אתגרים חדשים למדיניות סין במזרח התיכון

העולם חווה הסלמה חמורה במתחים המסחריים בין ארצות הברית לסין, מה שמעורר חששות גוברים מהחלקת הכלכלה העולמית למיתון. בצל אקלים כלכלי עולמי שברירי, משתלבים גורמים גיאופוליטיים מתגברים והחלטות כלכליות מפתיעות כדי להוסיף לאי הוודאות ולהעמיק את החששות לגבי עתיד הצמיחה הכלכלית.​

בפרק האחרון של סכסוך זה, חזר הנשיא האמריקאי לשעבר דונלד טראמפ והשמיע איום חדש כלפי בייג'ינג, כשהוא מאיים להטיל מכסים נוספים בשיעור של 500% על היבוא הסיני החל מהיום, 9 באפריל.​

איום זה בא כתגובה להעלאה האחרונה שקבעה סין במכסיה על סחורות אמריקאיות בשיעור של 34%.​

תגובתה של סין לא איחרה לבוא, כאשר משרד החוץ הסיני הביע עמדה נחרצת וברורה, והדגיש כי המכסים האמריקאיים מהווים "דוגמה לחד-צדדיות ולבריונות כלכלית מגוננת".​

בייג'ינג הבהירה כי "תנקוט בצעדים הנדרשים" כדי להגן על האינטרסים שלה ולהגיב לכל הסלמה אמריקאית, והצהירה בתקיפות כי "אם ארצות הברית תתעקש לנהל מלחמת סחר ומכסים, סין תילחם עד הסוף".​

הבנק המרכזי הסיני ביקש מהבנקים למכור את אחזקותיהם בדולר האמריקאי בתגובה למכסים שהטיל טראמפ, מה שגרם למחירי הזהב לעלות בכ-3% לאחר שסין הטילה את המכסים הנוספים על ארצות הברית.​

סין גם ציינה כי "הצעדים של וושינגטון אינם מראים נכונות לשיחות רציניות", ודרשה ממנה "להפגין עמדה של שוויון וכבוד" כבסיס לכל דיאלוג בונה.​

הסלמה חמורה זו מגיעה על רקע כלכלה עולמית שכבר סובלת משבריריות, כאשר הכרזתה של בייג'ינג על מכסים בשיעור של 34% על היבוא האמריקאי הייתה תגובה לצעדים אמריקאיים קודמים, מה שמייצג הסלמה הדדית שמגבירה את המתיחות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם.​

איום טראמפ להטיל מכסים נוספים בשיעור של 50% מהווה שלב חדש ומסוכן יותר במלחמת הסחר הזו, שעשוי להוביל להפרעות משמעותיות בשרשראות האספקה העולמיות ולהעלאת עלויות הייצור והצריכה, מה שמגביר את הלחץ על הכלכלה העולמית.​

בנוסף למלחמת הסחר המתעצמת, גורמים נוספים מגבירים את החששות לגבי עתיד הכלכלה העולמית.​

מצד אחד, ההחלטות המפתיעות של קואליציית "אופ"ק+" להגדיל את הייצור באופן מופרז מעוררות שאלות לגבי יציבות שוקי הנפט והאפשרות להשפעתן על הלחצים האינפלציוניים.​

נראה כי החוזים העתידיים לנפט הגולמי האמריקאי מתמוטטים ומגיעים ל-55.40 דולר לחבית, מה שמשפיע על החוזים העתידיים של מדד דאו ג'ונס האמריקאי למניות תעשייתיות, שצונח ב-700 נקודות בעקבות המכסים.​

מצד שני, החששות ממיתון כלכלי עולמי רחב מתגברים כתוצאה מהצטברות גורמים אלו, כולל מתחים מסחריים וגיאופוליטיים ועליית שיעורי הריבית בכלכלות הגדולות.​

ברור כי מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין אינה עוד סכסוך כלכלי בלבד על מאזן הסחר או זכויות קניין רוחני, אלא הפכה לכלי במאבק רחב יותר על השפעה גיאופוליטית וטכנולוגית, כאשר כל צד שואף להשתמש בכוחו הכלכלי כמנוף להשגת מטרות אסטרטגיות שמעבר לרווחים מסחריים ישירים.​

בהקשר המתוח הזה, ההתייחסות ל"עמדתו האחרונה של טראמפ לאחר תגובת חמינאי" מצביעה על השתלבות המתחים המסחריים עם נושאים גיאופוליטיים נוספים במזרח התיכון.​

ייתכן שתגובותיה של איראן ישפיעו על מדיניותו החוץ של טראמפ באופן כללי, כולל עמדתו כלפי סין, מה שמוסיף למורכבות המצב ומקשה על חיזוי העתיד.​

לסיכום, נראה כי העולם עומד על סף שלב קריטי, כאשר ההסלמה המתמשכת במלחמת הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, בנוסף לגורמים גיאופוליטיים וכלכליים אחרים, מהווים איום ממשי על היציבות הכלכלית העולמית.​

השאלה שנותרת: האם הצדדים המעורבים יפנו לדיאלוג ולהסדרה כדי להימנע מהתרחישים הגרועים ביותר, או שהעולם יחווה הסלמה נוספת שעשויה לדחוף את הכלכלה העולמית לתהום המיתון?​