סיבוב היסטורי בעמדה האמריקאית כלפי ישראל - איום אסטרטגי?

תפיסת הציבור האמריקאי כלפי ישראל עוברה שינוי דרמטי ועמוק; בעוד שמעמדה היה יציב במשך עשורים כאחד מנכסי ההסכמה הפוליטית, הדתית והחברתית, התמונה החלה להתערער עם הסלמת המלחמה בעזה והחמרת המשבר ההומניטרי. המעמד של ישראל כבר לא נתפס כעניין חיצוני, אלא כמראה שמשקפת את הקונפליקטים שבחברה האמריקאית עצמה: בין ערכים של צדק וזכויות אדם מצד אחד, ובין אינטרסים של בריתות מסורתיות מצד שני. שינוי זה לא מתבטא רק בסקרים, אלא חודר לעמקי המוסדות הפוליטיים, לדור הצעיר, ואפילו בקרב הקהילה היהודית האמריקאית, שהייתה עד כה מעוז תמיכה יציב.

בהקשר זה, מאמר שפורסם במכון לביטחון לאומי הישראלי, ושתורגם באתר "החנדות", מציין כי ישראל עומדת בפני משבר חסר תקדים בתדמיתה בעיני האמריקאים, כאשר התמיכה בה ירדה באופן משמעותי בקרב הדמוקרטים, והחלה לדעוך גם בקרב חלק מהרפובליקנים, במיוחד בקרב הדור הצעיר. הנתונים בסקרים מצביעים על כך שההזדהות עם הפלסטינים עלתה על ההזדהות עם הישראלים, ושיעור הולך ומתרקם של אמריקאים רואה במעשי ישראל בעזה "רצח עם". לא רק הדעות הציבוריות נפגעו, אלא גם עמדות של כמה מחברי הקונגרס והקהילות היהודיות הליברליות, שהחלו להוציא הצהרות פומביות המנגדות למדיניות הישראלית.

הדבר מבהיר כי ישראל לא יכולה להסתמך יותר על הנרטיב המסורתי שלה או על בסיסי תמיכה ישנים כמו השמרנים, הקשישים והאוונגליסטים, שכן לא די בקבוצות אלה כדי להבטיח את הגיבוי הפוליטי הרחב שהייתה רגילה לו. למרות שיותר ויותר נשארת תמיכה צבאית ודיפלומטית מצד ממשלות ביידן וטרמפ, העלייה בביקורת בתוך המפלגה הדמוקרטית והגידול בהשפעת הימין הרפובליקני החלשות את יציבות התמיכה הזו בטווח הארוך.

המאמר מסכם כי ישראל ניצבת בפני איום אסטרטגי אמיתי אם לא תשנה את מדיניותה כלפי עזה והאזור, ותנקוט בצעדים מוחשיים כדי להראות את נכונותה להפסיק את המלחמה, לאפשר סיוע הומניטרי ולהתחיל בתהליך פוליטי שיחזיר את חלק מהאמון האבוד. ללא זאת, ההתדרדרות המתמשכת במעמדה בארצות הברית לא תישאר סתם משבר של יחסי ציבור, אלא תהפוך לאיום ממשי על יכולתה הפוליטית והצבאית בעתיד.