22:04 זמן קודס הכבושה
בשבוע השני של יולי 2025 נרשמה עלייה ניכרת בניתוחים הישראליים בנוגע לשינויים במצב האזורי של חיזבאללה, במיוחד בעקבות ביקורו של השליח האמריקני תום בראק בלבנון ובסוריה, והשינוי בטון שלו כלפי הארגון. ניתוחים אלו מגיעים על רקע שזירה של שיקולים צבאיים, פוליטיים ודיפלומטיים, תוך ניסיונות אזוריים לשרטט מחדש את מפת ההשפעה בלבנון לאחר המלחמה האחרונה עם ישראל בספטמבר אשתקד.
-היערכות מחדש – לא נסיגה: לפי דיווחי צה"ל, חיזבאללה לא נסוג מהגבול, אלא שביצע היערכות מחדש בטווח של 500 מטרים, מה שמאפשר לו להמשיך בפעילותו מתחת לרף ההסלמה הכוללת. על פי הערכות המודיעין הישראלי, הארגון ממשיך להפר את הפסקת האש בקצב של כשבע פעמים ביום. הפרות אלו נתפסות כחלק ממאמץ של חיזבאללה לבחון את גבולות ההרתעה הישראלית ולשוב בהדרגה ליוזמה. בתגובה, ישראל מתמקדת בתקיפות אוויריות מדויקות המכוונות לחדרי פיקוד ומחסני נשק בדרום לבנון, תוך הימנעות מהסלמה כוללת. במקביל, ממשיכה ישראל לחזק את מוכנותה ולבנות את יכולותיה ההגנתיות בתרחישים מתקדמים הכוללים ניהול מלחמה ממרכזי פיקוד חלופיים.
-שיקום ובנייה מחודשת של יכולות חיזבאללה: למרות ההפסדים שספג, פועל חיזבאללה לשקם את המבנה הצבאי שלו באמצעות ארגון מחדש של "כוח רדואן", שהיה בשנים האחרונות מרכיב מרכזי באיום על העומק הישראלי.
-בראק וסוגיית פירוק הנשק: ניתוח של טיימס אוף ישראל הצביע על טעות מהותית בנאומו של תום בראק, שבו תיאר את חיזבאללה כ"מפלגה פוליטית עם זרוע צבאית" תיאור הסותר את העמדה הרשמית של ישראל וארצות הברית, השוללת כל הפרדה בין שני הזרועות. בעקבות ההצהרה הזו, פרסם משרד החוץ הישראלי הבהרה חוזרת המדגישה כי חיזבאללה הוא גוף אחד, חמוש, ומהווה איום ישיר. בראק גם קיבל את הטיעון הלבנוני שלפיו פירוק הארגון מנשקו עלול להוביל למלחמת אזרחים, וקרא ל"הליך הדרגתי" דרך דיאלוג לקביעת "אסטרטגיית הגנה לאומית" נוסח עמום אשר בישראל רואים בו כעיגון של המציאות הנוכחית של חיזבאללה ולא כשינוי שלה.
הסכנה המרכזית בדברי בראק הייתה ברמיזתו כי סוריה עשויה לשאוף לספח את לבנון, בהיותה "אתר נופש קיץ" והמשכה של א־שאם. חיזבאללה ניצל הצהרה זו בתעמולה הפנימית שלו, כדי להציג את העמדה האמריקנית כמזימה למסור את לבנון לשלטון האסלאם הסוני דבר שעורר חששות בקרב הציבור הנוצרי והשיעי, וחיזק את דימויו של חיזבאללה כמגן הריבונות הלאומית. למרות ניסיונות בראק להבהיר את דבריו בהמשך, מעריכים פרשנים כי אמירותיו האימפולסיביות עלולות לפגוע במאמצי הנורמליזציה האזוריים, ולספק לארגון הצדקה פוליטית להמשך ההתחמשות.
-לחצים פנימיים בלבנון והממד האזורי: פרשנויות בתקשורת העברית הדגישו את הימנעות חיזבאללה מתגובה על התקיפות הישראליות, למרות הנזקים הכבדים שנגרמו לתשתיותיו בשנת 2024. התנהגות זו מוסברת בלחצים פנימיים עזים בתוך לבנון מצד המדינה וגם מצד הלך הרוח הציבורי. ריסון זה משתלב עם מאמץ אזורי הכולל את ישראל, ערב הסעודית, ארצות הברית וצרפת, לשם גיבוש הסדרים ביטחוניים חדשים בלבנון ובסוריה.
סך כל הפרשנויות העבריות מצביע על כך שהשינוי בטון של בראק כלפי חיזבאללה פגע באיזון המסורתי של העמדה האמריקנית, ונתן לארגון הזדמנות לחדש את מעמדו כגורם פוליטי וביטחוני מרכזי בזירה הלבנונית. כתוצאה מכך, הודגש הצורך של ישראל לשמר איזון מדויק בין לחץ צבאי לבין מוכנות להסלמה אפשרית. כמו כן, הובהר כי המשך ההתפתחויות בשטח ובדיפלומטיה יהיה תלוי ביכולתה של וושינגטון לנהל את שיח המדיניות שלה ביעילות, ובמידת האחידות בעמדה הלבנונית הפנימית אחרת, חיזבאללה ימשיך לחזק את מעמדו הן בזירה הפוליטית והן בזירה הצבאית בעתיד הקרוב.
סופר: אל חנאדק
