה שנותר מהרשות הפלסטינית.

למשך עשורים, הגדה המערבית היוותה מקור דאגה למנהיגי ישראל, עד שבשל אינתיפאדת אל-אקצא נאלץ ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, לפתוח במבצע שנמשך מ-29 במרץ 2002 עד 10 במאי אותה שנה, ולבנות את גדר ההפרדה, תוך הרס תשתיות ההתנגדות. חזרה על תסריט זה לאחר יותר מ-22 שנים מראה שההתנגדות מסוגלת להתחדש גם בתנאים הקשים ביותר.