12:12 זמן קודס הכבושה
מאז השביעי באוקטובר 2023, תיעדו דיווחים מהשטח ועדויות של חיילים, מקורות רפואיים והומניטריים דפוס מסוכן וחוזר בפעולות הצבאיות של ישראל ברצועת עזה: תקיפת אזרחים ומגישי עזרה ראשונה באמצעות מה שמכונה "המכה הכפולה" – הפצצת אותו מקום פעם נוספת דקות לאחר התקיפה הראשונה, בדיוק כשהכוחות הרפואיים והעוברים והשבים מתקרבים לסייע לפצועים.
נראה שהתנהגות זו הפכה לטקטיקה צבאית שיטתית הנפוצה בהיקף רחב, ומערערת כל עיקרון באמנת ז'נבה המעניקה הגנה לצוותים רפואיים ולאזרחים בזמן מלחמה.
"המכה הכפולה" מתועדת ברבות מהתקיפות של ישראל בעזה, כאשר אזור מסוים מופצץ תחילה, ולאחר מכן מותקף שוב לאחר מספר דקות או שעות. תוצאה היא הרג מכוון של מגישי עזרה ראשונה, אנשי הגנה אזרחית, ולעיתים גם הניצולים עצמם שדחף הומניטרי גרם להם לגשת ולהציל.
לפי עדויות של קצינים בצה"ל, לעיתים תקיפות אלה מתבצעות מבלי לבדוק מי מתקרב למקום – בין אם מדובר באנשי חמאס, קרובי משפחה, או צוותים רפואיים. המטרה המוצהרת: "למנוע חילוץ של היעד הפצוע", אך בפועל מדובר בהרג של פצועים ובני משפחותיהם, ובחיסול כוחות הסיוע.
התקיפות המכוונות נגד צוותי רפואה והגנה אזרחית אינן תוצאה משנית של הלחימה – אלא מהלך מכוון, כפי שאישרו מקורות צבאיים שהשתתפו בפועל ב"מכות שניות". אתר "שיחה מקומית" תיעד את התופעה בעזרת תצלומים, עדויות ניצולים ונתונים רשמיים אודות מספר ההרוגים מבין צוותי החירום.
מעבר למספר ההרוגים, המכות הכפולות משאירות השפעה פסיכולוגית הרסנית על האוכלוסייה. כאשר מתרחשת תקיפה, אזרחים ממהרים לעזור – ואז מתקפת ההמשך פוגעת בהם. כך נוצר שבר תודעתי: מעשה ההצלה נהפך לאיום מוות. תחושת חוסר הביטחון מחלחלת עמוק, והיכולת האנושית להגיב לאירועים מצטמצמת. פעולת החילוץ עצמה נתפסת כסכנת חיים. כך הופכת הטקטיקה הזו לכלי לפרימת הלכידות החברתית ולעיקור תחושת הסולידריות – תחושת חוסר האונים שהצבא הישראלי מבקש להשליט בקרב תושבי עזה כדי לייאש אותם מהמאבק על אדמתם.
למרות אכזריותה, המכה הכפולה אינה המצאה חדשה. ארה"ב השתמשה בה באפגניסטן, והקואליציה האמריקאית-סעודית נהגה כך בתימן – כשמל"טים ירו פעמיים לאותו מקום. המודל הזה מיושם גם בעזה באופן שיטתי מאז תחילת הלחימה.
המכות הכפולות שישראל מבצעת נחשבות להפרה ישירה של המשפט הבינלאומי. אמנות ז'נבה אוסרות על פגיעה באזרחים ובתשתיות הומניטריות, ואוסרות במפורש על תקיפה חוזרת של אזור שכבר הופצץ אם צפויה פגיעה באזרחים. עם זאת, תיעוד של ארגונים כמו Human Rights Watch מראה שישראל ממשיכה לנקוט במכה שנייה במכוון, כדי להרוג את הממהרים לסייע – שכנים, בני משפחה, וצוותי רפואה – מה שמגבש עבירה של פשע מלחמה. עדויות של קצינים ישראלים חושפות את המציאות: "הכוחות שלנו בעזה מונעים חילוץ ופוגעים במכוון באתרים שכבר הופצצו".
המכות הכפולות הן חלק ממדיניות התקפית שיטתית של ישראל בעזה – ממדיניות הרעבה והעקירה הכפויה, דרך הריסת בתי חולים ובתי ספר, ועד להרג ילדים ושלילת תנאי החיים הבסיסיים. מדובר בתהליך השמדה שלם – גופנית ונפשית – של קהילה שלמה.
והתקיפות אינן מוגבלות לשטחי לחימה: אזרחים נהרגים גם בתור ללחם ולמים. כל זאת מול עיני עולם המתיימר להגן על זכויות אדם. בתוך מציאות זו, הופכות המכות הכפולות לסמל של הפקרות פוליטית וצבאית שישראל מפעילה בכלים שונים על עזה.
סופר: אל חנאדק
