20:12 זמן קודס הכבושה
דיווחים ישראליים חשפו כי הממשל האמריקני לוחץ על ישראל וסוריה להגיע להסכם ביטחוני, לפני כינוס מושב העצרת הכללית של האו״ם בספטמבר הקרוב. עיתונים ישראליים ציטטו מקורות בכירים בישראל, שלפיהם ממשל הנשיא האמריקני דונלד טראמפ יפעיל מאמץ פוליטי אינטנסיבי לקרב בין העמדות של שני הצדדים, ולדחוף את דמשק ותל אביב לחתום על הסכם ביטחוני. בהתאם לכך, סביר מאוד כי החתימה הרשמית על הסכם כזה תתקיים בנוכחות אחמד א־שרע אל־ג׳ולאני ובנימין נתניהו בתאריך 25.09.2025 – דבר שיקבע למעשה את מציאות הנורמליזציה בין הצדדים.
אחמד א־שרע אישר במהלך פגישתו האחרונה עם משלחת תקשורתית ערבית כי מתקיים דיון "מתקדם" בנוגע להסכם ביטחוני בין דמשק לתל אביב.
פרטי ההסכם הביטחוני
מספר מקורות תקשורתיים ערביים וישראליים מסרו הדלפות על התכנים האפשריים של ההסכם:
-פירוז דרום סוריה (שלוש מחוזות: קונייטרה, דרעא וסווידא).
-מניעת הקמת בסיסים צבאיים על ידי טורקיה.
-פתיחת מסדרון הומניטרי מפלסטין הכבושה לסווידא שישרת את האינטרסים הביטחוניים של ישראל.
ייתכן שההסכם יכלול התחייבות סורית למנוע מארגוני ההתנגדות הפלסטיניים וחיזבאללה לפעול בתוך סוריה נגד ישראל, ואף התחייבות להשתתף במצור עליהם ובמלחמה נגדם (דבר שעליו רמז א־שרע בהתבטאותו נגד חיזבאללה במפגש עם המשלחת הערבית).
בתמורה מבטיחה ישראל לא־שרע להפסיק את התקיפות האוויריות בשטח סוריה.
-אפשרות לשיתוף פעולה מודיעיני ישיר או עקיף.
-איסור פריסת נשק אסטרטגי בשטח סוריה, כולל טילים ומערכות הגנה אווירית.
-סוריה תקבל סיוע ערבי־מפרצי לשיקום.
לפי המקורות, ישראל מסרבת לסגת מראש הר חרמון או מהאזור החוצץ שהרחיבה את שליטתה בו לאחר נפילת שלטונו של הנשיא בשאר אל־אסד. מנגד, אמצעי תקשורת סוריים מסרו כי הנשיא א־שרע אל־ג׳ולאני מתנה את ההסכם בנסיגת ישראל מכל השטחים הסוריים הכבושים ובחזרה להסכם הפרדת הכוחות שנחתם ב־1974.
בתקשורת הישראלית מובילים דיווחים על המגעים המתנהלים בין שני הצדדים. עיתונים כמו ידיעות אחרונות ו־Times of Israel פרסמו דיווחים על שיחות חשאיות בניהול צד שלישי – בהן איחוד האמירויות וארה״ב – שמטרתן לשלב את סוריה במסלול "הסכמי אברהם".
וושינגטון ממשיכה ללחוץ על ישראל וסוריה כדי להגיע להסכם ביטחוני שיוצג בניו יורק כמתנה פוליטית לנשיא האמריקני, ואולי אף יסייע בקידום מועמדותו לפרס נובל לשלום. צעדו של א־שרע אל־ג׳ולאני ייחשב לצעד חסר תקדים בהיסטוריה של סוריה, ויירשם כהסכמה לחתום ולוותר לישראל ולארה״ב, בדומה לקודמיו – הנשיא המצרי אנואר סאדאת והמלך הירדני חוסיין בן טלאל.
א־שרע אינו מהווה צד חזק או מנצח בהסכם זה, שכן מדובר בהסכם שמוכתב על ידי צד בעל יתרון ברור (ארה״ב וישראל), בעוד המשטר הסורי נאלץ להסכים לו כדי להכשיר את המשך קיומו. עבור ישראל, אין צורך ממשי בהסכם – במיוחד כיוון שהיא מפרה את הריבונות הסורית ומרחיבה את שליטתה ללא כל גינוי מצד משטר א־שרע – אך היא עשויה לראות בו פתח לנורמליזציה כפויה עם סוריה, ואולי גם עם סעודיה ולבנון.
סופר: אל חנאדק
