ונצואלה אחרי האיומים הצבאיים האמריקאיים: אף אחד לא יכול לשעבד אותנו

נראה שארצות הברית, בראשות נשיאה דונלד טראמפ, בחרה סוג חדש של מלחמות כדי להפגין את יהירותה והגמוניה שלה על העולם – מה שכינתה "המלחמה נגד ארגוני הטרור הקשורים לסמים", אך למעשה מדובר בתקיפה על ריבונותה, חירותה ועצמאותה של ונצואלה.

במסגרת מלחמה זו, פרסה אמריקה ספינות מלחמה בדרום הים הקריבי, ובמקביל הודיעה על הכפלת הפרס שנקבע ללכידת נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו ל-50 מיליון דולר (נשיא שנבחר על ידי העם הוונצואלי). לפיכך ראתה ונצואלה צעדים צבאיים אמריקאיים אלה כהפרה של ריבונותה וכאיום ישיר על ביטחונה, בעוד וושינגטון טוענת כי פעולותיה נועדו ללחום בסמים וטרור.

מספר אירועים מרמזים על אפשרות להידרדרות במצב באזור גאו-אסטרטגי זה, שטראמפ לא הסתיר את תאוותו אליו ולשליטה בו (במיוחד תעלת פנמה, ומפרץ מקסיקו הסמוך אליה שכינה "המפרץ של אמריקה").

האירוע הראשון התרחש בתחילת השבוע שעבר, כאשר אמריקה ביצעה תקיפה אווירית על סירה שיצאה מוונצואלה, שהובילה למותם של 11 נוסעים. הנשיא האמריקאי טראמפ טען כי הסירה נשאה סמים והייתה בדרכה לארצו. יומיים לאחר מכן, הודיע הפנטגון כי שני מטוסי קרב ונצואליים מדגם F-16 טסו מעל משחתת של הצי האמריקאי בים הקריבי, ותיאר את האירוע כ"צעד פרובוקטיבי ביותר". הפנטגון שלח מסר בוטה למדינת ונצואלה באומרו: "אנו מייעצים לכנופיה המנהלת את ונצואלה להימנע מכל מאמץ נוסף לשבש או להרתיע את מבצעי הלחימה בסמים ובטרור שמבצע הצבא האמריקאי".

מדורו: נעבור לשלב המאבק המזוין!

בעקבות התפתחויות אלה, הכריז נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו באופן נחרץ כי ארצו תעבור לשלב של מאבק מזוין אם תותקף על ידי ארצות הברית. מדורו אמר, במהלך פגישתו עם מפקדים צבאיים בבירה קראקס, לדיון באיומיו של הנשיא טראמפ: "אנו נמצאים כעת בשלב של מאבק לא מזוין, שהוא שלב פוליטי, תקשורתי ומוסדי. אך אם ונצואלה תותקף, נעבור לשלב המאבק המזוין". הוא הוסיף: "אנחנו יוצרי שלום, אבל גם אומה של לוחמים. אף אחד לא יכול לשעבד אותנו. על אמריקה לוותר על תוכניותיה לשינוי המשטר בוונצואלה באמצעות אלימות". מדורו הדגיש כי ארצו תמיד פתוחה לדיאלוג ולמשא ומתן, בתנאי שתכובד רצון העם הוונצואלי.

מהם ההיבטים המרכזיים של ההתפתחויות באזור זה?

-לאמריקה תאוות נפט בוונצואלה מאז תחילת המאה ה-20, כאשר התגלה בה נפט בכמויות עצומות. ונצואלה הפכה למוקד עניין של חברות האנרגיה האמריקאיות הגדולות, ששלטו בעושרה הנפטי במשך עשורים, עד שהממשלה הלאימה אותו ב-1976. מאז חוותה המדינה הידרדרות כלכלית גדולה וחוסר יציבות פוליטית, עד לעליית הנשיא הוגו צ'אבס ב-1998, שהתקרב לרוסיה, סין, איראן וקובה – המדינות המתנגדות לאמריקה – ואימץ מדיניות סוציאליסטית שמאלית עד מותו ב-2013.

-ניקולאס מדורו ירש את צ'אבס, המשיך בקו הסוציאליסטי, והכלכלה הידרדרה עוד יותר בשל המצור האמריקאי והבידוד הגובר. וושינגטון לא הסתפקה במצור, אלא ניסתה לארגן הפיכה אזרחית וצבאית נגד מדורו, תמכה בניסיון להתנקש בו, וכמעט פתחה במלחמה צבאית ישירה – אך כל ניסיונותיה כשלו.

-בשנת 2020 ייחסה משרד המשפטים האמריקאי למדורו האשמות בסחר בסמים, הברחתם לארצות הברית ובהלבנת הון. בינואר האחרון – לפני עזיבתו את הבית הלבן – קבע הנשיא ג'ו ביידן פרס של 15 מיליון דולר "ללכידת מדורו".

-ממשל טראמפ האשים את ונצואלה בהקלת כניסת מיליוני מהגרים בלתי חוקיים לשטחי ארצות הברית, בטענה שקראקס שולחת ביניהם פושעים וחולי נפש כדי לפגוע באמריקאים. בנוסף נטען כי משטר מדורו נותן חסות ל"סחר סמים קטלני דרך איים ונתיבי מים בקריביים או בהברחות יבשתיות דרך מקסיקו".

-לאחר שהממשל האמריקאי הפציץ את הסירה והרג 11 ונצואלים – מבלי להציג כל ראיה לאמיתות טענותיו על קשרם לסחר בסמים – הורה הנשיא מדורו על פריסת כוחות לאורך חופי המדינה וגבולותיה, וקרא לאזרחים להצטרף למיליציות, תוך שהדגיש כי הוא מוכן להגיב לפריסה הימית האמריקאית.

-סבירות פרוץ מלחמה צבאית ישירה בין המדינות נמוכה מאוד בשלב זה מכמה סיבות עיקריות:

1)ממשל טראמפ מבין שכל התערבות צבאית בוונצואלה תהיה "טעות חמורה", שכן היא תיתקל בהתנגדות מזוינת עזה, ולא תזכה לפופולריות בארצות הברית מאחר שתסתור את עמדתו המוצהרת של טראמפ נגד כניסה למלחמות יבשתיות חדשות.

2)סכסוך צבאי כזה עלול להביא לכניסת שחקנים בינלאומיים – כמו סין – שיהיו מעוניינים מאוד לשקוע את ארצות הברית בבוץ צבאי, כדי למנוע ממנה התערבות ישירה בזירות אחרות.