סקר: עמדת העם הלבנוני בנוגע לנורמליזציה עם ישראל

הנורמליזציה עם ישראל נחשבת לאחת הסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר בלבנון, בשל ההקשרים ההיסטוריים, הפוליטיים והגאוגרפיים שמעצבים את מערכת היחסים בין שני הצדדים. מאז 1948, לבנון נוקטת עמדה רשמית המתנגדת לכל צורה של נורמליזציה, תוך הסתמכות על עקרונות לאומיים וערביים, וכן על רקע הסכסוך המתמשך, אשר כלל פלישות ישראליות לשטחה, כיבוש חלקים ממנו עד שנת 2000, ומלחמת לבנון השנייה בשנת 2006.

למרות שלבנון ממשיכה לדבוק בעמדת החרם הרשמית, ההתפתחויות האזוריות והבינלאומיות – ובמיוחד מאז פרוץ מבצע "מבול אל-אקצא", וההסלמה בעזה ובלבנון – לצד הסכמי הנורמליזציה של כמה מדינות ערביות עם ישראל, עוררו שאלות באשר להשפעת מגמות אלה על לבנון.

עד כמה קיימת תמיכה או התנגדות ציבורית בלבנון לנורמליזציה – ומהי מידת הריאליות של צעדים כאלה? החוקר עלי נאסר א-דין, מומחה לסקרים (מרץ 2025), בחן את הנושא באמצעות מדגם מייצג (על בסיס העדות המרכזיות והמשפיעות בלבנון), ושאל מספר שאלות:

השאלה הראשונה: האם אתה רואה בנורמליזציה עם "הישות הציונית" איום או הזדמנות?

בחיתוך עדתי, השיעים מביעים באופן חד וברור כי כל צעד לכיוון נורמליזציה עם האויב הוא איום על לבנון, ביטחונה, ריבונותה ושלמות אדמותיה ואזרחיה. בקרב הסונים, הדרוזים והנוצרים – נרשמה חלוקה שווה יחסית בין אלו הרואים במהלך הזדמנות (33%–52%) לבין אלו הרואים בו איום (33%–51%). עם זאת, מבין כלל המשיבים מכל העדות, 60% רואים בנורמליזציה איום על הביטחון הלאומי של לבנון ועל עתיד המדינה, בעוד 31.33% רואים בה הזדמנות.

השאלה השנייה: האם לדעתך הזמן הנוכחי הוא הזמן המתאים לשלום עם ישראל?

השיעים ברוב עצום של 97.53% סבורים כי הזמן הנוכחי אינו מתאים לשלום עם ישראל. בקרב הדרוזים, הנוצרים והסונים – נרשמו שיעורים שנעים בין 44% ל-61% התומכים בצעד כזה כעת, לעומת 35% עד 46% הסבורים שהזמן אינו מתאים. בסך הכל, 57.07% מהמשיבים מכלל העדות סבורים כי זהו לא הזמן הנכון לנורמליזציה, לעומת 38.06% הסבורים שכן.

סיכום הממצאים:

הנתונים מצביעים על כך שכמחצית מהאוכלוסייה הלבנונית (בין 50% ל-60%), מכלל העדות, רואים בנורמליזציה עם ישראל בתנאים הנוכחיים – הן בלבנון והן באזור – איום על המבנה הפוליטי והחברתי של המדינה, מה שעשוי להוביל להשלכות חמורות ברמת המדינה והחברה.

לסיכום, בלבנון, נורמליזציה אינה רק החלטה פוליטית, אלא מהווה פוטנציאל למשבר לאומי עמוק, שעשוי לחדש קווי שבר עדתיים ופוליטיים ואף להצית אלימות פנימית. לאור הניסיון ההיסטורי, כל ניסיון לנורמליזציה ללא קונצנזוס פנימי רחב עלול להוביל לכאוס, פילוג ואף מלחמה פנימית בין תומכים למתנגדים. כוחות ההתנגדות בלבנון – ובראשם חזבאללה והכוחות הלאומיים – רואים בנורמליזציה בגידה, ועלולים להתייחס אליה כאיום קיומי.