מה עושה שר החוץ של לבנון בפגישה שבה משתתף גדעון סער?

ביום שני בערב, 14 ביולי 2025, התקיים בבריסל המפגש החמישי של שרי החוץ של האיחוד האירופי עם מקביליהם ממדינות השכנות הדרומיות, במסגרת יוזמת "השכנות הדרומית" הכוללת מדינות מאירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון.
סדר היום כלל דיונים על החרפת המשבר בעזה, אפשרויות לחיזוק שיתוף הפעולה הפוליטי, הכלכלי והביטחוני, וכן מנגנון מעקב אחר יישום "אמנת הים התיכון". אולם ההפתעה השנה הייתה בהשתתפותם של שר החוץ הישראלי גדעון סער, שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני, ושר החוץ הלבנוני יוסוף רג’י – שלראשונה לקח חלק.

נוכחות לבנונית לאחר חרם

הפרט הבולט והמפתיע במפגש הזה היה השתתפותו של שר החוץ הלבנוני יוסוף רג’י, לראשונה מאז החלו המפגשים לפני חמש שנים.
למרות נוכחותו, אין עד כה אינדיקציה לפגישה ישירה בינו לבין סער; הפגישות שלו התמקדו במפגשים דו-צדדיים עם גורמים מבלגיה וירדן, מבלי לקיים שיח ישיר עם הצד הישראלי.

ובכל זאת, יש לציין שרג’י נשאר באותה אולם עם שר החוץ הישראלי, ללא כל מחאה – מה שמעורר תהיות לגבי פתיחוּת לבנונית מפתיעה כלפי מפגש זה, במיוחד לאור העובדה שחרם לבנון על יוזמות מסוג זה היה כמעט מוחלט עד כה.

רבים הופתעו מהחלטת ממשלת לבנון, שהתירה לראשונה למשלחת לבנונית להשתתף במפגש בבריסל. הנוכחות פורשה כמהלך חדש במדיניות החוץ של לבנון כלפי יוזמות נורמליזציה, תוך כדי ביקורת ציבורית פנימית נרחבת. נראה כי "מחנה הנורמליזציה", שבראשו עומד שר החוץ רג’י, מנסה לשדר "ציות" ו"התמסרות" למערב.

בהקשר זה, כתב הדיפלומטיה של ערוץ I24 News, עמיחי שטיין, טען כי השתתפות שרי החוץ של סוריה ולבנון, יחד עם סער, מהווה צעד חריג.

למרות ניסיונות ההסברה של משרד החוץ הלבנוני, שטען בהודעה רשמית כי "שר החוץ הלבנוני לא נועד עם מקבילו הישראלי, אלא רק נכח בדיון מורחב עם שרי חוץ ערבים", ואף השווה את הנוכחות להשתתפות בעצרת הכללית של האו"ם – הדבר לא משנה את העובדה שבעצם ישיבתו באותה חדר עם שר ישראלי, בוצע צעד שנוי במחלוקת, וההודעה הרשמית רק מאשרת זאת.

השתתפות ישראלית וסורית

שר החוץ הישראלי גדעון סער הגיע לבריסל בהזמנה רשמית מהנציגה העליונה למדיניות חוץ וביטחון של האיחוד האירופי, קיה קאלאס.
מן העבר השני, השתתפות שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני שיקפה שינוי נועז במדיניות דמשק. סער עצמו הגיב בפומבי ואמר:

"אנחנו מברכים על השתתפות השר הסורי. נהיה יחד באותו מפגש, ונראה מה יקרה."

למרות הציפיות, לא התקיימה פגישה דו-צדדית גלויה או דיווח על שיחות ישירות בין סער לשיבאני, ולשכת סער הבהירה כי אין תכנון רשמי לפגישה מסוג זה.

על מה דנו בפגישה?

דיוני המפגש נסובו סביב:

• המשבר בעזה ועמדת האיחוד האירופי לגביו. סער וקאלאס הדגישו את הצורך בהאצת הסיוע ההומניטרי; קאלאס ציינה ש"לא חל שינוי מהותי" בהגעת הסיוע, למרות ההסכמות האחרונות עם ישראל.

• אפשרויות תגובה של האיחוד האירופי: קאלאס הציגה עשר אפשרויות, כולל השעיית ההסכם הפוליטי-כלכלי עם ישראל, הטלת אמברגו נשק, או סנקציות על גורמים ישראליים – אך טרם התקבלה החלטה סופית.

לסיכום, ניתן לומר כי מפגש בריסל ב-14 ביולי 2025 סימן נקודת מפנה סמלית, במיוחד נוכח השתתפות שרי החוץ של ישראל ולבנון באותה אולם – עניין שמעורר מחלוקת על גבולות ההשתתפות החריגה של לבנון, וייתכן שיפתח פתח להרחבת המעורבות בין ביירות לתל אביב – ואף ל"שיתוף פעולה" כחלק ממסלול הנורמליזציה שמובילה מפלגת "הכוחות הלבנוניים" ונציגה בממשלה, יוסוף רג’י.