מדינות אירופה היו ידועות בעמדתן הפרו-ישראלית החזקה במלחמות קודמות, אך אירועים עכשוויים מצביעים על הצורך בשינוי. הדיון בשינוי הפוליטי האירופי הרחק מממשלת ישראל הוא מכריע, במיוחד בהתחשב במחלוקות הפנימיות בתוך האיחוד האירופי וההבדלים ההולכים וגדלים עם ארצות הברית בנוגע להכרה במדינה פלסטינית.
הכרזת אירלנד, ספרד ונורבגיה להכיר בפלסטין כמדינה עצמאית ב-28 במאי עוררה מחלוקת בישראל והעמיקה את המחלוקת המתמשכת בין מדינות האיחוד האירופי כיצד לטפל בסכסוך הישראלי בעזה. ההחלטה לא רק גרמה למדינות אחרות לשקול הכרה בפלסטין, אלא גם הפעילה לחץ על המדינות הנותרות להעריך מחדש את עמדתן בנושא.
צרפת הצהירה שזה לא הזמן המתאים, אולם גם בלגיה, סלובניה ומלטה שוקלים להכיר בפלסטין. למרות זאת, פריז הגבירה את המאמצים הדיפלומטיים שלה להכרה קולקטיבית, בעוד ספרד, נורבגיה ואירלנד בחרו לקבל החלטות נפרדות, שפריז רואה בהן מונעות משיקולים מקומיים ולא משיקולים אסטרטגיים.
לדברי גורם אירופאי, פלג אחד של אירופאים סבור שיש להשתמש בכרטיס כדי לסייע בסיום הסכסוך הצבאי, בעוד שפלג אחר סבור שזה מוקדם מדי לעשות זאת, שכן הרשות הפלסטינית עדיין אינה ממשלה מוכרת לחלוטין ומשוחחת עם השכנים. מדינות וארצות הברית עדיין בשלבים מוקדמים.
ליטא, מצדה, זהירה יותר. הנשיא גיטנאס נאוסידה מאמין כי "אנו רואים ששני הצדדים אינם מוכנים לקבל את הפתרון הזה". הוא הזהיר כי ההכרה הנוכחית במדינה הפלסטינית "לא רק שלא מצליחה לפתור את הסכסוך הזה, אלא עלולה להוביל להסלמה נוספת של הסכסוך".
שר החוץ של אירלנד, מייקל מרטין, הצהיר שזה לא סוף תהליך, אלא התחלה. בדיונים פרטיים, פקידים איריים התעלמו מהפערים בין מדינות האיחוד האירופי, כשאחת מהן הביעה שלא כל מדינה צריכה להסכים, כפי שדווח ב"ניו יורק טיימס".
ההצהרות האחרונות שעוררו דיונים והגבירו את הפילוג הפוליטי הניעו את הדיפלומט הראשי של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, להתחייב לעבוד עם כל המדינות החברות כדי לחזק את עמדת האיחוד האירופי לגבי פתרון שתי המדינות. ג'ון אוברינן, פרופסור באוניברסיטת Maynooth באירלנד, הביע ספקנות לגבי האפשרות של החלטה מאוחדת, במיוחד עם הבחירות הקרובות באירופה. הוא גם ציין כי לישראל יש השלכות מינימליות על מעשיה, בעוד שגרמניה נותנת ביקורת קלה בלבד.
לדברי מתינה סטפיס גרדנב, מנהלת המשרד בבריסל של הניו יורק טיימס, לישראל ממשיכה להיות בעלת ברית חזקה באיחוד האירופי, במיוחד בהונגריה ובצ'כיה. למרות כמה חששות לגבי פעולותיה של ישראל, שחקנים גדולים כמו גרמניה לא הצביעו על כל כוונה לשנות את עמדתם. הפילוגים ההולכים וגדלים בתוך אירופה מרמזים שהאיחוד האירופי המונע על ידי הסכמה ישמור על עמדותיו הנוכחיות בעתיד הנראה לעין.
עם זאת, מדינות אירופה נתונות ללחץ בינלאומי ומפני גובר לאמץ עמדה חזקה יותר נגד פעולותיה של ישראל בשטחים הפלסטיניים, במיוחד לאור תוצאות הסכסוך האלים בעזה.
סופר: חדר העריכה