האם הסיוע ההומניטרי ממלא תפקיד בהתנחלות בתוך עזה?

האם הסיוע ההומניטרי יהפוך לכלי ליישום תוכניותיה של ישראל ברצועת עזה, ולניתוק הבסיס העממי העזתי מתנועת חמאס? מקודמת תכנית להכניס סיוע מזון לרצועת עזה דרך חברה אמריקאית שאינה כפופה לשום גוף רשמי (כלומר חברה פרטית שנשכרת למטרות מסוימות ומקבלת תשלום תמורת ביצוען), מה שמעורר תהיות: לאחר מדיניות ההרעבה המתמשכת שיישמה ישראל נגד הרצועה, שבמסגרתה מנעה הכנסת סיוע או מזון – מדוע היום מרמזים על הכנסת סיוע בדרך זו? נראה כי מאחורי התכנית מסתתרות מטרות רבות, הראשונה בהן היא אספקת כיסוי בינלאומי למבצע "כרכרות גדעון", בטענה שהוא "מתחשב בצד ההומניטרי", ובכך מונע רעב שעלול להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את המלחמה. אך ברור שזו אינה המטרה היחידה, ואם תיושם – יהיו לתכנית השלכות מסוכנות. כיצד, אם כן, ישמש הסיוע ההומניטרי ככלי להגשמת המטרות הצבאיות?

ניתוק הבסיס העממי מתנועת חמאס

עיתון "ידיעות אחרונות" פרסם כי "מטרת ישראל מהתכנית לחלוקת הסיוע דרך חברה אמריקאית היא לנתק את האוכלוסייה מחמאס, ולסיים את שליטתה באמצעות הוצאתם מאזורי הקרבות" – שבהם נותרו גם בשיא הלחימה ברצועה. לפי תפיסת ישראל, חלוקת המזון דרך החברה האמריקאית תהווה אמצעי לדחוף את תושבי עזה לבחור באופציה שתבטיח להם את צרכיהם המינימליים בעיצומה של מלחמה עזה, ובכך יתרחקו מחמאס ותפגע הקשר ביניהם לבין בסיס תמיכתה. בנוסף, ישראל שואפת למצוא אמצעי חדש להרחיק את תושבי עזה מצפון הרצועה, לאחר שכשלו הניסיונות הקודמים באמצעות אזהרות פינוי ועלוני הפצה. ישראל תיארה את תושבי צפון הרצועה כ"גרעין הקשה", לאחר שרבים מהם סירבו לעזוב את בתיהם. אך תהליך ההרחקה הזה, גם אם הוא יוצר ניתוק גאוגרפי בין האוכלוסייה לחמאס מבחינת ישראל, אינו מטרה סופית – אלא שלב מקדים למטרות מסוכנות יותר.

ראשית: גירוש

עזה ניצבת היום מול איום גירוש מסוכן. ההערכות מצביעות על כך שמי שיעבור דרומה כדי לקבל מזון – לא יורשה לשוב לצפון הרצועה. תחנת הרדיו של "צבא ההגנה לישראל" תיארה את הצעד הזה כ"כרטיס בכיוון אחד", ברמז לכוונתה של ישראל לרוקן את הצפון באופן סופי. קובעי המדיניות בישראל מדגישים כי שלב זה יוביל ל"פינוי מוחלט של צפון רצועת עזה מאוכלוסייתה", מה שיקל – בשלב הבא – על יישום התכנית שעליה דיבר שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ', אשר קוראת להעברת תושבי עזה בהמשך למדינה שלישית מחוץ לרצועה.

שנית: התמודדות ישירה עם חמאס

לאחר ריקון הצפון מאוכלוסייה, תיפתח לישראל האפשרות – על פי תכניתה – להתמקד בהתמודדות עם חמאס, על ידי העברת הקרב לאזור פנוי מאזרחים, מה שיפחית את הלחץ הפוליטי והתקשורתי מעליה. מצב זה יאפשר לישראל חופש פעולה רחב יותר ויסייע לה בהשגת מטרות צבאיות ישירות, ובראשן מעקב מקרוב אחר תנועות ההתנגדות, ניטור יכולותיה הצבאיות והאנושיות, והיכולת לשחרר את השבויים המוחזקים בידי חמאס.

סיכום

הצעת הכנסת חברה אמריקאית לחלוקת הסיוע בדרום רצועת עזה אינה מהלך מנותק ממבצע "כרכרות גדעון". תכנית זו מצביעה בבירור על תפקיד אמריקאי ישיר בהשתתפות בהשגת מטרות המבצע. וכך, מתחלקים התפקידים בין הצדדים: ישראל מבצעת בפועל, וארה"ב מספקת את הכיסוי הפוליטי והלוגיסטי באמצעות כליה הפרטיים.