ארה"ב שלאחר טראמפ אינה כפי שהייתה לפניו

תחזית עתידית מדאיגה לעתידה של המדיניות האמריקאית עם סיום כהונתו השנייה של טראמפ בשנת 2029, שם צפויה משימה כמעט בלתי אפשרית ליורשו – להשיב את מעמדה העולמי של ארצות הברית. הנשיא אשר ערער על הדוקטרינה הבינלאומית האמריקאית לא הסתפק בפרישה מהסכמים מסוימים, אלא החל לפרק באופן שיטתי את מערך ההנהגה האמריקאי, כך על פי מאמר שפורסם ב"דה נשיונל אינטרסט" ושתורגם על ידי אתר אל-ח'נאדק, אשר העלה טיעון זה וקשרו לגורמים שונים – בהם ביטול תפקידה של הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID), קיצוץ של 15% בתקציב מחלקת המדינה, וסגירת נציגויות דיפלומטיות באפריקה ובעולם המתפתח.

תהליך הפירוק הגיע גם למבנים רב-צדדיים שוושינגטון הייתה שותפה בהקמתם, כמו פרישה מארגון הבריאות העולמי, הפחתת מימון לסוכנויות האו"ם, והריסת יסודות מערכת הסחר העולמית. גם תחומי הסביבה והמדע לא נותרו מחוץ להליך – תכניות אקלים הופסקו, ומחקרים בסוכנויות מדע גדולות כמו נאס"א הוקפאו – מצב שמאיים על עתיד החדשנות והצמיחה הכלכלית של ארצות הברית לעשורים קדימה.

למרות נסיגה רחבה זו, שמרה וושינגטון על הוצאותיה הצבאיות ואף הגבירה אותן – מה שמבסס משוואה לא מאוזנת: עליונות צבאית אל מול שחיקה כלכלית, סביבתית ודיפלומטית. טראמפ אף הטיל מכסים גבוהים – גם על בנות ברית – ורמז על אפשרות שארצות הברית תפרוש ממוסדות פיננסיים בינלאומיים כמו קרן המטבע והבנק העולמי – צעד שמאיים על יציבות הדולר ומערכת הכספים העולמית. הוא גם הפסיק את התמיכה בטכנולוגיה ירוקה, ונתן לסין הזדמנות להוביל בתחומי אנרגיה נקייה ורכב חשמלי.

כל זאת מתרחש בזמן של תמורות עולמיות מואצות: אירופה מחפשת לבנות מערכת הגנה עצמאית, סין ממלאת את החלל בשוקי האנרגיה והטכנולוגיה, והכלכלה האמריקאית הולכת ודועכת ממעמדה כמרכז עולמי לחדשנות, מסחר והשקעות. המסר המרכזי שמעביר תרחיש זה אינו רק ירידת ההשפעה האמריקאית, אלא הגדרה מחדש של תפקידה של ארצות הברית – שהופכת למעצמה צבאית מנותקת מכלים של השפעה רכה, שהיו עמודי התווך של הגמוניה מאז מלחמת העולם השנייה. תחת שינויים מבניים כאלה, כל נשיא עתידי שייכנס לתפקידו ב-2029 יתקשה – אם לא ייכשל – להשיב את המצב לקדמותו.

המאמר שייך לסדרת "התא האדום" של ה-CIA, שנוסדה לאחר מתקפות ה-11 בספטמבר במטרה למנוע כישלונות אנליטיים דומים בעתיד, ומטרתה לאתגר הנחות יסוד והבנות מקובלות, ולעודד גישות אלטרנטיביות להתמודדות עם אתגרי מדיניות חוץ וביטחון לאומי.

במאה הימים הראשונים לכהונתו השנייה, החל טראמפ בפירוק מוסדות כגון USAID – אשר סיפקה 40% מהסיוע ההומניטרי והתגובה לאסונות ברחבי העולם. שארית הסוכנות שולבה במחלקת המדינה, שעוברת אף היא קיצוצים דרמטיים. מסמך טיוטה על ארגון מחדש מציע לבטל את פעילותה באפריקה ולסגור סוכנויות הפועלות בנושאי דמוקרטיה, זכויות אדם ופליטים, ולצמצם בכוח אדם – כולל דיפלומטים – בשיעור של 15%. באישור הקונגרס, שגרירויות ונציגויות אמריקאיות באפריקה ובעולם המתפתח ייסגרו.

כל תוכניות האקלים והסביבה בכל משרדי הממשל מצומצמות, ונגרעו מהן מיליארדי דולרים – החל ממי שתייה, אנרגיה נקייה ולווייני מזג אוויר, ועד פארקים לאומיים, ניהול מצבי חירום וצדק סביבתי. תקציבי טכנולוגיה ירוקה ואנרגיה נקייה שיזם הנשיא לשעבר ג'ו ביידן צפויים להיחתך – כולל מימון לרכבים חשמליים. לצד המכסים שהוטלו על כלי רכב, צפוי מהלך זה לסלול את הדרך לשליטה סינית בשוק העולמי של רכבים חשמליים, סוללות ואנרגיה סולארית.

בנוגע לצמיחה הכלכלית של ארה"ב בעתיד, והחדשנות שמובילה אותה, תיפגע זו משמעותית מהקיצוצים בתקציבי מחקר ופיתוח פדרליים, ובפרט במוסדות המובילים: המכון הלאומי לבריאות, הקרן הלאומית למדע ונאס"א. מוסדות אלו כבר פיטרו חוקרים ועצרו פרויקטים מדעיים, שקשה יהיה לשחזרם. מחקר שנערך באוניברסיטה האמריקאית הזהיר כי קיצוצים כאלה עלולים לגרום ל"נזק כלכלי ארוך טווח בסדר גודל של מיתון כבד", ואף לאיים על מעמדה של ארה"ב כמובילה בתחום הבריאות.

אוניברסיטאות עילית כמו הרווארד צפויות לאבד מימון פדרלי למחקר. העוגן היחיד שיישאר לכוחה של ארצות הברית יהיה העליונות הצבאית שלה – המועצמת במסגרת תקציב טראמפ. עד 2029, ייתכן שאירופה תתחיל בבניית מערכת הגנה עצמאית לאור נסיגת ההתחייבות האמריקאית להגן עליה מול רוסיה.

הצהרות שר האוצר סקוט ביסנט נגד קרן המטבע והבנק העולמי מרמזות שעם תום תקופת הבדיקה של 180 יום, עלולה ארצות הברית לצמצם התחייבויותיה או לפרוש כליל מהמוסדות הללו. פרישה מקרן המטבע תוביל למשבר חמור בדולר, שמעמדו כבר נשחק עקב מדיניות המכסים של טראמפ. טראמפ אותת כי ארה"ב אינה מעוניינת עוד להיות כוח כלכלי דומיננטי, ומעדיף לכפות ויתורים חד-צדדיים תוך הסתמכות על עוצמת השוק האמריקאי.

מכון המסים הלא מפלגתי העריך כי מכסים כלליים בגובה 10% יניבו 2.2 טריליון דולר בין 2025 ל-2034, אך יורידו את התמ"ג ב-0.4%. בתגובה לצעדים הדדיים מצד מדינות אחרות, עלול התמ"ג לרדת עוד – עד להפסד של 1.4 טריליון דולר עד 2035. מחקר של מכון פיטרסון מעריך כי ענפים כמו חקלאות, כרייה ותעשייה ייפגעו קשות, בשל תלותם בביקוש הגלובלי ליצוא אמריקאי.