מידל איסט איי: מדוע מצרים הודרה משיחות הפסקת האש בעזה?

המאמר, שפורסם באתר "מידל איסט איי – Middle East Eye" ותורגם באתר "אל- חנאדק" המקוון, חושף כי מצרים הושתקה בשיחות על הפסקת אש בעזה, מתוך חשש שתידרס למלחמה. לפי מקורות מודיעיניים מצריים, ישראל מתעלמת מקהיר ומתכוננת לגרש מאות אלפי פלסטינים לעבר גבולה. המו"מ מתקיים כעת בין ישראל וארצות הברית, בעוד התפקיד הקטארי מצומצם וללא תוצאות ממשיות.

הטקסט המתורגם:

מצרים הושתקה במשא ומתן על הפסקת האש המתפוררת בעזה, והקאהיר חוששת שהתקפה ישראלית רחבה על הרצועה תכריח פלסטינים לחצות את הגבול לסיני ותזרע כאוס, כך דיווחו בכירים במודיעין המצרי לאתר "מידל איסט איי".

אחד הבכירים אמר שהתכתבות בין מצרים לישראל נפסקה לחלוטין, ללא כל התקדמות בשיחות להשגת הפסקת אש בעזה.

המו"מ מתקיים כיום בין ישראל וארצות הברית, בעוד תפקיד קטר מצטמצם לתיווך מוגבל, ללא תוצאות מוחשיות.

המקור הוסיף: "משימות המודיעין המצריות החוזרות ונשנות לישראל חזרו לאחרונה בידיים ריקות. המשלחת האחרונה לא זכתה לתשובות ברורות או חיוביות, אלא להבטחות ריקות בתשובה להצעה האחרונה של וושינגטון". והוסיף: "ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, נחוש לפלוש לעזה, לחסל אותה ולכבוש אותה".

חמאס הסכימה השבוע להצעת הפסקת האש העדכנית, אך ישראל סירבה לה — אף על פי שבתחילה הסכימה לה באופן עקרוני.

ניסיונות של חלק מהבעלי ברית של ישראל לטעון כי הקיפאון נובע מהצלחות התקפה של חמאס על חיילים — לא שכנעו. עם זאת, מקורות מצריים טוענים כי התקפות אלה אינן גורם מרכזי.

הוסבר: "גם לפני פעולות חמאס, היה ברור מביקורי המשלחות המודיעיניות המצריות האחרונות, שהצד הישראלי לא נקט ברצינות להשגת הפסקת אש או בהתייחסות רצינית למצב כפי שמגיע לו".

בכירים מצריים וקטאריים לחצו repeatedly על ארצות הברית לתמוך בהפסקת אש, לאפשר כניסת סיוע הומניטרי לעזה ולשחרר את השבויים בידי חמאס. אולם המקור מציין: "לא הייתה תגובה כלשהי, וושינגטון העניקה את ברכתה המלאה לכל צעד ישראלי".

עם זאת, צוין כי נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, הנחה את ראש השב"כ המצרי, חסן רשות, ואחרים שמשתתפים במשא ומתן על עזה "להמשיך בקשרים עם כל הגורמים האזוריים והבינלאומיים כדי להבטיח הפסקת אש".

חודש שעבר חשף "מידל איסט איי" שמצרים אימנה במשך חודשים פלסטינים מהגדה המערבית כדי שיטפלו בביטחון בעזה בתנאי שייחתם הסכם הפסקת אש.

תאריך סמל
מקור מודיעיני בכיר חשף ל"מידל איסט איי" שהמנהיגים הישראלים שוקלים תאריך סמל — 7 באוקטובר, לציון שנתיים לפתיחת המלחמה.

לדברי המקור, הם מתכננים באותו תאריך להניף את הדגל הישראלי מעל עזה ולהכריז על כיבושה המלא.

"בעיני נתניהו, הצלחה בשליטה על עזה היא שאלה של כבוד לשיקום ההרתעה שלו — גם אם המחיר הוא הקרבת השבויים. זו הסיבה שבגללה ישראל התעלמה מההצעה האמריקאית להפסקת אש, שאותה חמאס כבר קיבלה בעצמה", ציין.

אף שישראל טוענת שמטרת המלחמה היא לשחרר את השבויים שחטפה חמאס ב־7 באוקטובר 2023, שרים בכירים קבעו שהם אינם בעדיפות, בעוד המנהיגים הצבאיים הזהירו ש"השגת הסכם שביתת נשק היא הדרך היחידה לשחרורם".

בינתיים התחייב נתניהו לכיבוש מלאה של עזה לפרק זמן בלתי מוגבל.

שירותי המודיעין המצריים צופים כי ארצות הברית תתייחס לשבויים הישראלים כ"נזק משני", כפי שעשתה ממשלת ישראל בעצמה.

"אנחנו מצפים להסלמה הרסנית, קרבות רחוב אכזריים וטרור מתאבד מצד חמאס עלולים לבדוק את יכולת צבא הכיבוש להתמודד עם ההתנגדות — או לכפות עליו לחזור לשולחן המשא ומתן אם יספוג אבדות כבדות".

איומׂ של הסכם השלום
מצרים הייתה המדינה הערבית הראשונה שתיפרמל את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל. למרות התמיכה העממית הרחבה בסוגיה הפלסטינית, קהיר ותל־אביב שמרו על קשרים חזקים מאז חתימת הסכם השלום בתיווכה של ארצות הברית ב־1979.

בהסכם חולקה חצי האי סיני לאזורים עם הגבלות נוקשות על פריסה של כוחות וחימוש כבד. במשך השנים נעשו הבנות על ויתור על הגבלות אלו, במיוחד לאחר ההפיכה ב־2013, כאשר הצבא המצרי חיזק את נוכחותו בצפון סיני כדי למגר מרד.

הטבח בעזה הוריד את הקשרים הבילטרליים לשפל חסר תקדים בעשורים. קהיר סבורה שהמלחמה הישראלית בעזה מאיימת על יציבות הגבול, פוגעת במאמציה הדיפלומטיים ומסכנת את יציבות הסכם השלום.

אחת נקודות המחלוקת המרכזיות היא שליטת ישראל על מעבר פילדלפיה — רצועת גבול צרה בין עזה לסיני, שנכבשה במאי 2024.

מצרים טוענת שהמהלך מפר את ההסכם, בזמן שישראל טוענת שהוא חיוני למניעת הברחות נשק.

בשנת השליטה הישראלית באזור הגבול הוגבר המצור על עזה, והוכרזה רעב לאחר חודשים של רעב מכוון.

איום הגדירה הדחופה
היחסים המצריים־ישראליים הדרדרו לאחרונה אף בעקבות קידום רעיון של גורמים ישראלים ואמריקאים לגרש פלסטינים מעזה לסיני — רעיון שמוצהר כבלתי קביל לחלוטין על־ידי קהיר.

מקור מודיעיני שני חשף: "הצבא הישראלי אף שקל לבצע פעולות לאורך הגדר המשותפת עם מצרים כדי להרוס אותה חלקית ולדחוף את הפלסטינים לכיוון מעבר רפיח נגד רצון קהיר".

הוא הוסיף: "הכוחות המזוינים המצריים מתנגדים בתוקף לרעיון העברת הפלסטינים למצרים. קהיר הבהירה שפעולה צבאית על גבולה תדרוש תגובה ישירה ועלולה לערב את הצבא המצרי במלחמה עם ישראל".

ב־19 באוגוסט דווח ב"מידל איסט איי" שמצרים פרסה כ־40,000 חיילים לאורך גבולה עם עזה כדי למנוע אפשרות חדירת פלסטינים לסיני.

ייתכן שזו תגובת נגד להגנת הגבול: בתקשורת הישראלית הועלו דיווחים בלתי מאומתים כי תל־אביב שוקלת להקפיא את הסכם גז הטבעי עם מצרים בשווי 35 מיליארד דולר.

לפי הדיווחים, ישראל תצדיק את ההחלטה באומרה שמצרים מפרה את ההסכם על־ידי פריסת כוחות נוספים בסיני. אף אחת מהממשלות לא הגיבה רשמית.

אנליסט ביטחוני ששוחח עם "מידל איסט איי" בשם עילום שם אומר שהדיווחים קשורים פחות לאינטרסים אנרגטיים ויותר ללחץ פוליטי:

"עסקת הגז היא הגדולה בתולדות היחסים בין ישראל למצרים; לא משהו שנתניהו יוותר עליו בקלות".

הוא הוסיף: "אך האיום בהקפאה משדר מסר: קבלו זרם מסיבי של פלסטינים לצפון סיני לאחר כיבוש מלא של עזה — או תשלמו מחיר כלכלי".

הוא המשיך: "זה עניין של כפייה, לא של עסקה. נתניהו יודע שמצריים סובלת ממחסור באנרגיה. איום שלו ביד … לגרום לקהיר להחלטות שסירבה להן עד כה".