19:47 זמן קודס הכבושה
מאז הפסקת האש ב-19 בינואר 2025, השלב השני של ההסכם נראה כמו אשליה במדבר הפוליטי הישראלי – נדחה ללא הגבלת זמן בתירוצים ביטחוניים ודיפלומטיים. בעוד שחמאס מציגה מחויבות להסכם, ישראל ממשיכה לשחק את משחקה הידוע: הצבת תנאים בלתי אפשריים, הפרת התחייבויות, וניצול המשא ומתן ככלי נוסף לחיזוק שליטתה.
המשא ומתן היה מאז ומתמיד כלי אפקטיבי בידי ישראל – לא להשגת פתרון צודק, אלא להנצחת הכוח ולפירוק כל התנגדות אפקטיבית. גם בהסכם הפסקת האש, ישראל מציגה מחויבות כלפי חוץ, אך בשטח היא פועלת בכיוון ההפוך לחלוטין.
בישיבות הקבינט האחרונות, נתניהו לא דן כיצד ליישם את ההסכם, אלא כיצד להפילו מבלי לשאת באחריות. האסטרטגיה ברורה: עיכוב שלבי ההסכם, יצירת משברים מבוימים, והטלת האשמה על הפלסטינים. בכך, ישראל מנסה לכפות על הפלסטינים להיכנע לתכתיביה – או דרך הסלמה צבאית שתצדיק טבח נוסף, או באמצעות משא ומתן חסר תכלית שיכפה עליהם לחיות תחת כיבוש תמידי.
בתוך ישראל גוברות המחלוקות בנוגע לשלב השני של ההסכם. שר החוץ הודיע על המשך המשא ומתן, אך הקבינט לא הצליח להגיע להחלטה ברורה. בנוסף, המשלחת הישראלית שיצאה לקהיר קיבלה מנדט מוגבל, מה שמעיד על חוסר קונצנזוס בתוך הממשלה.
גם בקרב מערכת הביטחון יש מתחים: ראשי השב"כ והמוסד הוצאו מדיונים רגישים, דבר שמצביע על מחלוקות בין נתניהו לבין גורמי הביטחון בנוגע לאופן ניהול המשא ומתן.
הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, באיומיו להחריף את המערכה הצבאית, מחזק את ההנחה שהמדיניות האמריקנית ממשיכה לתמוך בעליונות הישראלית בכל מחיר. טראמפ לא מפעיל לחץ אמיתי על ישראל לסיים את המלחמה או להתחייב לשיקום הרצועה, ונתניהו מנצל זאת כהיתר דיפלומטי להמשך מדיניות הסחבת וההרס.
המשא ומתן אינו עוסק רק בחילופי שבויים, אלא בעתיד רצועת עזה כולה. ישראל פועלת למנוע כל פיתוח משמעותי בעזה, מעכבת הכנסת סיוע הומניטרי ואינה מאפשרת הכנסת מבנים זמניים למאות אלפי העקורים. כל אלו הם חלק מתוכנית אסטרטגית להותיר את עזה בלתי ראויה למגורים, כדי לעודד הגירה כפויה ולחסל כל אופציה לריבונות פלסטינית.
שני תרחישים אפשריים:
בכל מקרה, האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית תמשיך לשלם את המחיר הכבד ביותר.
ישראל אינה מנהלת משא ומתן אלא קובעת עובדות בשטח. היא מעוניינת לשמר את הכיבוש תוך הצגתו כ"פתרון זמני". מנגד, ההתנגדות הפלסטינית ניצבת בפני דילמה קריטית: האם להמשיך במשא ומתן עם תכתיבים משפילים או לשוב לעימות צבאי?
למרות הכל, ההתנגדות נותרה יציבה. עבור הפלסטינים, זהו מאבק קיומי, לא רק צבאי או פוליטי. ההיסטוריה מוכיחה כי הזכויות הפלסטיניות לא יינתנו במשא ומתן שמתנהל תחת תנאי הכיבוש, אלא יושגו רק באמצעות עמידה איתנה והתנגדות פעילה.
סופר: אל-חנאדק
