כיצד המלחמה בעזה תשפיע על הבחירות הנשיאות בארצות הברית?

מדי ארבע שנים, הבחירות לנשיאות ארה"ב תופסות עניין עולמי בשל ההשפעה המשמעותית של ארצות הברית בעניינים בינלאומיים. עם זאת, הנושא המכריע שיש לקחת בחשבון הוא החשיבות שמייחסים בוחרים אמריקאים לענייני חוץ בעת בחירת נשיא. מרכז זיתונה ללימודים וייעוץ פרסם לאחרונה עבודת מחקר מאת א.ד. וליד עבד אל חי כותרתו "השפעת ענייני החוץ על הבחירות לנשיאות ארה"ב.

כאשר בוחנים את המדיניות של המועמד הדמוקרטי (ביידן) והמועמד הרפובליקני (טראמפ), שניהם מביעים בגלוי את תמיכתם בישראל כבעלת ברית אסטרטגית. עם זאת, החלטת הבוחר האמריקני בהעדפת מועמד אחד על פני האחר מבוססת בעיקר על שיקולים מעשיים ולא על עמדתו כלפי ישראל. סביר להניח שהנושא הזה לא יהווה גורם מכריע בתוצאות הבחירות, במיוחד משום שתמיכתו של ביידן בישראל עדינה יותר בהשוואה לזו של טראמפ. הדבר ניכר בשימוש של ארצות הברית בווטו במועצת הביטחון שלוש פעמים כדי למנוע הפסקת אש ובהחלטתם שלא להצביע על החלטה הקוראת להגברת הסיוע. בנוסף, ארה"ב הפסיקה את סיועה לאונר"א, העבירה אמצעי לחימה לצבא הישראלי, סיפקה תמיכה כספית ושלחה ציוד צבאי כדי להתמודד עם התקפות מתימן.

מצד שני, ביידן מנסה להשיג תמיכה ממצביעים מוסלמים בארצות הברית על ידי מתן סיוע לתושבי עזה דרך נמל זמני או על ידי הפלתו באוויר. הוא גם משתמש בכוח הווטו שלו כדי להתנגד להפסקת אש, ובמקביל מציג את עצמו כחמל על ידי בניית רציף ימי והבטחת הסיוע מגיע לנזקקים. לעומת זאת, טראמפ הצביע על תמיכה בפעולות הצבאיות של ישראל ובחיסול ההתנגדות בעזה. ביידן עשוי לראות במעורבות בסכסוך יתרון פוטנציאלי בהצעת הבחירה מחדש שלו, שכן היסטורית נשיאים שהובילו בתקופות מלחמה הצליחו להשיג קדנציה שנייה. עם זאת, התוצאה של פעולות אלה נופלת בסופו של דבר בתחום מדיניות החוץ.

הפילוג בתוך המפלגה הדמוקרטית בנוגע למלחמה בעזה בולט יותר בהשוואה לאחדות בתוך המפלגה הרפובליקנית בנושא זה. האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית וקבוצות יהודיות מסוימות כמו "קול יהודי לשלום" ו"אם לא עכשיו" עלולים להשפיע על הפופולריות של ביידן בבחירות הקרובות.

גיל הבוחר עשוי להוות גורם משמעותי בקביעת רמת התמיכה שלו בישראל. זה היה ברור במהלך קרב סערת אל-אקצא, שבו אנשים מבוגרים נטו להפגין תמיכה גבוהה יותר בישראל, בעוד שאנשים צעירים יותר היו ביקורתיים יותר. מגמה זו נראתה גם אצל אמריקאים מעל גיל 30 שלא הסכימו עם עמדתו של ביידן בנוגע למלחמה בעזה. בנוסף, אמריקאים שחורים מתחו ביקורת גוברת על ישראל מאז מלחמת 1967, תוך הקבלה בין הדיכוי שעמו מתמודדים השחורים באמריקה לבין האלימות נגד פלסטינים מצד ישראל.

כתוצאה מכך, המלחמה השפיעה על נקודות המבט של קבוצות ספציפיות (מוסלמים, שחורים, ארגונים יהודיים, בני נוער והאגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית), אך הפער בין המועמדים הוא מינימלי בסקרים האחרונים (49% עבור ביידן ו-47 % עבור טראמפ). משמעות הדבר היא ששינוי קל בכל קבוצה עשוי להשפיע על התוצאות, במיוחד כאשר הבוחרים המתלבטים יהוו כ-17% מכלל הבוחרים. ככל שהפער מצומצם יותר, כך קבוצות קטנות או לחץ יכולות להשפיע יותר בקביעת התוצאה.

 בעוד שחלקים מהחברה האמריקאית עשויים לסגת מתמיכתם בביידן בשל עמדתו כלפי "ישראל", עמדתו של טראמפ בנוגע לסכסוך האוקראיני-רוסי עלולה לעלות לו גם בתמיכה מסוימת של הבוחרים, שכן הוא מתנגד לסיוע לאוקראינה ושיבח את נשיא רוסיה. ולדימיר פוטין. מבחינת מצביעים יהודים, אף אחד מהמועמדים לא תומך בהשארת נתניהו בשלטון, מה שעשוי להשפיע מעט על הצבעתם של יהודי אמריקה שתומכים בנתניהו.

מצבה הכללי של ארצות הברית ואישיותו של טראמפ עלולים להוביל ל"תסיסה חברתית" משמעותית במהלך הבחירות או אחריהן, מה ומדגיש את ההתעלמות של המדינה מהנושאים הפנימיים שלה.

תוצאות הקרב ן לא ברורות, אך סביר להניח שהשפעתו על תוצאות הבחירות תהיה מינימלית. עם זאת, אם התיאוריה של נסיגה אמריקאית אלימה, שזוכה לתמיכה גוברת בספרות הפוליטית האמריקאית, תוכח כאמתית, התוצאות עשויות להיות משמעותיות יותר.